לחסל את יתרון הכטב"מים הרוסי במלחמה באוקראינה

אולם, במובנים אחרים איבדה קייב את יתרונה בתחום הכטב"מים. הכוחות הרוסיים העתיקו רבות מן הטקטיקות המקוריות שלה, כולל ביצוע מתקפות נרחבות תוך שימוש בדגמים רבים של כטב"מים. תחילה מגיעים כטב"מים מודיעיניים המאתרים מטרות, והם מעבירים את המידע לכטב"מים תוקפים המסוגלים לתקוף במדויק הן מטרות נייחות והן מטרות ניידות – והכל במרחק בטוח מקו החזית. לאחר מכן יכולים כוחות הקרקע לפרוץ דרך שדות המוקשים. מאז שלהי 2022 משתמשת רוסיה בשני דגמים מתוצרתה – "אורלן 10" המודיעיני ו"לנסט" ההתקפי נגד מטוסים, טנקים וארטילריה; לאוקראינה אין תשובה מספקת.

במקביל, עליונותה של רוסיה בתחום הלוחמה האלקטרונית (ל"א) מאפשרת לה לשבש את התקשורת בין הכטב"מים האוקראיניים לבין מפעיליהם. כדי שתוכל לנטרל את הכלים הרוסיים, אוקראינה זקוקה ליכולות דומות. רק אחדות מן החטיבות האוקראיניות קיבלו ציוד שיבוש אמריקני או מחברות הזנק מקומיות, ובלא יכולות כאלו – השילוב בין ההתקפות והשיבושים הרוסיים עלול להסיג את אוקראינה מהשטחים שכה עמלה לשחרר, מזהיר שמידט.

רוב הנשק המערבי מתקשה להתמודד מול מערכות הנ"מ והל"א הרוסיות. כאשר טילים וכטב"מים תוקפים מטרות רוסיות, הם לעיתים קרובות מפספסים או מיורטים. מטוסי F-16 אמורים להגיע מאוחר יותר השנה ולהוות יריב שקול למטוסים הרוסיים, אך לא ברור כיצד יתמודדו מול מערכות הל"א והטילים ארוכי הטווח שבידי האויב.

רוסיה ממשיכה לתקוף למרות התנאים החורפיים הקשים, במידה רבה בזכות הגברת יכולת הייצור שלה. באוקראינה מעריכים שרוסיה מסוגלת כעת לייצר ולתקן 100,000 כטב"מים בחודש – כפליים מיכולתה שלה. העיצומים הבינלאומיים גם לא עצרו את יתר הייצור הצבאי הרוסי, והיא אפילו הכפילה את ייצור הטנקים ל-200 בשנה. החברות הרוסיות מייצרות תחמושת זולה בהרבה מאשר המערביות: פגז לתותח 152 מ"מ עולה 600 דולר – עשירית ממחירו במערב, גם אם על חשבון הבטיחות. לאוקראינה יהיה קשה להתמודד עם הפער הכלכלי הזה.

לאחר מספר חודשים של רגיעה יחסית בקייב, רוסיה חידשה את התקפות הכטב"מים עליה. עד כה הצליחה אוקראינה ליירט כמעט את כולם, אך יהיה קשה לשמר הגנה זו לאורך זמן כאשר רוסיה משדרגת את הכטב"מים, מאיצה את ייצורם המקומי ומפתחת אמצעים לחמוק מגילוי. גם כאן יש לאוקראינה בעיה כלכלית: כטב"ם "שאהד" עולה הרבה פחות מאשר הטיל המיירט אותו.

למרות שללוחמת הסייבר הרוסית הייתה עד השפעה מבוטלת, אוקראינה חשופה לפגיעות משום שצבאה מסתמך על אמצעי תקשורת ניידים לתיאום פעילותו. נסיונותיה לאחרונה של רוסיה להפעיל את רשתות הסלולר באוקראינה עלולים להוביל לתוצאות קשות. התקדמותה של רוסיה בחזית הסייבר גורמת למפקדים האוקראינים להיות פחות אופטימיים מכפי שהיו לפני מספר חודשים, והם עוסקים כעת יותר בהגנה מאשר בהתקפה בתחום זה.

החודשים הבאים יהיו קשים לאוקראינה, צופה שמידט. בני שיחו בקייב הביעו את החשש שמא ולדימיר פוטין יודיע על מתקפה נרחבת חדשה לאחר הבחירות לנשיאות בחודש מרס. המשק הרוסי הסתגל למלחמה, ויחד עם הרחבת יכולת הייצור, היתרון במספר התושבים וחוסר הבהירות בנוגע לסיוע המערבי – כל אלו נותנים לו סיבה להגביר את מאמציו. אוקראינה מצידה איבדה את יתרון הביתיות, שכן הכוחות הרוסיים התבססו היטב במזרח המדינה ומילאו אותו במוקשים הגורמים אבידות אפילו בשטחים המשוחררים. התחזקות ההגנה הרוסית באזור זה גם מסבירה את התוצאות המאכזבות של מתקפת הנגד האוקראינית.

כאשר החזית מתייצבת, השמים מעליה יתמלאו עוד יותר בכטב"מים. אוקראינה מקווה לרכוש השנה 2 מיליון כלים – מחציתם מייצור מקומי – ורוסיה נמצאת בדרך לכל הפחות להשוות מספר זה. עם מספר כה עצום של כלים באוויר, כוחות הקרקע יתקשו לפעול. לכן, שני הצבאות יתמקדו יותר בהרס הדדי ובקרבות כטב"מים.

עם זאת, הפעלה מרחוק של כטב"מים לא תפחית בהכרח את האבידות; ההפך הוא הנכון, מדגיש שמידט. מתקפות קרקע הן חלק בלתי נפרד ממתקפות הכטב"מים הרוסיות: חיילים בעלי הכשרה דלה מסתערים על קווי ההגנה, ובכך מאלצים את האוקראינים להגיב ולהיחשף למתקפות מן האוויר ולהפגזות מן הקרקע. שמידט שמע הערכות לפיהן מדי יום נהרגים 200-100 חיילים משני עברי החזית בסוג זה של לוחמה, והמספר עלול לעלות ככל שהכטב"מים יהיו מתקדמים יותר.

במקביל, מזכיר שמידט, התמיכה באוקראינה מצידן של ארה"ב ואירופה מתחילה להיסדק, מה שעלול לשחק לטובתה של רוסיה. לאחרונה יש מספיק תחמושת וקווי ייצור כדי להילחם לפחות עוד שנה, בעוד אוקראינה תלויה באספקה מערבית של תחמושת, טילי נ"מ וטילים יבשתיים, במיוחד נגד הכטב"מים. הכלים האמריקניים מבוססי ה-GPS עלולים להתקשות להתמודד עם הל"א הרוסי, וחברות הזנק אוקראיניות עובדות מסביב לשעון כדי לפתח כטב"מים עמידים יותר. אוקראינה תוכל להחזיק מעמד בחזית רק אם יהיו לה מערכות הגנתיות והתקפיות טובות יותר, מדגיש שמידט – ולשם כך היא זקוקה לסיוע כספי וטכנולוגי מן המערב.

כדי למנוע מלחמת התשה ממושכת, המערב חייב לגבות מאמץ אוקראיני ממוקד להדוף את הכוחות הרוסיים ולפעול באמצעים דיפלומטיים כדי להביא את הצדדים לשולחן המו"מ. החלופה היא שנים של סבל, כולל בעורף. אהבתם העמוקה של האוקראינים לארצם ממריצה את נחישותם, גם אל מול המציאות הקטלנית של המלחמה. פוטין מהמר על היחלשות התמיכה המערבית כאשר המלחמה נכנסת לשלב חדש. הדרך היחידה בה בעלי בריתה של אוקראינה יכולים להוכיח לו שהוא טועה, היא במחיקת היתרונות שצברה רוסיה – מסיים שמידט.