|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעת זו, בעוד לקחי המלחמה עודם נלמדים, ראוי כי ראש הממשלה יורה על הקמתו של גוף הסברה לאומי, אשר יאגד תחת קורת גג אחת את כלל מנגנוני התקשורת ● גוף מרכזי - שיפיץ מידע, יפיק חומרים, יספק מרואיינים, ויציג משובים
|
|
"התמונה". נשק מלחמה?
|
|
|
|
|
הטבח בג'נין. טראומה להסברה הישראלית.
|
|
|
|
|
מלחמת לבנון השנייה חשפה את אחד הכשלים המהותיים ביותר, עימו מתמודדת מדינת ישראל בשנים האחרונות: תפיסת ההסברה - ככוח מוביל. שדות הקרב המודרניים שינו פניהם עתה, וכך גם נשק המלחמות. לצד הכוחות המשוריינים, ובסמוך לכוחות האוויר, נדרשות מדינות העולם לעצב את כוח המצלמה, לחדד את עפרונות הכותבים, ולהציג "תמונה" אשר תשקף מציאות חדשה, מציאות "מותאמת" לתפיסות שאותן אנו רוצים לשדר.
המאבק על התקשורת, נתפס כיום בעיני מקבלי ההחלטות כחלק מהמאבק על התודעה של קהלי היעד הרלוונטיים, לשם השגת לגיטימציה בינלאומית למהלכים מדיניים או צבאיים. "ניצחון תקשורתי", משמעותו השפעה בכיוון הרצוי על תפיסת המציאות אצל "קהל היעד", בעוד הפסד בזירת התקשורת עלול להתבטא באובדן הלגיטימציה המדינית.
אין צורך להמציא את הגלגל
אירועי ה"טבח בג'נין", החקוקים היטב על לוחות הזיכרון של צה"ל, זכורים גם כיום, כאחת הטראומות המכוננות של עולם ההסברה הישראלי. הדיווחים מ"השטח", אשר דיברו על "טבח" התבררו בסופו של דבר כשקר מוחלט. אלא שאז, גם דוחות האו"ם לא סייעו בידינו. כבר היה מאוחר מידי. הצריבה התודעתית נחקקה, העין הבינלאומית כבר הסתגלה, והמונח "טבח ג'נין" הפך בידי הפלשתינים לכלי הוכחה המחדד את ה"ברוטאליות" של "האויב הציוני".
הנה כי כן, "חייל הסיירת" הישראלי איננו רק ה"לוחם”, כי אם גם זה השולט בשפות, המבין בניסוח, העומד בלחצים, העונה על שאלות קשות ומורכבות, המגיב בחום' והתוקף בקרירות. הוא זה שמבין תקשורת, ואשר יודע לנהל את מערכת היחסים המורכבת עם "הצינורות" הבינלאומיים, אותם צינורות אשר משדרים את המידע למנהיגי עולם.
במערכת מורכבת מעין זו, את המאבק על דעת הקהל, לא ניתן לנצח באלתורים, גם אם ננסה. במשך שנים ארוכות פיצלו ראשי הממשלות את זירות ההסברה בין משרדי החוץ והביטחון, תוך שהם מותירים את "העבודה השחורה" לחטיבת דובר צה"ל. אנשי תקשורת, דוחות פרלמנטאריים, ואפילו מבקר המדינה בעצמו, הקימו קול זעקה נוכח ההפקרות. המסר היה ברור: יש להקים גוף הסברה עליון, שיאגד תחת קורת גג אחת את כלל מנגנוני התקשורת. גוף מרכזי - שיפיץ מידע, יפיק חומרים, יספק מרואיינים, ויציג משובים.
בעת זו, בעוד לקחי המלחמה עודם נלמדים, ראוי כי ראש הממשלה יורה על הקמתו של צוות פעולה מיידי, אשר יכין את התשתית הראויה לקרבות העתיד. אין צורך להמציא את הגלגל. מבקר המדינה הצביע כבר בשנת 2002 על שורש הבעיה, והוא - היעדר גוף ממלכתי בעל סמכויות הדרושות לריכוז הטיפול בהסברה. המבקר המליץ אז, וראוי שנאמץ זאת היום, לקבוע תפיסת הסברה כוללת לנושאי חוץ וביטחון ברמה הלאומית, ולגזור בהתאמה את המבנה, הארגון והמשאבים הדרושים' ובראשם - את "גורם העל", אשר אמור להנחות ולייצג את מערך ההסברה ליד שולחן הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני.
|
| תאריך:
|
29/09/2006
|
|
|
עודכן:
|
29/09/2006
|
|
יוסי עבדי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ידידה קרובה
|
30/09/06 15:30
|
|
|
|
2
|
|
קצין בכיר,
|
14/01/07 22:38
|
|
את דעתי על המלחמה האחרונה הבעתי בשני מאמרים ("ניצחון אך לא הכרעה" ו"ההפתעה הכפולה"), אך מאחר שהוויכוח לא יורד מסדר היום הציבורי והשיח הצבאי, יש מקום לבדוק את התוצאות מזווית ראייה נוספת, לא אובייקטיבית, לא משוחדת ולא אינטרסנטית.
|
|
|
|
|
העיתונאי בן כספית נתן את האות, ואליו הצטרפו אלפים. גם אני. יום אחד אחרי שהזמר ג'קו אייזנברג, התראיין למעריב, קראנו מאמר השתלחות של העיתונאי בן כספית, נגד המנצח הגדול בתחרות "כוכב נולד".
|
|
|
|
|
מעטות הן המלחמות אשר אוזכרו בצורה כה רחבה על-ידי אמצעי התקשורת בישראל, ומעטות הן המלחמות אשר ביחס אליהן נוצר רושם כה מוטעה ברחבי העולם, עבור הערבים, ויכולתם ליצור עולם של כאילו.
|
|
|
|
|
נשיא מדינת ישראל, משה קצב השביע ביום חמישי (28.9.06), בטקס ממלכתי בבית הנשיא, את המשנה לנשיא בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין. הנשיא ישב בין ממלא-מקום שר המשפטים, מאיר שטרית לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, התחבק ארוכות בסוף הטקס עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ונראה עייף אך נחוש.
|
|
|
|
|
עיתונות סוף השבוע מלאה בדברי סנגוריה על ראש הממשלה, אהוד אולמרט. חבריו האישיים - בהם אמנון דנקנר מזה, ונחום ברנע מזה, התגייסו שוב לגונן על האיש שקיבל שוחד. בדיוק כפי שעשו ערב הבחירות לכנסת ה- 17, כשהריצו לשלטון את קדימה-אולמרט. ההתגייסות הפעם, בעיקר מצד דנקנר, מקוממת ומעוררת סלידה. לא רק בגלל החד-צדדיות, לא רק מחמת הניסיון לעוות ולסלף את יסודות התחקיר שפרסמתי בפרשת כרמיה, אלא בעיקר בגלל הניסיון לפגוע במוסד מבקר המדינה והעומד בראשו, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, ונוכח הונאת ציבור הקוראים של העיתון משל מדובר בשוטים שבולעים הכל.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
