עו"ד רות רפאלי תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 3,000 שקל על עתירת סרק תמוהה שהגישה לבג"ץ - קובע (יום ג', 2.7.19) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל.
רפאלי, בת ליוצאי מרוקו, ביקשה לבטל את הענקת פרס ישראל לפסיכולוג והמחנך פרופ' ראובן פוירשטיין. הפרס ניתן לו בשנת 1992 והוא הלך לעולמו בשנת 2014; היא ביקשה להורות למשפחתו להשיב את כספי הפרס. עילת העתירה: ספר שפרסם פוירשטיין בשנת 1963 על מחקר בקרב ילדי העולים ממרוקו, וכותרתו "ילדי המלאח - הפיגור התרבותי אצל ילדי מארוקו
ומשמעותו החינוכית". רפאלי טענה, כי מדובר ב"ספר גזעני, מצמרר וחריג בתוכנו".
רפאלי לא הסתפקה בעתירה נגד הפרס, אלא גם ביקשה שבג"ץ יפסוק לה אישית פיצוי של 350,000 שקל בשל "העלבתה בקרב הציבור ופגיעה בשמה הטוב", ו"יצירת סטריאוטיפים ודעות קדומות
אשר גררו והובילו ליחס עוין והסתה כלפיה" - למרות שלא טענה שהספר התייחס אישית אליה או אל מישהו מקרובי משפחתה.
בדחותו על הסף את העתירה אומר הנדל, כי מדובר בעתירה על ספר מלפני 56 שנים, בנוגע לפרס שהוענק לפני 27 שנים, בידי שר (זבולון המר) שהלך לעולמו לפני 21 לזוכה שנפטר לפני חמש שנים. העובדה שרפאלי טוענת שנחשפה רק כעת לספר, אינה מספקת כדי לדלג על משוכת הזמנים. עוד מזכיר הנדל, כי התערבותו של בג"ת בנושא פרס ישראל היא חריגה ביותר - למשל אם הבחירה נגועה בשחיתות.
הנדל מעיר, כי רפאלי - כאמור, עורכת דין במקצועה - ביקשה לחייב את משפחת פוירשטיין להשיב את כספי הפרס, אך לא צירפה אותם כמשיבים. "בנוסף לכך נדרשו סעדים מרחיקים שלא הונח
צל של תשתית לביסוסם, כגון פיצויים בשיעור גבוה ביותר". הוא מסיים באומרו: "קיימות דרכים נוספות להביע עמדה ולהסתייג מדעה, מלבד פנייה לערכאות. בית המשפט כשמו כן הוא, בית של משפט, ולא במה לניהול מחלוקות ציבוריות באשר הן, בהתעלם מכל קריטריון משפטי רלוונטי". השופטות
ענת ברון ו
יעל וילנר הסכימו עם הנדל.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
