הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ג', 6.6.17) ישיבת מעקב בנושא 'מענים לילדים אלרגיים וזקוקי השגחה בגילאי לידה עד שלוש'.
יושב-ראש הוועדה ח"כ
יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: "בדיון האחרון כולנו הסכמנו שסייעות בפעוטונים וגני ילדים במצב הנוכחי לא נותנות מענה מספיק לילדים אלרגיים - 12 שעות שבועיות לא מספיקות ונוצר מצב שהילדים שלנו פשוט חשופים לסכנות. כיצד בונים מערך שייתן מענה נכון לילדים? צריך להקים תוכנית שתכלול מערך הכשרה והדרכה של הצוותים המלווים את התינוקות והפעוטות".
ד"ר
אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה: "הבעיה מתחילה ומסתיימת בסיפור הכספי, אי-אפשר לספק סייעת לכל ילד בגן ובכלל, למשרד העבודה והרווחה אין אפשרות לתקצב את זה, שינינו את סדר העדיפות והתחום הוא לא באחריותנו. ניסנו למצוא פתרון יחד עם משרד הבריאות אבל לא הובא בפנינו פתרון מקצועי".
שאשא ביטון: "סייעת היא פתרון רק במקרי קיצון, כשאנחנו מדברים על ילדים אלרגיים הפתרון צריך להיות אחר. אנחנו צריכים לחשוב על משהו שהוא הרבה יותר מקיף ולצאת מהקופסה, תוכנית עבודה שבה נכשיר אנשים מטעם המסגרות. נאמר גם בוועדה שהפתרון של סייעת היה אמור להיות פתרון זמני. מדינת ישראל משקיעה 92 מיליון שקל אבל הכספים למעשה הולכים לאיבוד".
מירי כהן, משרד הבריאות: "לפני מספר ימים ילד קיבל התקף אלרגיה ואפילו האם לא ידעה שהוא אלרגי, במקרה באמבולנס היו מזרקי אפיפן. אבל מה היה קורה אם ההתקף היה מתרחש במעון? איש לא היה יודע ולכן, הפתרון חייב להיות מערכתי, אין שום בעיה מבחינת האחריות ומזרקים צריכים להיות זמינים בכל מעון, הסייעות הן לא המענה המתאים אלא אנשי צוות מתוך המערכת".
ריקי רוזמרין, מפקחת חינוכית ארגון נעמ"ת: "7% מהילדים בנעמ"ת הם אלרגיים. אני מקווה שהדיון לא יטיל נטל נוסף על הצוותים שלנו. חשוב לזכור שיש לנו מטפלת אחת על כל שישה תינוקות, ובכיתות הילדים מטפלת על כל עשרה ילדים. הן לא תמיד מסוגלות לתת את המענה הרפואי הזה".
יו"ר הוועדה: "הייתה כאן נציגת נעמת שאמרה אצלנו הלכנו על המענה הכולל, אנחנו מכשירים את המטפלות לתת מענה כולל. אח"כ קיבלתי טלפונים שלא נותנים לקבל אותם כי הם אלרגיים. עכשיו אומרת משהו יותר חמור, שאתם לא יודעים איזה מטפלות נמצאות שם".
ח"כ יואב בן צור (
ש"ס): "כסב לילד אלרגני במעון, אנחנו מוזמנים לשם חדשים לבקרים כי הילד מפתח אלרגיה ואיש במעון לא יודע ולא מסוגל לתת זריקה מסוג כל שהוא. ילד סוכרתי מגיל 9 יודע להזריק לעצמו, למה גננת לא יודעת? צריך לתת להורים ראש שקט".
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה): "אם יוצאים מנקודת הנחה שגם בגילים כאלה ילדים צריכים להיות במסגרת, אז דווקא המשקל הוא לתת דגש חזק יותר למענה מגיל לידה עד 3, ששם רמת הסיכון גבוהה הרבה יותר. מהרגע שאנחנו לא חושבים ככה ואנחנו לא לוקחים אחריות".
פרופ' אהרון קסל, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה: "המערכת לא מגנה על הילדים הנכונים, הילדים שבסכנה ומתו הם ילדים גדולים מ-3. בכל הספרות מתוארים בסה"כ 3 מקרי מוות מתחת לגיל 3 וגם הם מוטלים בספק. הפעוטות והילדים הקטנים מקיאים בקלות והם מאוד עמידים לתגובות ולכן אני חושב שהנושא שסייעות צריך להישמר למקרים מאוד חריגים ולא לכלל".
רחלי הכהן, המועצה לשלום הילד: "אין ספק שיש מקרים של אלרגיות קשות לגביהם לא צריך לשלול את הזכאות לסייעת. לגבי הכשרה צוות, דיברו על נאמני בריאות מתוך המערכת שזה מבורך אך עם זאת צריך להכשיר את כל אנשי הצוות כדי שלא נהייה תלויים באדם אחד שמטבע הדברים לא יהיה נוכח כל יום. מעבר לכך יש לשים דגש על המוסדות הפרטיים שאינם נתונים לשום פיקוח והכוונה בנושא".
מיכל כרמל, משרד העבודה: "ההורים אחראים לספק את האפיפן, המצבים הקשים מבחינתנו הם המצבים בגילאים האלה. אם משרד הבריאות יוציא נוהל אחר יהיה לנו קל יותר להתמודד, עד היום אנחנו מקבלים מסמכים מאוד מפחידים מהגורמים האמונים".
ליהי שלפין, אם לילד אלרגי: "לילד שלי יש סייעת לשעתיים, זה לא הפתרון כי המודעות הרבה יותר חשובה. הבאתי אחות שתדריך את כל הצוות, זה הציל לילד שלי את החיים, הוא חטף בקבוק חלב והן היו מודעות, לקחו מיד ועשו את הבדיקות הדרושות. אם לא תהייה לי סייעת, השאלה שלי מי ינחה את המעונות שיקבלו את הילד שלי".
ח"כ יפעת שאשא-ביטון סיכמה את הדיון: "בדיון הקודם בקשתי שיוקם צוות שיהיה אמון על כתיבת נוהל חדש ויחשוב יחד על תוכנית שתיתן מענה וזה לא קרה. אני קוראת למשרד הרווחה שהמעונות נמצאים תחת חסותו לתת סמכות לצוות שיוביל לפתרון יחד עם משרד הבריאות, הארגונים והעמותות. שבו עם הנציגים של המעונות בשולחן מצומצם ותקבלו החלטות שיספקו שקט וביטחון להורים ולצוות. עד המושב הבא באוקטובר אני מבקשת לבנות תוכנית כוללת".
