בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יו"ר סיעת "הבית היהודי" בכנסת אינו מהסס להשליך אבן לבאר שהוא שותה ממנה. אחרת קשה להסביר מדוע הוא מבקש להוציא אל מחוץ לחוק שמות פרטיים שורשיים רק משום שאלה אינם מדברים אל בני הדור הצעיר
|
ח''כ זבולון אורלב [צילום: AP]
|
|
|
|
|
קשה להאמין, אבל מי שמכהן כיום כיו"ר סיעת "הבית היהודי" בכנסת-ישראל מסקל במו ידיו את הבית הזה באבנים. שאם לא כן נבצר להבין כיצד עלה במוחו הקודח של ח"כ זבולון אורלב לצאת חוצץ כנגד, מה שהוא מכנה, "שמות פרטים ישנים ומיושנים", שאינם מדברים עוד, לדבריו, אל הדור הצעיר של היום. בהצעת החוק החדשה שהוא יוזם, מבקש חבר הכנסת הנכבד, שהוא גם מחנך ותיק, להוציא אל מחוץ לחוק שמות פרטיים שאבד עליהם, לדעתו, הכלח. לצורך העניין מזכיר יו"ר "הבית היהודי" את "זרובבל" כדוגמה לשם שעבר זמנו ובטל קורבנו. מוזר שדווקא חבר הכנסת, שומר המסורת, שכח בתוך כך כי זרובבל בן שאלתיאל, נצר לבית דוד, היה זה שבנה את בית המקדש השני. מוזר גם שמי שהוא בעצמו בעל עיטור המופת ממלחמת יום הכיפורים, שכח, מן הסתם, שזרובבל הורביץ היה גם הוא אחד מ-12 הלוחמים שעוטרו באות הגבורה, עם סיומה של מלחמת העצמאות; שלא להזכיר את זרובבל גלעד, משורר עברי, שחיבר, בין השאר, את המנון הפלמ"ח. עכשיו רוצה ח"כ אורלב, בהבל-פיו, להוציא את השם הזה אל מחוץ לחוק, בתואנה שהוא עלול להביך את מי שישא אותו בעצם הימים האלה, באשר הוא עלול, אליבא דאורלב, להפוך אותו ללעג ולקלס בעיני חבריו. על-פי הצעת החוק של אורלב, יזומנו הורים, שלא יצייתו לחוק, אל ועדת מומחים של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, על-פי המלצת פקידי משרד הפנים. האח הגדול אבל לא רק שמות עבריים מיושנים הם לזרא בעיניו של אורלב. גם שמות לועזיים, נוסח "אדולף", פסולים בעיניו, באשר יש להם קונוטציה לשמו של צורר היהודים. אורלב רק שוכח שאדולף היה גם שמו הפרטי של כרמייה, מייסדה של חברת "כל ישראל חברים", ודרך אגב גם שמו הפרטי של סבי, עליו השלום, יהודי גאה, ציוני וירא-שמיים, שנכלא על-ידי הצורר הנאצי במחנה הריכוז הגרמני דכאו. וכאן המקום להזכיר כי דווקא פקידי משרד הפנים של המשטר הנאצי היו אלה שבפקודתו של היטלר כפו על כל גבר יהודי לשאת את השם אברהם ועל כל יהודייה את השם שרה. היו אלה גם, באירוניה של הגורל, השמות שהודבקו לסבי ולסבתי המנוחים, בתעודות הזהות שהונפקו להם על-ידי הקלגסים הגרמנים. אחרי ככלות הכל, שמות הם עניינם הפרטי בלבד של נותניהם ואין שום סיבה מוצדקת שבעולם, לפיה יהיה זה "האח הגדול" שיתערב בנתינתם. אחרי ככלות הכל, ובמחילה מכבודו של ח"כ אורלב, יש עדיין הורים לא מעטים שמבקשים להוריש לעוללם את שמם של הסבא והסבתא ובדרך זו להנציח אותם - יהא השם מוזר ככל שיהיה. כך או אחרת, לפני שהוא יוצא בשצף-קצף נגד השמות ההיסטוריים ו"המיושנים" כל-כך לדעתו - ראוי היה שקודם לכן ישמש ח"כ אורלב, בכבודו ובעצמו.
|
תאריך:
|
11/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
11/03/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אליהו חיים
|
11/03/11 13:32
|
|
השבוע אושר בכנסת ישראל בקריאה ראשונה "חוק החרם". הקואליציה היהודית הלאומית הגאה שלנו תמכה בחוק, שמטיל סנקציות למיניהן על מי שיוזם חרם כלכלי או תרבותי על ההתנחלויות ביהודה ובשומרון. בתזמון מדהים, בדיוק לפני שבוע, שוטרי משטרת ישראל ירו בפעם הראשונה בהיסטוריה כדורי גומי על מתנחלים במהלך מבצע להריסת בתיהם. כן, כן, מה שאתם שומעים: אותה הממשלה ואותה הקואליציה, שחרדות כל-כך שמא יוחרמו המתנחלים, לא כל-כך נרתעות מלהחריב את בתיהם ולירות עליהם.
|
|
|
פרשת השבוע, פרשת "ויקרא", לא רק פותחת את הספר השלישי שבסדרת "חמשת חומשי התורה", אלא היא המשך ישיר לכל הקשור לענייני המשכן וכליו, והיא מוסיפה, בעיקר, את ענייני ועבודת הקרבנות שהיא "יסוד העבודה". יש לציין שרוב רובו של ספר "ויקרא" מוקדש ל"תורת הקרבנות", כמו גם למשרתי האל במשכן ובשני בתי המקדש, ומכאן בא כינויו של הספר "תורת כוהנים" (על-פי חז"ל) או "לויטיקוס" (על-פי "תרגום השבעים"), כלומר: הספר עוסק בעבודת "הלויים" וזאת משום שבלשון היהודים דוברי השפה היוונית, המילה "לויים" משמעותה "כוהנים". כמו-כן, ספר "ויקרא" כולל 246 מצוות שהן למעלה משליש 613 [=תרי"ג] מצוות התורה, וייחודו בכך שאינו כולל אירועים וסיפורים מקורותיו של עם ישראל בנדודיו במדבר סיני, מלבד שני אירועים המוזכרים, שגם הם קשורים בתוכנו החוקתי: סיפור מותם הטראגי של שני בני אהרון הכוהן [פרק י', א'-ב'] וסיפורו של אותו רשע שקילל שם ה' [פרק כ"ד, י'-י"ב].
|
|
|
בג"ץ מכשיר מפלגה אנטי-יהודית ופרו-טרוריסטית הממשלה והצבא מתבלבלים ביהודה ובשומרון הביטוח הלאומי ושירות בתי-הסוהר מתעמרים בערבים רבנים מתעלמים מדעותיהם של גדולים מהם וגם: כדאי להפיק לקחים מהפסקת הזרמת הגז המצרי
|
|
|
מילטון פרידמן, פרופסור שניהל את החוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו החל בשנות החמישים של המאה הקודמת, חתן פרס נובל לכלכלה (1976), בעל תואר דוקטור לשם כבוד מן האוניברסיטה העברית בשנת 1977, הוא האיש ש"חולל שינוי מהפכני בחשיבה הכלכלית של ממשלות ומדינות" (כך הוא מתואר על עטיפת ספרו 'חירות וקפיטליזם'). לתפישתו, "השלטון שיצרנו לעצמנו עשוי להפוך למפלצת שתשים קץ לחירותנו" (פרידמן, עמ' 4), ועל-מנת להילחם במפלצת זו, עלינו ליישם מדיניות כלכלית הנשענת על "שיתוף פעולה חופשי ויוזמה פרטית" (שם). פרידמן היה מודאג מכך שמעורבות ממשלתית מאפשרת לאנשים מסוימים להחליט עבור אחרים, וכך נפגעת החירות האישית של הפרט. המעורבות הממשלתית שפרידמן יצא כנגדה באה לביטוי בפיקוח על המחירים, מכסי מגן על ייבוא, הגבלות על ייצוא, פיקוח על דמי שכירות לדירות, שכר מינימום, שכר מקסימום, ביטוח לאומי, תוכניות פרישה לגמלאות ותוכניות לגיל זיקנה, תוכניות שיכון ציבורי ותוכניות למשכנתאות של משרד השיכון ועוד.
|
|
|
פרשת ויקרא עוסקת רובה ככולה בדיני הקורבנות. כידוע, הקרבת הקורבנות היא בעצם הבעת רצון של עם ישראל בקשר עם בורא העולם, ורצונו של ה' בקורבן משמעו הבעת רצונו להתקשר עם ברואיו בכלל ועם ישראל בפרט. קבלת הקורבן מותנית ושלובה בהתנהגות מוסרית. לא סתם המילה "קורבן" היא מלשון קרבה, שכן היא מלמדת על רצונו של האדם להתקרב לאלוקים.
|
|
|
|