|
אזרחות: ישראלית
תואר/מקצוע: מהנדס
תפקיד/עיסוק: מנהל כללי
טלפון: 03-9256666
פקס: 03-9346034
כתובת: גלעד 3 (קריית אריה) פתח תקוה
49101
|
עזרא ברגר.
חברת-האם טית-בית, נוסדה על-ידי מאיר ברגר ויצחק טרובוביץ', והיא אחת מהחברות הוותיקות בארץ לייצור שמנים ומרגרינות. טית-בית מחזיקה ב-100% מהחברה-הבת ויטה, המייצרת אבקות מרק, רטבים שונים, קונפיטורות וריבות.
ויטה מייבאת לארץ שני מותגים: את הפסטה האיטלקית למוליזנה, ואת תחליפי הקצפת המבוססים על סויה של החברה האמריקנית ריץ'. כמו כן, משמשת ויטה חברת הפצה של מיצי פריגת, מוצרי התינוקות ואפיה של גלעם, ודגני הבוקר של קלוגס, המיובאים על-ידי חברת יעקבס. טית-בית מחזיקה גם ב-51% מהבעלות על מפעל חטיפים מן הטבע, שהוקם על-ידי הקיבוצים מנרה ואיילת השחר. ב-49% הנותרים מחזיקה משפחת שטיינמץ, שעיקר עיסוקה הוא סחר ביהלומים.
מאיר ברגר המהנדס הכימאי, ויצחק טרובוביץ' הקבלן, הקימו ב-1935 את מפעל השמנים יצהר, בשיתוף עם המשקיע ליכטנשטיין, בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. באותה העת פעל בארץ רק מפעל שמנים אחד, עץ הזית. ב-1946 מכרו ברגר וטרובוביץ' את חלקם ביצהר לליכטנשטיין, ופרשו מהעסקים.
ב-1948, אחרי פעילות קצרה בממשלה הזמנית של אותם הימים, שבו לעסקים, והקימו את טית-בית (ראשי תיבות של שמם), על אדמה שרכשו באיזור שהפך לאיזור התעשיה של פתח תקוה. המפעל עסק בייצור שמן וסבונים ובאספקת כוספא לחקלאות. לימים, עזב ליכטנשטיין את עסקי השמנים ומכר את יצהר לאיש העסקים, יצחק מיטלמן. ב-1991 שבו ברגר וטרובוביץ' ליצהר. הם רכשו כונס הנכסים את נכסי יצהר, שנקלעה לקשיים. השלד הבורסאי נרכש על-ידי איש העסקים יהודה שנהב.
במהלך השנים הפכה טית-בית מחברת שמנים קטנה למונופול. בעבר נשלטה תעשיית השמנים על-ידי הממשלה, שרכשה את הפולים בעצמה, הקציבה לכל מפעל כמות שנתית של פולים למיצוי, וקבעה את מחיר השמנים.
רק בסוף שנות ה-80 החל תהליך הליברליזציה, שהסתיים בתחילת שנות ה-90, ופתח את שוק השמנים המקומי לייבוא ולתחרות. הקשיים אליהם נקלעו המפעלים של כור-שמן ועץ הזית (שנסגר), והתמוטטות יצהר, איפשרו לטית-בית להפוך לחברה הגדולה בארץ. טית-בית שולטת בחלר ניכר משוק השמנים לתעשיה ולשוק המוסדי, והיא גם החברה הבולטת ביותר בשוק הקימעונאי.
באפריל 1986 רכשה טית-בית את ויטה, מידי האחים יצחק ומישה פלוטקין. באותה עת החלה הממשלה להסיר את ההגבלים על ענף השמנים. התשתית שהעניקו לטית-בית מוצרי ויטה איפשרו לה להרחיב את בסיס ההפצה ולעבור לעידן חדש: מעבר לייצור מוצרי צריכה מתוחכמים.
ב-1989 התקשרה ויטה עם יצרנית תחליפי החלב האמריקנית, ריץ' לאספקת מוצרי ריץ' תחת שם המותג ויטה. ב-1990, כאשר נפתח שוק הפסטה ליבוא, התקשרה ויטה עם ענק בינלאומי נוסף, יצרנית הפסטה האיטלקית למוליזנה, והחלה לייבא לישראל פסטה מתוצרתה. ויטה משמשת כחברת השיווק של התשלובת. בחברה מועסקים כ-700 עובדים, כ-250 מהם הינם אנשי שיווק והפצה. מחזור המכירות של התשלובת ב-1997 הסתכם בכ-130 מיליון דולר.
ביולי 1998, בתום שנה וחצי של מו"מ חשאי, רכשה משפחת ברגר את מניות משפחת טרובוביץ' (50% בטית-בית). בכך תם שיתוף פעולה ממושך בין שתי המשפחות, שהחל לפני 65 שנים. מאיר ברגר הצליח להעמיד לעצמו דור המשך, ואילו יצחק טרובוביץ' נותר בודד בעסקיו. בנו הבכור של מאיר ברגר, עזרא, משמש מנכ"ל התשלובת שנים רבות. הבן הצעיר יותר, יורם, משמש המנהל המסחרי שלה.
גם הדור השלישי של המשפחה מועסק בחברה: בנו של עזרא, עידו, משמש מנהל השיווק. שניים נוספים הם בניו של יורם - יונתן, אחראי על השוק התעשייתי, ונדב על השוק המוסדי.
