בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מודי. כהונה שלישית בת חמש שנים [צילום: מניש סווארופ, AP]
|
|
|
השאלה המרכזית מבחינת הודו: האם מודי מסוגל להשתנות
|
זוהי מסקנתו של אקונומיסט, המנתח - ערב הבחירות - את סיכוייו של המשק ההודי להמשיך ולצמוח בקצב המהיר הנוכחי ● מודי ומפלגתו יצטרכו לוותר על נטיות סמכותניות ושוביניסטיות
|
בעוד שישה שבועות צפוי נרנדרה מודי לזכות בכהונה שלישית בת חמש שנים כראש ממשלת הודו ולבסס את מעמדו כמנהיג החשוב ביותר שלה מאז נהרו. הצלחתו מלמדת על כישוריו הפוליטיים, כוח המשיכה של משנתו ההינדית-לאומנית ועל הכרסום במוסדות הדמוקרטיים – וגם על התחושה הרווחת בקרב המצביעים והאליטות לפיה הוא מביא להודו שגשוג ועוצמה, מנתח אקונומיסט. הודו של מודי היא ניסיון בהתעשרות דרך דה-גלובליזציה ובהנהגתו של אדם חזק. יכולתה לצמוח במהירות ולהימנע מחוסר שקט ב-20-10 השנים הבאות תעצב את גורלם של 1.4 מיליארד תושביה וכלכלת העולם. מסקנתו של אקונומיסט היא, שהנוסחה של מודי עובדת – עד גבול מסוים, ויש שאלות לגבי המשך ההצלחה ותלותה בהישארותו בשלטון. הודו היא בעלת הצמיחה המהירה ביותר בין המדינות הגדולות: 7%-6% בשנה. אמון המגזר הפרטי נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מאז 2010. המשק ההודי הוא כיום החמישי בגודלות בעולם ויהיה השלישי בעוד שלוש שנים, אחרי ארה"ב וסין. חברות אמריקניות מעסיקות בה 1.5 מיליון עובדים; שוק המניות שלה הוא הרביעי בשוויו בעולם; היא הציבה עשר ספינות מלחמה במזרח התיכון בתקופת להתקפות החות'ים; דונלד טראמפ ו ג'ו ביידן חיזרו אחריה אך היא ממשיכה להיות שחקן עצמאי. מי שמחפש את "סין הבאה" – נס המובל בידי הייצור – לא ימצא אותה בהודו. זו מתפתחת בעידן של ירידה בסחר בטובין ושל אוטומטיזציה בתעשיה, ולכן עליה למצוא דרך חדשה לצמוח. אחד מהיסודות מוכר: השקעות ענק בתשתיות וציוד. יש בה 149 שדות תעופה, כפליים מאשר לפני עשור, והיא מוסיפה מדי שנה 10,000 ק"מ של כבישים ו-15 ג'יגה-ואט של אנרגיה סולארית. לכך נוספים מערכות תשלום דיגיטליות, שוק הון ובנקים מודרניים ומערכת מיסוי דיגיטלית מאוחדת. כל אלו מאפשרים למגזר העסקי לפעול בצורה לאומית ונרחבת. מקור שני ומקורי יותר הוא ייצוא שירותים המהווה 10% מהתמ"ג. חברות IT הודיות הפכו למרכזים בינלאומיים המוכרים מו"פ ושירותים. עם זאת, הודו היא עדיין חברה כפרית-למחצה – מה שמוביל לעמוד התווך השלישי: מערכת רווחה חדשה, בה מאות מיליוני הודים עניים מקבלים העברות דיגיטליות. שיעור ההודים המתקיימים על פחות מ-2.15 דולרים ליום – קו העוני הבינלאומי – ירד מ-12% ב-2011 ל-5% כיום. הצעדים המוצלחים ביותר של מודי מבוססים על סדר יום ליברלי שצץ בהודו לפני שניים ושלושה עשורים, מציין אקונומיסט. מגיע לו קרדיט על כך שקידם רפורמות שנתקעו, פיקח אישית על ההחלטות העיקריות והתגבר על עיכובים ביורוקרטיים. למרות שיש חברות הזוכות ליחס מועדף, הריכוזיות והשחיתות פחתו. מעמד הביניים (הכנסות שמעל 10,000 דולר בשנה) מונה כיום 60 מיליון איש; בעוד שלוש שנים – 100 מיליון.
|
המשק צריך לייצר המוני משרות
|
|
|
|
אידיאולוגיה הינדית-לאומנית [צילום: אנופם נאת, AP]
|
|
עם כל זאת, הודו ניצבת בפני בעיה משמעותית. מתוך כוח עבודה בן מיליארד איש, רק ל-100 מיליון יש משרות רשמיות. רוב האחרים תקועים במשרות זמניות או מובטלים. מודי מבקש להעסיק חלק מהם בעבודות יזומות בתשתיות, אבל היעד של התוכנית הוא 7 מיליון משרות בלבד. כוונתה של סין להגביר את הייצוא שלה, תקשה עוד יותר על הודו. המשק ההודי חייב לייצר המוני משרות כדי שצמיחתו תימשך. אפשרות אחת היא להרחיב עוד יותר את מגזר ה-IT ולצד זאת לייצא יותר מוצרים דיגיטליים, מזון וציוד ביטחוני. ההוצאות של העובדים בתחומים אלו ייצרו יותר משרות בענפים אחרים. שוק מקומי מאוחד ויעיל יגביר את התפוקה הכוללת ויממן את הסיוע לנותרים מאחור. כדי להשיג זאת, יש צורך ברפורמות בחינוך ובחקלאות, ולאפשר יותר מעבר מן הצפון המאוכלס לערים הגדולות בדרום ובמערב. אבל אל מול אתגרים ענקים אלו, מודי אומר מעט מדי. במפלגתו, Bharatiya Janata, יש אנשים מוכשרים ורעיונות טובים, אבל היא מתמקדת בעיקר באידיאולוגיה וברדיפת מוסלמים. הסמכותנות הגוברת פגעה באופוזיציה הפוליטית ובחופש הביטוי. החשש של המגזר העסקי מפני מודי מסביר מדוע ההשקעות אינן גדלות. ההכנות לשינוי החברתי הגדול הנדרש בעשור הבא בקושי החלו. עיצוב מחדש של החינוך, הערים והחקלאות יצריך שיתוף פעולה מצד ממשלות המדינות שאינן בידי מפלגתו של מודי ומצד קבוצות חברתיות שממשלו פוגע בהן. השאלה המרכזית מבחינת הודו וכלכלתה היא האם מודי יהיה מסוגל להשתנות, קובע אקונומיסט. בגיל 73, הוא עשוי לגלות שכוחות הניהול שלו מתפוגגים. יהיה עליו לדכא את היצרים הסמכותניים שלו כדי ליצור רפורמה ולעודד את כלכלת הידע. מפלגתו תצטרך לרסן את מדיניותה השוביניסטית כדי למשוך השקעות מקומיות וזרות וכדי למצוא למודי יורש שיהיה מוטה צמיחה. אם זה לא יקרה, חזון ההתחדשות הלאומית של מודי לא יתגשם.
|
|
תאריך:
|
26/04/24
|
|
|
עודכן:
|
26/04/24
|
|
איתמר לוין
|
השאלה המרכזית מבחינת הודו: האם מודי מסוגל להשתנות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חשדנית
|
26/04/24 16:22
|
|
הצהובון נשיונל אינקוויירר רכש ערב בחירות 2016 סיפורים על רומנים שניהל דונלד טראמפ, כדי למנוע פגיעה אפשרית במועמדותו לנשיאות ולא כדי למנוע ממנו מבוכה אישית ומשפחתית. כך טוען (25.4.24) מי שהיה מו"ל הצהובון, דייוויד פקר, בהמשך עדותו במשפט טראמפ בפרשת דניאלס. בחקירה הנגדית מבקשת ההגנה להוכיח, שרכישות כאלה היו שגרתיות.
|
|
|
הדולר נראה חזק יותר ויותר. הצמיחה בארה"ב חזקה, הציפיות להפחתת ריבית התמתנו והכסף זורם לשוק ההון המקומי. מול סל של מטבעות מרכזיים אחרים, עלה הדולר ב-4% מתחילת השנה והעלייה צפויה להימשך. לקראת הבחירות בנובמבר, וכאשר הן הדמוקרטים והן הרפובליקנים מבטיחים לקדם את הייצור בארה"ב, העולם ניצב על סיפו של עידן קשה חדש בדמות גיאו-פוליטיקה של דולר חזק – צופה אקונומיסט.
|
|
|
חבר מושבעים גדול במדינת אריזונה הגיש אמש (24.4.24) כתב אישום בעקבות נסיונות נאמניו של דונלד טראמפ להטות לטובתו את התוצאות בבחירות לנשיאות במדינה זו ב-2016. הנאשמים המרכזיים הם: מארק מדואוז, האחרון ששירת כראש הסגל בבית הלבן של טראמפ; רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו-יורק ופרקליטו המוביל של טראמפ בנושא הבחירות; ג'ון איסטמן, פרופסור למשפטים שהגה את רעיון האלקטורים המזויפים; ובוריס אפשטיין, אסטרטג ועורך דין מוביל של טראמפ.
|
|
|
בית המשפט העליון של ארה"ב ידון היום (25.4.24) בבקשתו של דונלד טראמפ לקבוע, כי יש לו חסינות מפני העמדה לדין באשמת ניסיון להטות את תוצאות בחירות 2020. על-פי כל ההערכות, הטענה תידחה - אך קיימת גם אפשרות שבית המשפט העליון יורה לבית המשפט לערעורים לדון באפשרות של חסינות חלקית, וכך ייגרם עיכוב נוסף בתיק הפדרלי בנוגע לאירועים שהובילו להסתערות תומכיו של טראמפ על הקפיטול ב-6.1.21.
|
|
|
ברחבי אירופה שוב עולה לדיון שאלת גיוס החובה. הסיבות? תבוסה אפשרית של אוקראינה והאיום שבשובו של דונלד טראמפ לבית הלבן. שר ההגנה של גרמניה, בוריס פיסטוריוס, אומר שאירופה חייבת להיות מוכנה למלחמה לפני סוף העשור; לדבריו, ביטול גיוס החובה בן השנה ב-2011 היה טעות. הרמטכ"ל הבריטי, פטריק סנדרס, מציע לאמץ את מודל "צבא העם".
|
|
|
|