פרופסור רפי אלדור. פרופסור לכלכלה, מומחה בעל שם עולמי לניהול סיכונים בעזרת מכשירים פיננסיים, אופציות וחוזים עתידיים. רבים מאיתנו למדו בקורסים שלו באוניברסיטאות השונות או למדו בשקיקה את ספרו האלמותי "אופציות חוזים עתידיים וניהול סיכונים " היוצא השנה במהדורה האחת עשרה שלו. הספר היחיד, שהבורסה בתל אביב אי-פעם הפיקה והוציאה לאור.
את הראיון איתו ערכתי בסיוע ידידי, רו"ח דוד בן נעים שכיהן בעבר בתפקיד סמנכ"ל כספים בחברה ציבורית וכיום מספק שירותי חשבות וניהול כספים במיקור חוץ לחברות.
שוק הנגזרים (אופציות מעו"ף ואופציות דולריות) "כבוד גדול הוא לנו,לראיין את הדמות המקצועית שעבדה עם הצוות שהקים את שוק הנגזרים בבורסה בתל אביב בתחילת שנות התשעים." פותח דוד את הראיון ומבקש לדעת אם אחריעשרים שנים מדובר בהצלחה.
"בהחלט." עונה פרופסור אלדור. "בתחילת שנות התשעים חיפשו קובעי המדיניות דרכים להגביר ולעודד את הבורסה המקומית. שוק הנגזרים היה המהלך המתבקש. הוחלט על בחירת 25 מניות שיהוו את נכס בסיס והושק שוק נגזרים וזאת בדומה לאלו שכבר פעלו בחו"ל. בדיעבד, השקת שוק הנגזרים היוותה את אחד הגורמים שהביאו לכך שהיקפי המחזורים בבורסה גדלו לאורך השנים והוא היווה את אחד מהגורמים לצמיחה הכלכלית בשני העשורים האחרונים."
"אם כך הדבר," שואל דוד. "מדוע שווקי נגזרים אחרים שפועלים בתל אביב אינם מצליחים לשחזר את ההצלחה של שוק המעוף ?"
"הבעיה כמובן היא הנזילות של נכס הבסיס" עונה פרופסור אלדור. " ככל שהשוק נכס/הבסיס יותר נזיל, כך הפוטנציאל לכניסת משקיעים המסתייעים בשוק הנגזרים גבוה יותר. השוק בישראל לא מספיק נזיל וזו הסיבה שבחו"ל פועל שוק נגזרים מצליח על מדדי הבנקים, על מניות ספציפיות ועל מטבעות שונים, ובישראל לא."
נזילות משמעותה שינוי מבנה בעלות "אם כבר נגענו בנושא הנזילות" ממשיך דוד, "הרי כולנו עדים לירידת המחזורים בבורסה בשנתיים האחרונות, איך אנחנו מתמודדים עם מציאות זו וכיצד אנחנו מרעננים את הבורסה?"
"בוא נדבר דוגרי." אומר פרופסור אלדור. " יש רק דרך אחת להגדיל את הנזילות של הבורסה בישראל. והיא שינוי מבנה בעלות הבורסה הנוכחית."
"על מה מתבסס הלהט הזה שנשמע בקרב מומחים רבים "אני שואל.
התשובה מתחלקת למספר תשובות משנה, עונה הפרופסור, "כלהלן:
- הבורסה היא אגודה שיתופית שנשלטת על-ידי הבנקים ובתי השקעות גדולים הידועים בשמם -"חברי הבורסה." מדובר בגופים הפועלים תוך ניגוד עניינים זועק לשמיים. מרביתם פועלים כ: סוחרים, משקיעים, נסחרים, מפיצים, מבצעים, חתמים והכול במקביל. כל פעולה מגלמת בתוכה ניגוד עניינים .
- גם ההנחה לפיה הבורסה היא אגודה שיתופית ללא מטרת רווח היא מגוחכת. חברי הבורסה אולי לא מושכים דיבידנדים מהרווח של האגודה, אבל בהחלט מרווחים הון עתק מעמלות מסחר. הגדלה והפחתה של העמלות מסייעת להם לתמרן ולווסת את תהליך קבלת ההחלטות ואת פעילות המסחר.
- שינוי מבנה הבעלות והפיכת הבורסה לחברה שתישלט על-ידי הציבור יחייבו הקמת דירקטוריון שייבחן על-ידי בעלי המניות . יש להניח שהדירקטוריון יפעל ליישום מהלכים כגון: התאמת שעות וימי המסחר לאלו שבאירופה.עידוד חברות בינלאומיות להנפיק מניות בישראל.התאמת הרגולציה הישראלית לזו הבינלאומית. מדובר במהלכים הכרחיים להמשך פעילותה של הבורסה בתל אביב בהצלחה.
- רוב קופות הגמל וקרנות הפנסיה הישראליות משקיעות במניות הנסחרות בבורסות בחו"ל, כחלק ממדיניות ההשקעות שלהן. ואני תוהה, בשביל מה להן לתור אחר הזדמנויות אחר מניות בחו"ל הנסחרות בשעות שונות מאלו שבארץ כשאפשר להביא את החברות אלו לארץ . תאר לך שיהיה אפשר לרכוש מניות של אפל, פייסבוק או גנרל אלקטריק בבורסה בתל אביב. הדבר ישנה לחלוטין את הבורסה בתל אביב ויצעיד אותה קדימה. ואל דאגה, המניות הישראליות לא יאבדו בתוך כל המערבולת הזו.הבורסה תשיק מדדים נפרדים על מניות אלו כגון: מדד הייטק לחברות ישראליות."
"וזה יצליח? "דוד שואל.
"איש לא ממציא כאן את הגלגל." קובע הפרופסור. "הרבה מדינות אירופאיות ביצעו את השינוי האמור במהלך שני העשורים האחרונים. בכל המקרים השינוי היווה הצלחה. דהיינו, פעילות הבורסה המקומית התרחבה וכפועל יוצא מכך גם הפעילות הכלכלית באותה מדינה."
"אז למה זה לא מיושם בישראל ?" דוד שואל .
"ראית פעם מישהו שמוכן לוותר על סיר הבשר שעליו הוא יושב. ודי לחכימא ברמיזא" עונה הפרופסור ורומז שכבר בתחילת שנות השמונים המליץ חתן פרס נובל פרופסור רוברט מרטון על פתיחת בורסות מקומיות לחו"ל. שלושים שנה עברו, מבנה הפעילות של רוב מוחלט של הבורסות במערב השתנה ורק מבנה הבורסה הישראלית נשאר כמעט ללא שינוי מאז הקמתה.
ספקולנטים "אני גם רוצה לשאול משהו." אני מתפרץ.
"שוק הנגזרים נועד להיות גורם נלווה לשוק המעוף. אמצעי שנועד לאפשר לסוחרים גמישות, נזילות ורכישת הגנות. לאורך השנים מתחדדת התודעה שייתכן ששוק הנגזרים הפך לאמצעי של ספקולנטים לתמרן את מחירי המניות לצורכיהם. לפעמים יש לי הרגשה שלשוק המעו"ף אין הבנה בתיאוריה המתמטית לפיה הוא אמור לפעול. שום כבוד למודלים של מורטון, בלק או שולס."
ואני ממשיך: "לפעמים יש הרגשה מישהו מנייד את המדד כרצונו וצוחק על כולם כל הדרך אל הבנק. זה שיטות שאפילו באטלנטיק סיטי לא משתמשים בהן. הספקולנטים והמכונות שלהם מכים את הציבור בדיוק כמו בשיטת המקל והגזר. כולנו מרוויחים בכפיות ומפסידים בדליים ובסוף שולמן לוקח את הקופה. למה זאת ?"
פרופסור אלדור מחייך ועונה: "חשוב להבין. הבורסה נועדה בעיקרה להוות מחולל צמיחה במשק כלכלי. עם זאת אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבורסה נועדה גם לספקולציות. ספקולציה מהווה סוג של השקעה. אם תנטרל פעילות זו אתה עשוי לדלל משמעותית את מחזורי המסחר ובכך לפגוע בייעודה."
ריבית בוא ונדבר רגע על הריבית בישראל, אני מבקש בעת שאנחנו שומעים ברדיו על החלטה של
קרנית פלוג לא להוריד את הריבית פעם נוספת. "אם הורדת הריבית לאורך השנים יצרה את בועת הנדל"ן . מדוע בנק ישראל לא מעלה את הריבית בחזרה ועוצר את ההשתוללות בשוק המשכנתאות."
פרופסור אלדור מסביר: "יכולת התמרון של
סטנלי פישר בעבר ושל קרנית פלוג בהווה בנושא הריבית היא מוגבלת. בסופו של דבר המדיניות המוניטארית חייבת להתיישר עם זו שבחו"ל. ואם בחו"ל מיישמים בשנים האחרונות מדיניות אגרסיבית של הורדת ריבית, אזי המשק הישראלי חייב להתאים את עצמו אחרת יצור מצב של התחזקות המטבע המקומי ופגיעה בייצוא."
"אם כך, אין פתרון מוניטרי." אני שואל. "שוב חזרנו להגדלת הצע הקרקעיות."
"גם, אבל לא רק" עונה פרופסור אלדור: " בנק ישראל יכול להימנע מהתערבות בשוק אגרות חוב ארוכות הטווח. הימנעות מהתערבות בשוק זה, תמנע ירידה נוספת בריבית ארוכת הטווח בישראל ותמנע את הצורך בהפחתת הריבית על המשכנתאות ומאידך לא תשפיע על ריבית קצרת הטווח ועל שער החליפין. מדובר במהלך שבהחלט יכול לצנן קצת את מחירי הדיור,אבל זה כבר נושא לדיון הרבה יותר רחב". מסיים פרופסור אלדור את דבריו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
