מאז 1895 נולדה הנכבה. היא נולדה עם דמותו של אדם אחד. דמותה של הלאומנות הערבית בארץ ישראל, כדמותו של איש אדמוני אכזר, ממולח, גאותן, חתרן בלתי נלאה. אותו אדם ניסה ללמוד לימודי דת במכללת אל אזהר בקהיר. התברר כי ענייני דת שיעממו אותו עד מוות. בתום שנה במכללה, עזב והתגייס לצבא הטורקי. שירת בתותחנים באזור הים השחור, התמנה לשלישו של מושל איזמיר ואחר כך כקצין תותחנים בים השחור. לא השתתף בלחימה משמעותית. בהיותו בצבא הטורקי כבר בגד בגידתו הראשונה, ונעשה לסוכן-חשאי משרתם של האנגלים. כשהאנגלים פירסמו את הצהרת בלפור ואת הסכמי סייקס-פיקו, נהפך לשונאם המושבע. נבחר לנשיא "המועדון הערבי" ארגון שאיחד צעירים ממשפחות נכבדים לקידום רעיון השתלבות פלשתין כ"סוריה הדרומית" בממלכתו של פייסל. לבסוף, נעשה למלך האספסוף הערבי הירושלמי והארץ ישראלי, המכור כמוהו לשנאת ורצח יהודים וערבים.