בשנת 2019, כאשר התחממה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, צפה "יומון העם" שהמונופול של סין על מתכות נדירות החיוניות לייצור רוב החומרה המודרנית, יהיה כלי-נגד ללחץ האמריקני. בפועל, מציין אקונומיסט, במשך שנים סין הסתפקה באזהרות. ההיקף הכתוב של הפיקוח על הסחר אומנם גדל פי תשעה, אך המגבלות יושמו בצורה רופפת ואקראית – סוג של יריות אזהרה במקום מתקפה אסטרטגית.
המצב הזה משתנה. בעוד ארה"ב מחמירה את העיצומים על סין, במיוחד בתחום השבבים, בייג'ינג מגיבה במהירות ובעוצמה. בתחילת החודש היא הטילה מגבלות על ייצוא שתיים מאותן מתכות חיוניות, גליום וגרניום, והבהירה שזאת רק ההתחלה. בשבוע שעבר הכריז השגריר החדש של סין בוושינגטון, שייה פנג, שארצו לא תגיב בשתיקה על מלחמת הטכנולוגיה ושתגובתה בוא תבוא. הנשיא שי ג'ינפינג קרא לרגולטורים המקומיים להגיב על הצעדים המערביים, והתוצאה היא גל של חקיקה היוצרת את המסגרת לתגובה תקיפה יותר.
רשימת החוקים החדשים היא ארוכה. בשנת 2020 נקבע שניתן להעניש חברות הפוגעות באינטרסים הסיניים; חוק מאותה שנה הניח את היסודות לדרישת היתרי ייצוא; בשנת 2021 אפשר החוק פעולות תגמול נגד יחידים וישויות ממדינות שהטילו עיצומים על סין; חוק מהשנה הנוכחית מאפשר לנקום במי שפוגע בבטחונה וכלכלתה של המדינה; בתחילת החודש נכנס לתוקפו חוק המרחיב את סמכויות רשויות הביטחון; במקביל הודקו חוקי מידע וסייבר.
בחוקים החדשים כבר נעשה שימוש. בחודש פברואר הוכנסו לוקהיד-מרטין וחטיבה של ריית'און לרשימת הישויות הפוגעניות לאחר שמכרו נשק לטייוואן. כעת לא יכולות השתיים לבצע השקעות חדשות בסין ולסחור בה. בחודש אפריל פתח רגולטור הסייבר, בהתבסס על החוק החדש, בחקירה נגד יצרנית השבבים האמריקנית "מיקרון"; לאחר שלא עמדה בבחינה הביטחונית, נאסר עליה למכור את תוצרתה לתשתיות חיוניות.
הלשון המעורפלת של החוקים מקשה על חברות מערביות להעריך את השפעותיהם של פעילותן, מציין אקונומיסט. חוק יחסי החוץ הוא המשמעותי ביותר: סין מצהירה בו, כי היא תבוא חשבון עם כל מי שיפעל בצורה "הפוגעת באינטרסים הלאומיים של סין במסגרת קשרים בינלאומיים". במקביל, המגבלות החדשות על ייצוא מתכות חיוניות יוצרות אי-ודאות דומה אצל הלקוחות הזרים, ובהם יצרני טכנולוגיות של אנרגיה נקייה ובמיוחד יצרני סוללות.
המגבלות על הגליום והגרניום, המחייבות את היצואנים לקבל רשיונות, עלולות ליצור כאב ראש אסטרטגי לארה"ב. סין מפיקה 98% מהגליום בעולם, רכיב חיוני בטכנולוגיה צבאית מתקדמת, כולל הדור האמריקני הבא של מערכות מכ"ם והגנה מפני טילים. הגלניום נחוץ גם לייצור מוליכים-למחצה חדישים ובעלי ביצועים גבוהים במיוחד. מניעת הייצוא שלו תתקע את הפיתוח הטכנולוגי במערב ותסייע לסין להגשים את שאיפתו של שי לשלוט בטכנולוגיות כאלו.
עם זאת, מדגיש אקונומיסט, סין צריכה לפעול בזהירות. היא מייצאת מוצרים רבים המיוצרים בחו"ל תוך שימוש במתכות הנדירות. מגבלות ייצוא ישירות גם יעודדו את המערב לפתח יכולות ייצור משלו ולחפש חלופות לסין. החרמה של חברות מערביות גדולות, להן יש פעילות נרחבת בסין, תסכן אלפי משרות במדינה.
עד כה הובילו שרי החוץ והמסחר הפרגמטיים את יישום החוקים השונים. אחד החששות של החברות המערביות הוא שגופי ממשל ניציים יותר ישתמשו בהם. אם מלחמת הטכנולוגיה תסלים עוד יותר, עלולה ועדת הביטחון הלאומי – בראשותו של שי עצמו – ליטול את העניין לידיה, ואז החששות מפני פגיעה בסין עצמה יקבלו משקל נמוך יותר. מפחיד לחשוב על ההשלכות, לשני הצדדים.
