נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, קוראת לממשלה ולכנסת לפצות את נפגעי ה"פרהוד" - הפרעות ביהודי בגדד שהתחוללו בחודש יוני 1941 (חג השבועות תש"א).
פרעות אלו באו בעקבות ניסיון הפיכה פרו-נאצי בעירק בהנהגתו של רשיד עאלי אל-כילאני. הוא הצליח לשלוט במדינה במשך חודש, עד שהתערב הצבא הבריטי והביס אותו. תוך כדי התוהו ובוהו שהשתרר בבגדד, רצחו הפורעים 170 יהודים ופצעו 2,118; רכושם של רבבות יהודים נבזז.
צאצאי הקורבנות טוענים מזה שנים, כי הם זכאים לפיצוי כנרדפי הנאצים. אולם בתי המשפט דחו טענה זו, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק הגרמניות - אשר אומצו בארץ לצורך תשלום הפיצויים, שכן מקורם הכספי הוא בממשלת גרמניה. בחודש מארס השנה דחה בית המשפט העליון ערעור של כ-2,000 מן הצאצאים, ואתמול (יום ה', 8.8.19) דחתה חיות את בקשתם לדיון נוסף.
חיות אומרת: "מאורעות הפרהוד שפקדו את יהודי עירק בחג השבועות של שנת 1941 מהווים פרק כואב וקודר בקורות היהודים
בתפוצותיהם במהלך מלחמת העולם השנייה ואין להמעיט בהשפעתה של פעילות ההסתה משולחת הרסן של גרמניה הנאצית באותן השנים על שנאת היהודים שעמדה ברקע המאורעות בעירק. אולם, השאלה המשפטית בבקשה שבפני מתוחמת לגבולותיו של סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, הקובע, כי קיום דיון נוסף מותנה בכך שבית המשפט העליון פסק הלכה חדשה, הסותרת הלכה קודמת של בית המשפט העליון או הלכה שמפאת קשיותה או חידושה ראוי כי תידון בדיון נוסף".
לדברי חיות, פסק דינו של העליון לא קבע הלכה חדשה - ולמעשה המערערים מבקשים שהוא כן יקבע הלכה כזאת. ההלכה הקיימת בנוגע לפרשנות חוק הפיצויים הגרמני אושררה בידי העליון בהרכב של שבעה שופטים, ולכן טענותיהם הן ערעוריות במהותן - ולא מצדיקות דיון נוסף.
חיות מסיימת באומרה: "לא למותר לשוב ולהזכיר את הערתו החשובה של בית המשפט בפסק הדין המדגישה, כי ההכרעה בהליכים
דנן אין בה 'כדי לגרוע מכוחן של הכנסת והממשלה להוסיף על הפיצויים לנפגעי הפרהוד, ככל שימצאו לנכון לעשות כן, בהתאם למדיניות עצמאית של מדינת ישראל, וללא קשר למגבלותיה של החקיקה הגרמנית בנושא'". את המערערים ייצגו עוה"ד דורון עצמון ו
דוד ידיד, ואת המדינה - עו"ד
יואב שחם.
