לנוכח המציאות

מאחורי הגב של פרלמן

מעצרו של היהודי חיים פרלמן, החשוד שרצח לפחות שני ערבים לפני תריסר שנים, כובש את הכותרות הראשיות של כל העיתונים, למעט מעריב. הפער בין נסיבות מעצרו של יהודי ובין מהלך מעצרם של אזרחים לא-יהודים, שביצע השב"כ לאחרונה, בולט ומביא לפער ניכר גם בין סיקור מעצרו לסיקור מעצרם של הלא-יהודים.

עוד לפני המעצר הספיק פרלמן, שחש כי ימיו כאזרח חופשי ספורים, להעניק ראיונות לערוצי הטלוויזיה המרכזיים (ודוק: לא לעיתוני הדפוס). אתמול, לאחר שצו איסור פרסום בעניינו הוסר בזריזות מפתיעה, שודרו דבריו במהדורות החדשות המרכזיות, והציבור הישראלי זכה לשמוע את גרסתו לאירועים, שמגיעה הבוקר גם לכל העיתונים: השב"כ ניסה לגרום לו להודות, תמורת כסף, בביצוע עבירות שלא ביצע, ומנסה כעת להתנקם בו לאחר שהקליט את אחד מסוכניו משדל אותו לרצוח את השיח' ראאד סלאח. גם הבוקר, בעיתונים, בולטת הרב-קוליות היחסית שבה מסוקרת הפרשה.

כרגיל, בעיתון "ישראל היום" נתונה הכותרת הראשית בין מרכאות ונקראת כציטוט - "גויס לשב"כ אחרי שרצח 3 ערבים". מיהו הדובר? אין דובר, אך העמדה, וגם זה הרגל של העיתון, היא עמדת גורמי אכיפת החוק. העיתון מקדיש לנושא את מרבית כפולת העמודים הפותחת. "בסיפור הזה יש כמה צדדים", כותבות אפרת פורשר ולילך שובל בפתח הידיעה המרכזית על הפרשה, ומגישות את הגרסאות השונות, זו לצד זו.

בטור פרשנות נלווה מפקפק דן מרגלית בגרסתו של פרלמן ומכנה אותה "מבולבלת". "דבריו נראים הזויים מעט", כותב מרגלית, "אבל אפילו הם נכונים, ואפילו סוכני השב"כ העמידו אותו במבחן בהציעם לו לחסל את ראאד סלאח - עדיין ליבת העניין אינה הפיתוי מטעם חוקריו, אלא האפשרות שביצע שלושה מעשי רצח, לפחות [...] אם אכן יתברר כי פרלמן הוא הרוצח - וזה מצריך הוכחה - כי אז תעלה מאליה השאלה מדוע עבריינים אלה נתפסים לאחר זמן כה רב".

"במידה רבה, זו שאלה של משאבים", עונה עמוס הראל לתהייה של מרגלית במסגרת מאמר פרשנות המתפרסם בהארץ. "אבל קיים גם פער משמעותי ביכולת החקירה. חשוד פלשתיני נותר אנונימי עד להודאה, לכתב האישום ולהסרת צו איסור הפרסום מהפרשה. חשוד יהודי מגיע לחקירת שב"כ עם 'גב' לא מבוטל מימין - מערך תומך של פעילים, פרקליטים ואנשים המיומנים במגע עם כלי התקשורת - המשקיע מאמץ כדי לחלצו מהפרשה בשלום. בתמיכה כזו, הסיכויים שיעמוד בחקירה ולא יישבר לרוב גדולים יותר".

הסיקור של הארץ הוא המקיף והמעניין ביותר, בפער ניכר לעומת העיתונים האחרים. הכותרת הראשית, "השב"כ עצר פעיל ימין קיצוני בחשד שרצח שני פלשתינים בירושלים", מובילה לידיעה מאת חיים לוינסון ועמוס הראל שבה מדווח כי "עם מעצרו של פרלמן התבצע חיפוש בביתו ונלקחו ממנו מחשבים, דיסק און-קי, וכן הקלטות ותמלילים שהחזיק פרלמן משיחות שביצע בחודשים האחרונים". עוד מצוין, בין היתר, כי "לאחר מעצרו של פרלמן בליל שלישי, הוציא 'אדם', ראש צוות חוקרים בשב"כ, צו האוסר עליו לפגוש את עורך-דינו למשך שלושה ימים". כמו-כן מדווח בידיעה כי השב"כ עירער על הכוונה להעביר את הדיון מבית משפט השלום בפתח-תקווה לבית המשפט בירושלים. "בית המשפט בפתח-תקווה", נכתב, "נחשב לנוח יותר לשב"כ מאשר בית המשפט בירושלים, ואין זו הפעם הראשונה שהשב"כ מבקש להעביר דיונים שנקבעו בירושלים לפתח-תקווה".

ועוד בהארץ, תומר זרחין מספק תיבה המוקדשת להסרת צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה. "צמצום צו איסור הפרסום על פרשת פרלמן על-ידי סגנית נשיאת בית משפט השלום בפתח-תקווה, השופטת ליה לב-און, היכה אתמול בתדהמה את אנשי המשטרה והשב"כ", כותב זרחין. "הם לא ציפו כי השופטת לב-און תתיר לפרסם את שמו של פרלמן ואת החשדות נגדו רק שעות אחרי מעצרו".

על-פי הדיווח של זרחין, השופטת החליטה לחרוג ממנהג קודמיה ולהתחשב במציאות שבה פועל בית המשפט, הנדרש לאסור פרסום מידע שחלקו ממילא מופץ באינטרנט. "לנוכח המציאות בה נמצאת אני", מצטט זרחין מהחלטתה, החליטה השופטת לב-און לצמצם את היקף הצו ולהתיר את פרסום שמו של החשוד והחשדות נגדו. כתוצאה מכך ביקש השב"כ להסיר את הצו לחלוטין, כדי שיוכל להשיב לטענות החשוד. "עיתונאי שנכח באולם", כותב זרחין, "אמר אתמול כי אנשי המשטרה לא ציפו להחלטה של השופטת לב-און בשלב מוקדם כל-כך ו'נראו המומים'".

אגב, גם התצלום של פרלמן המופיע בכל העיתונים, למעט מעריב, צולם על-ידי צלם הארץ מוטי קמחי.