שופטי בית המשפט העליון דחו (יום ב', 23.6.08) את העתירה של משפחת שליט שביקשה להוציא צו על תנאי ולחייב את המדינה לנמק מדוע לא יקיימו דיון נוסף בקבינט בהסכם הרגיעה. עם זאת הביעו השופטים את דעתם, "כי על ועדת השרים לשוב ולדון בנושא הספציפי של גלעד שליט". עמדת השופטים מהווה, למעשה, היענות לדרישת משפטת שליט - גם ללא קבלה פורמלית של העתירה.
השופטים קיימו דיון מרתוני בעתירה, ואיפשרו לצדדים לשטוח את טיעוניהם בהרחבה, כולל - באופן חריג למדי, שמיעת עדות וחקירה נגדית. השופטים שדנו בעתירה הם: אדמונד לוי (אב בית הדין), עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין.
בהחלטה כתבו השופטים כי הם שקלו "להורות על הוצאתו של צו על תנאי... אולם נוכח ההשלכות הלא רצויות של צעד זה, והכרתנו שגם ללא צו של בית המשפט תשוב וועדת השרים לעניני ביטחון ותבחן את החלטתה - החלטנו להימנע מכך".
ברוח זו, הם הוסיפו, "גם החלטנו שלא להוציא צו ביניים. למותר לציין כי ערים אנו למכלול השיקולים שאליהם נדרשת ועדת השרים ושגם פורטו בפנינו על-ידי המדינה".
התסכול של תמי ארד
בהחלטה ציינו השופטים את דברי תמי ארד, רעייתו של הנווט השבוי רון ארד, שפנתה במכתב לראש הממשלה. במכתב פרשה את "רגשות האשם, ההחמצה והתסכול מנת חלקה מידי יום ביומו". שני המכתבים, חודרים אל הלב, כתבו השופטים, והם "ממחישים את חששה העמוק של משפחת שליט כי "בשל מחדלים שלטוניים תוחמץ השעה גם בעניינו של בנם".
מנגד, עמדת המדינה הייתה כי מדובר "בסוגיה מדינית-ביטחונית מובהקת, שהוכרעה על-ידי ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי". המדינה אף התריעה כי "התערבות באותה החלטה משמעה העברת ניהולם של ענייני מלחמה, שלום ויחסי חוץ, לבית המשפט, מידי מי שהוסמך לכך - הרשות המבצעת".
מרבית הדיון התקיים בדלתיים סגורות
קודם להחלטה, בדיון שהתקיים בשעות אחר-הצהריים, ביקשו השופטים את הסכמת הצדדים להתנהלות משפטית כאילו כבר הוצא צו על-תנאי. זאת בשל הרגישות המדינית והביטחונית של העתירה ורצונם של השופטים לקצר את ההליך, שעלול היה להימשך לפחות עוד כמה ימים, במידה והיה מוצא צו על תנאי שיחייב את המדינה לתת את תשובתה. מרבית הדיון, אגב, התקיים בדלתיים סגורות.
פרקליטי שליט הסכימו לבקשה, אך פרקליטי הממשלה התנגדו. בתום הדיון יצאו השופטים ללשכותיהם לכתיבת פסק הדין, כשבסופו ניתנה ההחלטה הדוחה את העתירה אך מעגנת בתוכה את "עמדת" השופטים כי על ועדת השרים לקיים דיון חוזר בעניינו של גלעד שליט.
השופטים הדגישו את עמדת הממשלה "כי בידיה להגשים באמצעות ההסכם יסודות שאין חשובים מהם. הן בהיבט של זכויות אדם והן בהיבט של הגנה על אינטרסים של הציבור".
עם זאת, משפחת שליט סברה כי "בקידומן של אותן סוגיות, לא התחשבה הממשלה די הצורך בעניינם שלהם ועל כן לוקה פעילותה בחוסר מידתיות"
מבחן המידתיות בידי הממשלה
בית המשפט "בכליו" יתקשה לדברי השופטים להשיב על שאלה זו. "בפרט בכל הנוגע למבחן המידתיות...הבוחן את מידת הנזק שבהחלטה השלטונית אל מול התועלת שבה, נדמה כי זהו מסוג המקרים בהם קיים קושי של ממש לקבוע אם התקיימו גם מרכיביה הנוספים של המידתיות. היינו, אם הסכם אחד היה בר השגה ואם נכונה טענת המדינה כי קיים קשר רציונלי בין מרכיבי ההסכם לבין מטרותיו".
היקפה המצומצם של התערבות בית המשפט בהכרעות מדיניות של הממשלה מקורה לדבריהם, "בהבנה כי זו מקבלת החלטותיה על יסודו של כלל המידע הרלוונטי, לאחר שנשקלו כל השיקולים הנוגעים בדבר". לפיכך, בסופו של דבר, עניינו של בית המשפט הוא בהחלטתה של "וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי".
על ההחלטה של וועדת השרים עוסקת ההכרעה, כתבו עוד השופטים, "ובמיוחד משעסקינן בנושא של זכויות אדם בעל ייחודיות רבה מאין כמוה, כפי שהדבר מצא את ביטויו בדבריו של הנשיא אהרן ברק: 'מודע אני לסבלן של משפחות שבויי צה"ל ונעדריו. רב הוא כאבן, חלוף השנים ואי הוודאות פוצעים את נפש האדם. כאוב הוא עוד יותר מצבו של שבוי, המוחזק בסתר ובהיחבא, קרוע מביתו וממולדתו. אכן כאב זה, יחד עם האינטרס העליון של מדינת ישראל להשבת בניה לגבולם, לא נעלם מעיני.. לא פחת הוא מאז ועד היום. הטרגדיה האנושית והחברתית שבשבי ובהיעדרות נישאת על כתפנו יום יום'".
כאמור, יחד עם דחיית העתירה, הביעו השופטים את "דעתם" כי "על ועדת השרים לשוב ולדון בנושא הספציפי של גלעד שליט. זאת כדי שההחלטות תהיינה בהירות לכל הנוגעים בדבר ולמנוע עמימות".
סירב למשוך העתירה
הדיון בבג"צ החל לאחר שבבוקר (יום ב', 23.06.08) הודיע נועם שליט, אביו של החייל החטוף, גלעד שליט, כי הוא דוחה את ההצעה להסתפק ב"הודעות עידכון" מראש האגף הביטחוני במשרד הביטחון האלוף (במיל.) עמוס גלעד. בהודעתו שהוגשה באמצעות באי-כוחו, עוה"ד אלדד יניב, פרופ' אריאל בנדור ושרון שטיין, הודיע שליט כי לא ימשוך את עתירתו והוא עומד על דרישתו מבית המשפט כי יורה לראש הממשלה להביא לאישור הממשלה, כבעלת המנדט, את הסדר הרגיעה.
שליט ציין, כי מפגש ראשון עם האלוף גלעד התקיים אמש. "השיחה הייתה כנה", אמר, אך יחד עם זאת הוסיף כי אין זה מתפקידו להחליט "אם הצעדים עליהם סיפר האלוף גלעד והשקפותיו האישיות באשר לדרך המיטבית לקדם את שחרורו של גלעד שליט הינם הראויים ביותר, ולא כל שכן אם הם היחידים האפשריים. בעניין זה ייתכנו דעות שונות".
קבלת החלטה בעניין זה, הדגיש שליט, "היא תפקיד וסמכות מובהקים של הממשלה, או של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי", ואלו לדבריו, "לא אישרו את המתווה של הסדר הרגיעה שביצועו החל".
שליט הודיע, כאמור, כי נותר בדרישתו על-פי העתירה כי יש להורות "כי שאלת הסדר הרגיעה והשילוב במסגרתו של שחרורו של גלעד שליט תוחזר לדיון מפורט בפני הממשלה ו/או הוועדה, שבו יוצגו הערכותיהם של מכלול בעלי התפקידים, לרבות דעות שונות מזו של האלוף (מיל.) גלעד, ולהחלטה".
שליט אף ביקש כי עד לקיומו של דיון וקבלת החלטה בידי הממשלה "לא יחול שינוי מהותי במצב הדברים במעברים מרצועת עזה ואליה, והצו ייוותר על כנו". כאמור לעיל, עמדתו התקבלה במלואה. השופטים הביעו עמדתם - גם ללא צו - כי הם מניחים שהקבינט יכונס לדון באופן ספציפי בעניינו של דליט.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
