התשלום של 120,000 דולר לשמואל דכנר בעקבות טיפולו בתב"ע ה' של פרויקט הולילנד, היה באחריותה של חברת פולאר. כך אומר (יום א', 7.7.13) מנכ"ל קרדן נדל"ן לשעבר, שמעון גלאון, בהמשך עדותו במשפט הולילנד.

בבקשתו לקבל תשלום זה ציין דכנר, כי היו לו הוצאות בגין "תשלומים לצדדים שלישיים", ולצד זאת הזכיר שקיבל סיוע מיו"ר הוועדה המקומית ואת מהנדס העיר; דכנר טען, כי מדובר היה בתשלומי שוחד. גלאון הסביר, כי דכנר העסיק יועצים שונים לצורך הטיפול בתב"ע. "לא חיברתי בין שני החלקים", הוסיף. "תלוי איפה אתה שם את הפסיק. לא הייתי מעלה בחלומותי השחורים ביותר שהוא שילם ליו"ר הוועדה ולמהנדס העיר.

"אם הייתי חושב שיש בנייר הזה משהו שצילו שחור, לא הייתי משאיר אותו בחברה לאורך שנים כך שכל אחד יכול לראות אותו. במשך שנים אף אחד לא ראה בזה משהו שחור, עד שהגענו לבית המשפט. אנשי החברה יכלו לראות את זה מתי שרצו, המבקרים הפנימיים והחיצוניים יכלו לראות את זה, המפקח מטעם הבנק קיבל את זה כאסמכתא לתשלום ולא אמר מילה - והיו לו שאלות על סכומים הרבה יותר זניחים", הוסיף גלאון.

לא זכר את מספר הטלפון

בחקירה הנגדית טענה עו"ד אביבה חפץ-נוימן, כי גלאון ידע על כך שקיימים קשרים בין דכנר לבין אורי שטרית, אז מהנדס העיר ירושלים, במקביל להעברות כספים לדכנר שאותם אישר; דכנר טען שהיו אלו כספי שוחד. גלאון שב ואמר, כי לא ידע על קשר זה. עוד טענה חפץ-נוימן, כי גלאון התנער בחקירתו במשטרה מכל קשר להסכם עם דכנר בנוגע לתוספת שבס, משום שידע שמדובר בכיסוי לשוחד. גלאון השיב, כי אכן אמר פעמים רבות שאיזו זוכר מסמכים שהוצגו לו, אך זאת בשל נסיבות החקירה ומשום שבאמת לא זכר עובדות ופרטים. "רציתי אחרי החקירה לצלצל לאשתי ולא זכרתי את המספר בבית", הוסיף.

השופט דוד רוזן שאל מדוע קיבל דכנר תשלום נפרד תמורת הטיפול בתוספת שבס ביולי 2003, אם טרם שולמו לו כל מיליון הדולר שסוכמו קודם לכן. גלאון השיב: "אני לא מכיר עורך דין אחד פה באולם, שאם הייתי מסכם איתו שכר טירחה על תיק מסוים, הוא היה מוכן לעשות תיק נוסף באותו תשלום". חפץ-נוימן הראתה, כי הסכם ההעסקה לא הגדיר משימות ספציפיות, אלא חייב את דכנר לתת להולילנד 60 שעות מדי חודש עד סוף 2004. גלאון השיב, כי באותה עת כבר שולם בפועל כל הסכום, שכן דכנר ביקש הקדמות תשלומים, ודכנר לא היה אמור לטפל בשבס במסגרת אותו הסכם.


התחייבות שלטונית


גלאון אמר, כי היזמים ראו כהתחייבות שלטונית את מכתבו של עופר אהרון מעיריית ירושלים, בנוגע למטלות שהן תנאי לאישור תוספת שבס, וכי תמורת הישג זה שילמו לדכנר. חפץ-נוימן העירה, כי זוהי הפעם הראשונה בה אחד הנאשמים מתבטא בצורה כזאת, לאחר שעד כה טענו בתוקף - בניגוד לדבריו של דכנר - שלא היה כל אישור לתוספת שבס. היא שאלה מדוע לא נזף בדכנר אם לא דייק, כאשר אמר שיש התחייבות אבסולוטית של העירייה למתן תוספת שבס. גלאון השיב: "הוא היה אריה. לא היית נוזף בו בצורה כזאת. התרומה שלו הייתה כזאת שלא הצדיקה נזיפה אם לא דייק".

רוזן אמר לגלאון כי חלק מתשובותיו במשטרה היו שקריות כאשר הכחיש היכרות עם מסמכים מרכזיים. גלאון השיב, כי לא זכר, ורוזן אמר שהוא מתנצל על אמירתו. חפץ-נוימן: "כאשר היית בחופשה בקולומביה ידעת על החקירה ושוחחת עם עו"ד שי פינס. הכל פרח מזכרונך?". גלאון: "חשבתי שאני הולך למשטרה בתור עד. כאשר אמרו לי שאני נאשם בזה וזה, יסלח לי אלוקים - כמעט עשיתי במכנסיים. אמרתי את המיטב באותו רגע. אני יכול לברוח ממה שאני חתום? לא היה פה שקר, אלא היאחזות ב'אני לא זוכר'".

חפץ-נוימן הקשתה מדוע שולמו לדכנר 120,000 דולר עוד לפני שהיזמים ידעו האם יצליח לארגן את תוספת שבס, ולאחר מכן שילמו לו את כל התשלום תמורת תב"ע ו' (300,000 שקל) עוד לפני שידעו אלו הקלות יצליח להשיג. כל זאת, הוסיפה, נעשה לאחר שתשלום מיליון הדולר הסתיים שנה לפני המועד. גלאון השיב, שכל התשלומים עברו תחת עינו של המפקח מטעם בנק לאומי והוא לא העיר דבר.


כמו מוסכניק


עוד אמר כי נושא שבס לא התקדם משום שהיזמים לא החליטו האם הם מעוניינים בכך. לגבי תב"ע ו' אמר גלאון, כי צפוי היה פתרון כלשהו לבעיות החניה שהטיפול בהן הוטל על דכנר. "הפתרון לא היה בדיוק מה שפיללנו, אבל היה פתרון", הדגיש. "למה צריך להיראות מוזר שהמוסכניק הזה מקבל תשלום גם עבור תקר, גם עבור וישר וגם עבור מנוע? כל דבר בנפרד". ואולם, בחקירתו במשטרה אמר גלאון שלעולם לא היה חותם על הסכם שבו כל התשלום ניתן מראש (כפי שנעשה לגבי תב"ע ו'). הוא הסביר בעדותו, כי כשלעצמו לא היה מסכים לכך, אך שותפיו דרשו זאת.

רוזן: "אתה פה בורח מההסכם. אתה אומר שהוא לא נחתם, אתה אומר שהוא לא הגיוני. אתה נכנס עמוק למקלט: אני לא קשור, אני לא בעסק". גלאון: "זה מה שהקריתי מתוך הנייר ששמו לפנַי. אני מאשר שחתמתי על ההסכם, דעתי עדיין לא נוחה מזה שהכל שולם מראש, אבל אנחנו במערכת של שותפים. לא ראיתי בזה פשע גדול מול הספק הספציפי הזה, שגם בעבר הקדמנו לו תשלומים וצפויות לנו עוד הרבה שנים ביחד".