|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחקר חדש שנערך לאחרונה מגלה שהעטלפים מנווטים על-פי "מפה קוגניטיבית" מקיפה, הכוללת את השטח המוכר להם מראייה, וממקמים את עצמם בהתאם לאורות או לנקודות ציון אחרות בולטות בשטח. המחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS), מציג לראשונה הוכחות לשיטת הניווט בה משתמשים יונקים בטבע
|
|
עטלפי פירות [צילום: מכון ויצמן למדע]
|
|
|
|
|
|
|
עטלפי פירות מנווטים באמצעות "מפה קוגניטיבית" המבוססת על ראייה מכשירי GPS מאפשרים לנו לנווט ביעילות את דרכנו לכל מקום, והפכו כבר לחלק בלתי-נפרד מהחיים המודרניים הנוחים, הנשענים על טכנולוגיות מתקדמות. אבל היכולת לנווט ולהתמצא במרחב אינה רק שאלה של נוחות. למעשה, היא חיונית להישרדותם של בני-אדם ובעלי-חיים כאחד. עטלפי הפירות, לדוגמה, עפים עשרות קילומטרים מדי לילה לעץ הפרי הקבוע שממנו הם ניזונים, ושבים למערה.
כיצד הם עושים זאת?
במחקר שטח ראשון מסוגו, שנעשה באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וייחודיים, עקבו מדענים אחר תנועתם של עטלפי פירות, ואספו נתונים מדויקים על הרגלי התעופה ועל כישורי הניווט שלהם. השאלה, כיצד מצליחים בעלי חיים למצוא את דרכם - אם אלה יוני הדואר החוזרות אל השובך, או דגי הסלמון השבים מן הים כדי להטיל ביצים בנחל בו נולדו - מעסיקה מדענים זה זמן רב. ניסיונות לחקור את השאלה הזו באמצעות ניסויי שטח, בטבע, נתקלו במגבלות טכניות, והניבו עד כה תוצאות לגבי ציפורים, דגים, חרקים, סרטנים, צבי ים ועוד - אך לא יונקים. ניסויי מעבדה, המאפשרים מעקב מדויק יותר אחר תנועתם של יונקים, נערכים בקני-מידה קטנים, של מטרים בודדים, ובתנאים שאינם מדמים את הנעשה בניווט אמיתי בשטח.
שיטה חדשה, המאפשרת ליהנות משני העולמות, פותחה בשיתוף פעולה בין חוקר המוח ד"ר נחום אולנובסקי, ממכון ויצמן למדע, לבין האקולוג פרופ' רן נתן, ראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואסף צוער, תלמיד המחקר בקבוצתו (מעבדת אקולוגיה של תנועה). כן השתתפו במחקר מדענים מאיטליה ומשווייץ. המדענים פיתחו התקנים זעירים - שמשקלם כ-10 גרמים - הכוללים את מכשיר ה-GPS הקטן ביותר בעולם (מבין המכשירים המשמשים כיום למעקב אחר חיות בר), וכן יחידת זיכרון ויחידת שידור.
בסדרת ניסויי שדה עקבו המדענים באמצעות התקנים אלה אחר תנועותיהם של עטלפי פירות מצויים (Rousettus aegyptiacus) במשך מספר לילות רצופים. בשלב הראשון אספו המדענים נתונים על טיסות הלילה השגרתיות של העטלפים, ממערתם שבאזור שפלת יהודה, סמוך לבית שמש. התברר, כי הם עפים בקו ישר, במהירות גבוהה להפליא (המגיעה עד 40 קמ"ש, ובמקרים מסוימים אף ל-60 קמ"ש), ובגובה רב (עשרות ואף מאות מטרים), למרחק של עד כ-30 ק"מ - אל עץ הפרי החביב עליהם, וכי הם חוזרים לאותו עץ במשך מספר לילות, תוך שהם מתעלמים מעצי פרי זהים לכאורה, הסמוכים יותר למערה. הנתונים שאספו פרופ' נתן, ד"ר אולנובסקי, אסף צוער ושותפיהם למחקר מראים, כי לעטלפים יכולת ניווט מרשימה, המשתווה לזו של יונים. הנאמנות של העטלפים לעצים המועדפים עליהם מסבירה גם, מדוע קשה כל כך לגרום להם לנטוש אתר מסוים שבו הם אינם רצויים.
יכולתם של העטלפים "להתביית" על עץ מסוים, תוך התעלמות מעצי פרי זהים, מרמזת כי הניווט אינו מבוסס על ריחות העץ. בנוסף, ניתוח המסלול הראה, כי הם אינם נעזרים בתוואי הדרך. מהו, אם כן, ההסבר ליכולת הניווט המרשימה הזאת? כדי לפענח את התעלומה, לקחו המדענים את העטלפים מסביבתם המוכרת והעבירו אותם לאזור גבעות גורל, 44 ק"מ דרומית לבסיסם הקבוע. חלקם שוחררו משם עם רדת הערב, וחלקם קיבלו מזון במהלך הלילה ושוחררו רק בסופו. העטלפים ששוחררו בתחילת הלילה, כשהם רעבים, חזרו במסלול ישר אל עץ הפרי החביב עליהם, ולאחר מכן שבו למערה. לעומתם, העטלפים השבעים ששוחררו בסוף הלילה חזרו ישירות למערת השינה הקבועה.
בשלב זה נועץ צוות המחקר בטייסים. כך התברר, שמאזור גבעות גורל אפשר לראות למרחוק עצמים בולטים כמו ארובות תחנת הכוח באשקלון וצמתים מרכזיים. לפיכך, ייתכן שהעטלפים, שלהם עיניים גדולות וחוש ראייה מצוין, מכירים ציוני דרך אלה ממעופם היום-יומי באזור המחיה שלהם, וכי הם מנווטים בעזרתם. כדי למנוע מהעטלפים להסתמך על ציוני דרך חזותיים מוכרים, השתמשו החוקרים ב"בור" טבעי, אשר שדה הראייה ממנו מצומצם: העטלפים נלקחו הפעם למכתש הגדול, במרחק 84 ק"מ מהמערה, ושוחררו מתוכו - או מפסגת הר אבנון שעל שפת המכתש. בעוד שהעטלפים ששוחררו מפסגת ההר עפו ישירות למערה, העטלפים ששוחררו בתוך המכתש תעו ונעו בתוכו זמן רב במסלול מפותל ורב-כיווני, אך בסופו של דבר הצליחו לצאת מתוכו ולעוף למערה.
ממצאים אלה מאשרים, כי העטלפים מנווטים בהתאם ל"מפה קוגניטיבית", אשר כוללת אזור נרחב המוכר להם ככל הנראה בעיקר מראייה. הניווט מונחה בעיקר על-ידי ציוני דרך מרוחקים, כמו הרים וגבעות, או אורות יישובים, המאפשרים לעטלפים למקם את עצמם ביחס אליהם - באמצעות טריאנגולציה. בנוסף, במרבית המקרים יצאו העטלפים מחלקו הצפוני של המכתש, כלומר בכיוון הכללי אליו רצו להגיע. פרופ' נתן וד"ר אולנובסקי סבורים, כי עובדה זו מצביעה על קיומו של מנגנון ניווט נוסף - המבוסס, ככל הנראה, על השדה המגנטי או על הריחות הנישאים עם הבריזה המגיעה מן הים התיכון - "מנגנון גיבוי" המשמש את העטלפים במקרים שאינם יכולים להסתמך על המפה הקוגניטיבית.
ניווט מבוסס-מפה הודגם עד כה ביונקים בקני-מידה של מטר או שניים, בתנאי מעבדה בלבד. הממצאים החדשים מהמחקר על עטלפי הפירות הם הדוגמה הראשונה כיצד מנווטים יונקים על-פי מפה בקני-מידה גדולים - כ-100 קילומטרים.
|
|
פרופ' נתן רן, אסף צוער וד"ר נחום אולנובסקי. התמצאות במרחב [צילום: מכון ויצמן למדע]
|
|
|
|
|
פורסם במקור במגזין מכון ויצמן
|
|
| תאריך:
|
30/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
31/08/2011
|
|
מכון ויצמן למדע
|
|
|
התופעות עליהן מצביע המחזה, שמצליחות לטלטל את הצופים, אין לנכס אותן אך ורק לתפוצה המרוקאית (בגלל התרחשותן לקראת חגיגת המימונה המסורתית). תופעות אלו של התייחסות פגומה של בעל לאשתו כמו הייתה חפץ ושפחה, חוסר הכבוד של האב לאשה ולילדים, תוך כדי צרחות והתעללות מילולית שמותירה צלקות בלב כולם - תופעות כואבות אלו פושות בקרב כל העדות. כשרונה של אזולאי הספרי להצביע על חולשות אנוש אלו, כשהיא כמו מעמידה מראה לפני קהל הצופים, מבטיח שהמחזה יעשה תיקון לנפשות החוטאות, ומאידך - ינסוך אומץ בלב הנפשות המעונות, כמו שעשתה בהצגה מרים, אשתו של מקסים.
|
|
|
|
|
הוא היה מראשוני החלוצים פורצי חומות העיר העתיקה, ממייסדי נחלת שבעה, הוציא לאור עיתון שנחשב למודרני לתקופתו וביקש להכניס רוח חיים וחידוש בכלכלת הישוב העברי. הוא היה ממייסדי פתח תקוה וידוע גם כמי שלימים הפזמונאי יורם טהרלב כתב עליו את הבלדה המפורסמת שהושרה בידי אריק אינשטיין וחבורת לול. אולם מה שפחות ידוע הוא שר' יואל משה סלומון, מן החלוצים המפורסמים, גם שלח את ידו בכתיבת פרוזה, שירה ופובליציסטיקה.
|
|
|
|
|
הזדקנות העור היא תוצאה של גורמים פנימיים והשפעות חיצוניות של הסביבה. גנטיקה, במשולב עם הגיל הכרונולוגי, תורמים להזדקנות הפנימית המתבטאת באובדן מסת עצם, הידלדלות השרירים והעור שמעליהם ופיזור מחדש של רקמת השומן. גם העור הופך דק ויבש, עם הדגשה של קמטי הבעה. הגורמים החיצוניים להזדקנות העור, כוללים חשיפה לקרינת השמש, עישון, חומרים כימיים והשפעת כוח המשיכה.
|
|
|
|
|
השאלה כיצד תוכל ישראל להגן על עצמה בפני מתקפה גרעינית מצד אירן של אחמדינג'אד מעסיקה את העולם המערבי לא רק בגלל החשש שגל הרג רצחני יונחת על לב המדינה, אלא גם בגלל אי-הידיעה כיצד תגיב ישראל - האם תבחר במהלומת מנע מקדימה - אווירית, יבשתית או ימית - או אולי תבחר באופציית "המהלומה השנייה" שאת השפעתה המשמעותית על יחסי הכוחות הגלובליים, כולל העולם המוסלמי, קשה מאוד להעריך.
|
|
|
|
|
המצב הביטחוני בימים האחרונים במיוחד באזור הדרום ובעירנו אשדוד, משפיע על המבוגרים והילדים כאחד. בדיווחים השונים בכלי התקשורת, מייד לאחר נפילתו של טיל גראד או קסאם, אנו עדים למקרים של נפגעי חרדה. ומי נפגע יותר מכל המצבים אלו? התשובה היא ילדים. הילדים נבהלים מרעש האזעקות, קולות הנפץ והריצות הבלתי פוסקות אל עבר חדרי הביטחון.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
