ישעיהו-שרעבי ישראל ז"ל, יליד 1908, סדן, תימן. עלה לארץ ב-1929.
למד בחדר מסורתי ובישיבת הרב יחיא אלקפח.
השלים השכלתו הכללית בקורסים לכלכלה, ספרות וסוציולוגיה.
היה פעיל בתנועת "דור דעה" בתימן. בארץ עבד כפועל וכשומר בפרדסים ובכרמים בראשון-לציון ושימש כראש המחלקה ליוצאי תימן ובני עדות המזרח בהסתדרות, 1948-1934.
היה חבר מועצת פועלי תל-אביב, פעיל בארגון עליית יהודי תימן ב-1952-1948, ציר לקונגרסים ציוניים וציר באסיפת הנבחרים.
שימש כסגן-מזכיר הממשלה וקצין הקשר בין הכנסת והממשלה, 1949-1948 וכמזכ"ל מפלגת העבודה, 1972-1971.
פרסם מחקרים ומאמרים על יהדות תימן.
ישעיהו שרעבי היה חבר בכנסות 5,4,3,2,1-מפא”י, 6-המערך, 6- עבודה, 8,7,6-המערך.
בכנסת השנייה היה חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובועדת השירותים הציבוריים.
בכנסת השלישית היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובבכנסת הרביעית והחמישית שימש כסגן יושב-ראש הכנסת וחבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
בכנסת השישית שימש כסגן יושב-ראש הכנסת והיה חבר בוועדת החוץ והבטחון. בממשלה ה-13, מה-2/1/1967 ובממשלה ה-14 היה שר הדואר.
בכנסת השביעית מ-1972 עד 1973, היה יושב-ראש הכנסת ויושב ראש ועדת הכנסת. היה חבר בוועדת החוץ והבטחון.
בכנסת השמינית שימש כיושב -ראש הכנסת מ-1973 עד 1977.
