- מאמרו של נשיא ברזיל, לואיז לולה דה-סילבה, בוושינגטון פוסט נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
ב-8 בינואר חלפה שנה מאז שעמידותה של הדמוקרטיה הברזילאית ניצבה בפני מבחן קשה. שבוע לאחר השבעתה של ממשלה נבחרת, קבוצות קיצוניות פלשו למרכזי שלוש רשויות השלטון. מתודלקים בשקרים ודיסאינפורמציה, הם שברו חלונות והרסו חפצים היסטוריים ויצירות אמנות, תוך שידור חי באינטרנט של מעשיהם. הם הפגינו בוז לדמוקרטיה בדומה לזה של פולשי 6 בינואר בקפיטול בוושינגטון.
למרבה הזמן, נסיון ההפיכה הזה נכשל. החברה הברזילאית דחתה את הפלישה, ובשנה האחרונה שלוש הרשויות פעלו להבהרת העובדות ולהטלת אחריות על הפולשים. היה זה שיאו של תהליך ארוך, אותו קידמו פוליטיקאים קיצוניים במטרה לחתור תחת הדמוקרטיה למטרותיהם-הם. מערכת ההצבעה הברזילאית, שיושרתה מוכרת בעולם, הועמדה בספק בידי מי שנבחרו בה. הם התלוננו על מכונות ההצבעה, ללא כל ראיה ובדיוק כמו מכחישי הבחירות בארה"ב. המטרה הייתה להפיל את הדמוקרטיה לטובתה של סמכותנות.
אבל הדמוקרטיה הברזילאית שרדה והתחזקה. מאז שחזרתי לנשיאות, אחדות האומה וביצוע מדיניות ציבורית מצליחה היו היעדים של ממשלי. ממשלה המשפרת את החיים היא התשובה הטובה ביותר מול הקיצוניים התוקפים את הדמוקרטיה. בירוא יערות האמזונס, אשר הואץ בידי הממשל הקודם, צנח אשתקד ב-50%. חידשנו צעדים למלחמה בעוני. הצמיחה ב-2023 הייתה מהירה פי שלושה מתחזיות קרן המטבע. הפכנו ליעד מספר שתיים בעולם להשקעות זרות. ברזיל, עם מחויבותה לדמוקרטיה, חזרה לזירה הבינלאומית בלא הכחשת האקלים והזנחת המדע של הממשל הקודם, אשר עלתה בחייהם של מאות אלפים בקורונה.
העולם חווה רגע של סתירה: האתגרים הבינלאומיים מצריכים מחויבות ושיתוף פעולה חוצי-גבולות, בעוד אנו מתקשים לנהל שיח ולכבד חילוקי דעות. יחידים משתלטים על חברות ומדינות מתרחקות זו מזו, מה שמקשה לקדם את השלום ולהתמודד עם בעיות מורכבות: משבר האקלים, בטיחות המזון והאנרגיה, מתחים גיאו-פוליטיים ומלחמות, התגברות דברי השטנה ושנאת הזרים.
בעיות אלו מתוגברות בחוסר שוויון נרחב בקנה מידה עולמי – בין אומות ובתוך אומות. בעשורים האחרונים, מודל כלכלי מפלה גרם להתרכזות ההכנסות, הגביר את התסכול, קיצץ בזכויות העובדים והגביר את חוסר האמון במוסדות ציבור. חוסר שוויון הוא קרקע פורייה לקיצוניים ולקיטוב פוליטי. כאשר דמוקרטיה אינה מצליחה לספק את רווחת העם, קיצוניים מנסים לחתור תחת ההליך הפוליטי ולהפיץ את חוסר האמון במוסדות.
הכרסום בדמוקרטיה מחריף בשל העובדה שפלטפורמות דיגיטליות הפועלות למטרות רווח הן מקור מרכזי לחדשות. מודל העסקים של הביג-טק מקדם תכנים מקצינים ומתעדף כוחות אנטי-דמוקרטיים הפועלים ברשתות בינלאומיות מתואמות. מדאיגה עוד יותר העובדה שבינה מלאכותית לא רק מחמירה את המידע הכוזב, יכולה לקדם אפליה, גורמת אבטלה ופוגעת בזכויות. נושאים טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים משתלבים זה בזה. חיזוק הדמוקרטיה תלוי ביכולתן של מדינות לא רק להתמודד עם חוסר שוויון מבני ולקדם את רווחת תושביהן, אלא גם להתעמת עם הגורמים המתדלקים קיצוניות אלימה.
עוד 6 בינואר ועוד 8 בינואר יכולים להימנע רק באמצעות שינוי המציאות של חוסר השוויון. דאגה זו עומדת ביסוד היוזמה לקדם עבודה הוגנת, אותה השקתי עם הנשיא
ג'ו ביידן בחודש ספטמבר, בתמיכת ארגון העבודה הבינלאומי. אנו זקוקים גם לפעולות עולמיות לקידום היושרה של המידע ולפיתוח מכיל ואנושי של הבינה המלאכותית. האו"ם וארגונים אחרים פועלים להתמודד עם בעיות אלו.
ברזיל קיבלה בחודש שעבר את ראשות ה-G20 ובראש סדר היום הצבנו את המאבק בחודש השוויון על כל היבטיו. אני מקווה שהמנהיגים ייפגשו השנה בברזיל ויחפשו פתרון משותף לאתגרים אלו, המשפיעים על כל האנושות.
