בשעה טובה ומוצלחת הבחירות הסתיימו, בנט 'אכל' אותה ועלה, כך נדמה לי, על דרך שאין ממנה חזרה. שקד לעומתו אולי תצליח להציל משהו מהאש שלהבת אליה נקלעה מרצון או לא, ותשדרג את עצמה בתוך הליכוד כשחקנית חיזוק מעולה שבינתיים תשב על הפרקט עד שתיקרא לדגל, או עד שתצליח לשכנע את הבוס כי כנה היא בשבועת האמונים שלה. אבל בנט אכל אותה בגדול ואינני חוזר על זאת מתוך שמחה לאידו חלילה. נהפוך הוא, אני מזדהה עם מצוקתו ואף כועס עליו על כי לקח את הפוליטיקה כמשחק פוקר לחיים או למוות והימר אולי על כל הקופה במטרה מוצהרת לכבוש את המשרד הנכסף בקריה, ומשם להשקיף על משרד ראש ה
ממשלה שאמור להתפנות מתישהו אולי בשלהי הקדנציה הנוכחית. ממשרד הביטחון, חישב בנט, קל יותר לקפוץ אל משרד רה"מ. אמר, הימר והפסיד. מסקנה: כך ייעשה למי שמהמר על כל הקופה, אך לא לשם זאת התכנסנו היום.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
