|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
תיק בוש-גור. לא לחזור על הטעות [צילום: רוברט בוקאטי, AP]
|
|
|
לביהמ"ש העליון של ארה"ב דרושה תבונה פוליטית
|
|
התיקים הנוגעים לבחירות 2024 לנשיאות מחייבים את השופטים לבחון את התמונה הכוללת ולהגיע להחלטות מאוזנות, שלכל הפחות ימנעו מהומות ברחובות - כותבים שני חוקרים בניו-יורק טיימס
|
|
דור אחד לאחר שבית המשפט העליון של ארה"ב הכריע במחלוקת על הבחירות לנשיאות, המדינה חווה תחושה של דז'ה-וו. לפני 23 שנים רוב דחוק מנע ספירה חוזרת בפלורידה והעניק את הנשיאות לג'ורג' בוש הבן מול אל גור. צילו של פסק דין זה מרחף מעליו כאשר הוא עומד להיכנס ללב המחלוקות סביב בחירות 2024 – כותבים בניו-יורק טיימס סטיבן מייזי וסטיבן ולאדק, מחברי ספרים על העליון.
הפעם השופטים יידרשו להיכנס לזירה קרוב לשנה לפני הבחירות, ולא כמה חודשים אחריהן. השאלות הנוכחיות מורכבות יותר, יש לפחות שלוש סוגיות נפרדות, והכל נע סביב אירועי 6 בינואר – ממש מול בית המשפט. בסוף השבוע שעבר (22.12.23) דחה בית המשפט את בקשת הפרקליט המלווה, ג'ק סמית, לדלג על בית המשפט לערעורים ולדון כעת בטענת החסינות של דונלד טראמפ; הדיון בערעור קבוע ל-9.1.24 כך שהתיק בכל מקרה יגיע לעליון זמן קצר לאחר מכן.
בית המשפט הסכים לדון בשאלה האם ניתן להאשים את מתפרעי 6 בינואר בשיבושי הליכים רשמיים – עוד שאלת מפתח בתיק הפלילי נגד טראמפ. והכי דרמטי: טראמפ יבקש ממנו לבטל את פסיקת בית המשפט העליון של קולורדו, לפיה אין הוא יכול להתמודד בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית. מבחינת גוף האמור להיות אל-פוליטי ועל-פוליטי, זוהי מעמסה כבדה המגיעה בתקופה קשה: בשנת 2000 נהנה בית המשפט מאמונם של 62% מהאמריקנים; כיום 58% אינם נותנים בו אמון, שפל חסר תקדים.
אולם, טוענים ולדאק ומייזי, ריבוי הסוגיות מעניק לשופטים הזדמנות להימנע מפגיעה נוספת, אם יבחנו כיצד ההכרעות יחדיו מעצבות את הזירה הפוליטית. ודאי שיש רלוונטיות למענה נכון לשאלה המשפטית, אך כאשר הסיכונים כה גבוהים והשאלות כה מורכבות, חובתם של השופטים לפרסם החלטות שיתקבלו בהבנה לרוחב השדה הפוליטי, או לכל הפחות ימנעו מהומות ברחובות. אין המדובר בעקיפת החוק אלא בשימורו.
המלכודת בה מצוי בית המשפט נובעת במידה רבה מהתנהגותו שלו, באולם ומחוצה לו. הרוב השמרני המוצק (שישה מול שלושה) הרחיב משמעותית את הזכות לשאת נשק, מנע מהרשות להגנת הסביבה להגן על הסביבה, ביטל את האפליה המתקנת הגזעית, פרץ חורים בקיר המפריד בין דת ומדינה וביטל את הזכות החוקתית להפלות. השנה האחרונה גם הייתה עדה לביקורת נוקבת על התנהגותם האתית של השופטים, אשר אילצה אותם לאמץ לראשונה קוד אתי משלהם. אם פסקי הדין יהיו לשני הכיוונים – למשל: מתן אפשרות לטראמפ להתמודד ודחיית טענתו לחסינות – יהיה בכך צעד משמעותי לעבר הורדת הטמפרטורות בבחירות הקרובות, וגם סיוע חלקי לשיקום אמינותו של בית המשפט.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון של קולורדו בדיון על פסילת טראמפ [צילום: AP]
|
|
|
ברור שיש סיכונים בניסיון של בית המשפט להימנע ממראית עין של מפלגתיות. אף משפטן אינו רוצה להיראות כמניפולטור מתוחכם של דעת הקהל, רושם שנוצר לפחות חלקית סביב פסק הדין בנושא ההפלות. ועדיין, כמה מפסקי הדין החשובים בהיסטוריה של בית המשפט העליון, ייצגו בדיוק את אותו סוג של פוליטיקה חוקתית הדרושה כעת – ממשיכים ולאדק ומייזי.
כאשר בית המשפט קבע שיש לו סמכות לבטל חקיקה, הוא עשה זאת כדי להימנע מעימות ישיר עם ממשלו של תומס ג'פרסון. בשנות ה-1950 וה-1960 הוא הכריע פה אחד בתיקים של זכויות האזרח, ובכך אותת שהדיבור האחיד חשוב יותר מאשר הדקויות המשפטיות בו הוא נעשה. פסק הדין שהורה לריצ'רד ניקסון למסור את הקלטות פרשת ווטרגייט ניתן פה אחד ונכתב בידי מי שניקסון עצמו מינה לנשיא בית המשפט, וורן ברגר. כך עשה הנשיא הנוכחי, ג'ון רוברטס, בפסק דין פשרני בנוגע לאובמהקר.
המשותף לפסקי דין אלו ואחרים הוא הבנתם של השופטים, שלארה"ב ייטב עם בית משפט המביא בחשבון את האופן בו יתקבלו החלטותיו. בית המשפט נכשל במשימה בו בתיק בוש-גור, שכן הרושם שהיה ששופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים העניקו את הנשיאות למועמד הרפובליקני. כעת השאלה היא האם השופטים מבינים את החשיבות של הימנעות מחזרה על אותה טעות. דבר אחד ברור, מסיימים ולאדק ומייזי: ארה"ב אינה יכולה להרשות לעצמה עוד פסק דין בנושאי בחירות שיקח צד בצורה כה ברורה.
|
|
| תאריך:
|
25/12/23
|
|
|
עודכן:
|
25/12/23
|
|
איתמר לוין
|
|
+תיק ג'וליאני: האם שקרנים יכולים לברוח מאחריות
|
|
14:22 25/12/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
מאמר בניו-יורק טיימס תוהה, לנוכח מעשיו של ג'וליאני לאחר שחויב בפיצוי של 148 מיליון דולר, האם חוק לשון הרע מתאים לעידן הוויראלי ▪ הכסף אינו הכל ויש סיבה לתקווה, משיב העיתונאי אנדי קרול
|
|
|
|
|
|
ג'וליאני לאחר פסק הדין נגדו [צילום: חוזה מגאנה, AP]
|
|
|
|
|
|
לביהמ"ש העליון של ארה"ב דרושה תבונה פוליטית
|
|
בית המשפט העליון של ארה"ב החליט (22.12.23) שלא לדון בשלב זה בטענתו של דונלד טראמפ, לפיה הוא נהנה מחסינות על כל מהלכיו להפיכת תוצאות בחירות 2020 משום שבאותה עת היה הנשיא. מדובר בניצחון טקטי חשוב של טראמפ, המנסה לדחות ככל הניתן את ההליכים בנושא זה, ובמיוחד את המשפטים הפליליים נגדו בוושינגטון ובאטלנטה.
|
|
|
|
|
רודי ג'וליאני, שהיה ראש עיריית ניו-יורק ופרקליטו הראשי של דונלד טראמפ במאמציו להפוך את תוצאות הבחירות ב-2020, מבקש (21.12.23) מבית המשפט בניו-יורק הגנה מפני נושיו, במסגרת chapter 11 של חוק פשיטת הרגל.
|
|
|
|
|
חבר המושבעים בבית המשפט הפדרלי המחוזי בוושינגטון חייב את ראש עיריית ניו-יורק לשעבר ומי שהיה פרקליטו המוביל של דונלד טראמפ, רודי ג'וליאני, לשלם פיצויים בסך 148 מיליון דולר לשתי מתנדבות במערך הבחירות לשעבר של מדינת ג'ורג'יה (15.12.23). חיובו נעשה לאחר שהוכח שהוציא לשון הרע נגד שתי המתנדבות וזאת בדרך של הפצת תיאוריית קונספירציה שקשרה את שתי המתנדבות להונאת בחירות.
|
|
|
|
|
משפטו של דונלד טראמפ בפרשת הניסיון להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות במדינה ג'ורג'יה בשנת 2020 לא יסתיים לפני הבחירות הבאות בנובמבר 2024, וככל הנראה יסתיים לכל המוקדם בתחילת 2025. כך מעריכה פרקליטת מחוז פולטון, פאני ויליס, שהגישה את כתב האישום. היא דיברה (14.11.23) בפסגת הנשים העולמית שאירח וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
דונלד טראמפ אמר בשלהי 2020 שאין לו כוונה לעזוב את הבית הלבן "בנסיבות כלשהן". כך העידה עורכת דינו לשעבר, ג'נה אליס, אשר ציטטה את את דן סקאבינו, שהיה אז סגן ראש הסגל בבית הלבן. אליס חתמה בחודש שעבר על הסדר טיעון בתיק הטיית הבחירות בג'ורג'יה והדברים כלולים בעדות שמסרה לפרקליטות מחוז פולטון כחלק מן ההסדר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ברמה המעשית לשנים הקרובות יכלה ישראל להגיע ליעדה האסטרטגי גם במהלך המלחמה הרעה הזאת אילו הסכים ביבי להעביר את השליטה ברצועת עזה למנהלה פלשתינית הכוללת גם את הרשות הפלשתינית
|
|
|
|
|
דרור אידר
חמאס דורש הפסקת אש קבועה ללא אפשרות לחדש את הלחימה לאחר מכן  ישראל דורשת כמובן לחדש את הלחימה לאחר הפסקת האש אי-אפשר לגשר על העניין אלא באמצעות ההולכה בכחש של המציאות "ללכת עם ו...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
