וייטנאם וארה"ב מהדקות את קשריהן הכלכליים והטכנולוגיים, אל מול העוינות הסינית הגוברת בדרום-מזרח אסיה – מדווח וושינגטון פוסט. הנשיא ג'ו ביידן יבקר בסוף השבוע הקרוב בהאנוי ויודיע על ההסכם, האחרון בשורת צעדים של ממשלו להעמקת הקשרים ביבשת. גם מבחינת האנוי, מדובר במשקל נגד להשפעתה של בייג'ינג.
יצירת "שותפות אסטרטגית מקיפה" תעניק לארה"ב בווייטנאם מעמד דיפלומטי ממנו נהנות כיום ארבע מדינות בלבד: סין, רוסיה, הודו וקוריאה הדרומית. הצעד מלמד על נכונותה של האנוי להסתכן בכך שתכעיס את בייג'ינג, שכן היא רואה את ההתקרבות לוושינגטון כצעד חיוני לנוכח הפגנת השרירים הצבאית של סין באיזור, וזאת בנוסף לערך הסמלי שלו.
ההסכם צפוי להרחיב את הפעילות הכלכלית בין שתי המדינות, כאשר ארה"ב שואפת לגוון את שרשרות האספקה התעשייתיות ולהקטין את חלקה של סין בהן, בעוד וייטנאם שואפת לפתח טכנולוגיה מתקדמת. פקיד בכיר בממשל אמר לפוסט, כי חברות מוליכים-למחצה אמריקניות הביעו נכונות לסייע לוויטנאם בתחום זה.
ארה"ב היא כיום היעד המוביל לייצוא הווייטנאמי, לאחר שזו ביצעה מהפך כלכלי דרמטי בשני העשורים האחרונים. יצרנית הרכב החשמלי VinFast מוכרת את תוצרתה בקליפורניה ולאחרונה הנפיקה מניות בנסדא"ק. ספקים של אפל וגוגל השקיעו סכומים ניכרים במפעלים חדשים בווייטנאם, ובואינג צפויה למסור הודעה משמעותית על הגדלת השקעותיה במדינה.
שדרוג היחסים יקדם גם את שיתוף הפעולה הביטחוני בין השתיים, כולל הגדלת מספר הביקורים של נושאות מטוסים אמריקניות, תמרונים משותפים ומכירת נשק אמריקני. וייטנאם היא מהלקוחות המרכזיים של התעשיה הביטחונית הרוסית, אך הכריזה בגלוי על רצונה לגוון את מקורות האספקה. אשתקד היא אירחה יריד ביטחוני, ושניים מהביתנים הגדולים בו היו של ריית'און ולוקהיד-מרטין האמריקניות.
לוויטנאם אין בריתות עם מדינות אחרות, אלא דרגות של יחסים הדדיים. ארה"ב קיבלה בעשור שעבר מעמד של "שותפות מקיפה", וכעת כאמור היחסים ישודרגו ל"שותפות אסטרטגית מקיפה" במהירות גבוהה בהרבה מן המקובל מצד האנוי. למרות הזהות הקומוניסטית עם שכנתה הגדולה מצפון, וייטנאם מחפשת שותפות נוספות בשל התוקפנות הסינית, ודחיפה נוספת קיבלה לנוכח הגברת היחסים בין ארה"ב להודו בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והחינוך.
וייטנאם מקפידה לא לפגוע בסין
וייטנאם חולקת על דרישתה של סין לריבונות באיי ספרטאלי ופראסל שבים סין הדרומי. משמר החופים הסיני מטריד שוב ושוב קידוחי נפט וגז של וייטנאם, ועולה בצורה קבועה על סיפון ספינות הדגל שלה. וייטנאם הביעה עניין בהגברת שיתוף הפעולה עם ארה"ב בתחומי המודיעין והטכנולוגיה הימיים.
עם זאת, וייטנאם מקפידה שלא לפגוע בסין המסייעת לה בתהליך מודרניזציה של צבאה. בשבוע שעבר, זמן קצר לפני שהבית הלבן הודיע על ביקורו של ביידן, נפגשו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם, נגויין פו-טרונג, עם השגריר הסיני, שיאונג בו. השניים סיירו יחדיו בגבול בין שתי המדינות, וטרונג – הפוליטיקאי החזק ביותר במדינה, עימו ייפגש ביידן – שיבח את הידידות העמוקה עם סין.
העמקת הקשרים בין ארה"ב לוויטנאם גררה ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, מציין הפוסט. הללו טוענים, כי האנוי ממשיכה לדכא את מתנגדיה ואת החופש הדתי, ומאשימים את וושינגטון בכך שהיא מעדיפה אינטרסים אסטרטגיים על פני ערכי היסוד שלה. לדברי ארגון 88 Project, העוקב אחרי הנעשה בווייטנאם, שלטונותיה כלאו 200 איש על בסיס פוליטי, כולל כמה מפעילי האקלים הבולטים במדינה. בשנת 2016 נפגש הנשיא ברק אובמה עם פעילים אזרחיים בעת שביקש בווייטנאם; רבים מהם מצויים כעת בכלא או בגלות.
פקידים בממשל הגיבו בטיעון בו השתמשו כאשר ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, התארח בבית הלבן בחודש יוני – למרות שבשנת 2005 נמנעה כניסתו לארה"ב בשל מעורבותו בדיכוי הקטלני של מהומות במערב הודו. לדבריהם, ארה"ב מעלה בפני מנהיגים כאלו את דאגותיה בתחום זכויות האדם, אך עושה זאת בצורה פרטית, שקטה ומכובדת. "אנחנו תוהים האם הטפה פומבית היא דרך הפעולה הטובה ביותר עם מדינות שמבקשות לעבוד איתנו", הסבירו.
