טלי פחימה, הנאשמת בעבירות של סיוע לאוייב בשעת מלחמה ובאחזקת נשק שלא כדין, תישאר במעצר עד תום ההליכים. כך קבעה הבוקר (28.7.2005) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר, בדיון בבקשתה של פחימה לעיון חוזר בהחלטה שהתקבלה בסוף חודש ינואר בבית המשפט המחוזי, בה דחה בית המשפט את ערעורה של פחימה לעניין מעצרה עד תום ההליכים.

במהלך הקראת ההחלטה ביזתה פחימה את בית המשפט, כאשר האשימה את השופטת במתן החלטה שהיתה ידועה מראש. מחמת זאת היא הוצאה מהאולם.

בהחלטתה מתייחסת השופטת ברלינר להחלטות קודמות בהן הסכים בית המשפט לשחרר את פחימה לחלופות מעצר ואשר אותן הפרה פחימה. "שחרור בערובה יש בו מעין "ברית אמון" בין המשוחרר לבין ביהמ"ש שהחליט על השחרור ועל תנאיו. מי שהפר פעם אחת את התנאים, ספק אם הוא זכאי להזדמנות נוספת במיוחד כך כאשר מדובר ברמת מסוכנות גבוהה, כמו זו הקיימת במקרה הנוכחי" - כותבת השופטת ברלינר.

ביום 26.12.04 הוגש נגד טלי פחימה כתב אישום שכלל עבירות של סיוע לאויב מלחמה, מסירת מידע לאויב ולתועלתו, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק ללא רשות, תמיכה בארגון טרוריסטי ועבירה של הפרת הוראה חוקית.

כתב האישום מפרט שורת אירועים בגינם הוגש כתב האישום. בחודש מאי 2004 נכנסה פחימה באופן בלתי חוקי לג'נין ושהתה שם במשך כשבועיים. במשך זמן זה נפגשה עם פעילים בגדודי חללי אל אקצה, ביניהם זכריה זביידי, בשעה שזה היה מבוקש על-ידי כוחות הביטחון. באותה עת הצהירה פחימה בכלי התקשורת כי תשמש לו "מגן אנושי".

על-פי הנטען בכתב האישום, פחימה גם החזיקה ברובה מסוג M-16, שהיה באותה עת בחזקתו של זביידי וירתה בו. עוד נטען, כי פחימה סייעה בתרגום והסבר של חומר צבאי סודי אשר אבד לכוחות צה"ל במסגרת מבצע "דמעות תנין" שנערך בג'נין.

ביום 28.5.2004 שוחררה פחימה בערבות ונאסר עליה להיכנס לשטחים. לאחר כחודשיים וחצי הפרה פחימה את תנאי שחרורה כאשר נתפסה כשהיא מחופשת בלבוש אשה מקומית במחסום.

ביום 24.4.2005 תוקן כתב האישום נגד פחימה, ונוסף בו סעיף לפיו פחימה התקשרה במהלך מבצע צה"לי למכשיר הסלולרי של מבוקש, והזהירה אותו מפני אפשרות מעצרו. יחד עם הגשת כתב האישום המתוקן הגישה המדינה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט הורה על שחרורה בערבות אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על החלטה זו והורה לעצור את פחימה עד תום ההליכים.

בבקשה לדיון חוזר אשר הוגשה על-ידי בא כוחה של פחימה, עו"ד סמדר בן-נתן, טוענת פחימה שורה של טענות בהן הטענה כי מאז מעצרה חל כרסום בחומר מהותי ומשמעותי בחומר הראיות שבידי המדינה עד כדי "שינוי דרמאטי" המצדיק את שחרורה. עוד טוענת פחימה, כי חלו שינויים ביחסים שבין הרשות הפלשתינית לישראל, ובמעמדו של זביידי, ישנן התפתחויות אחרות המצדיקות הערכה מחודשת באשר למסוכנותה של המבקשת וכי יש להתחשב בחלוף הזמן מאז המעצר ועד היום.

השופטת ברלינר דוחה את טענותיה של פחימה וכותבת: "מי שאינו מהסס לעזור למבוקש בשעת מלחמה, שמא לא יהסס לעשות פעולות דומות בעתיד אם תקלע ההזדמנות לידו. שחרורה של המבקשת גם בתנאים מגבילים, עלול ליצור הזדמנות שכזו, ולו גם בשל הקשרים שיש לה ב"מחוזות הטרור"... המבקשת (פחימה נ.י) חצתה קווים והזדהותה האידיאולוגית גרמה לה לדאוג דווקא לשלומם של אנשי הטרור, ולא לשלומם של חיילי ישראל".

לעניין תקופת המעצר קובעת השופטת: "במציאות הקיימת, תקופה של שבעה חודשים אינה יכולה להיחשב כתקופה ארוכה".

בית המשפט דוחה את בקשתה של פחימה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי וקובע כי היא תישאר במעצר עד תום ההליכים נגדה.

"דעה קדומה"

קואליצית נשים לשלום מוחה "בכל תוקף על ההחלטה החשוכה של ביה"מ היום נגד שיחרורה ממעצר של טלי פחימה". לטענתה, בית המשפט מזלזל בזכויותיה של פחימה וקובע מבחני נאמנות מפוקפקים וסובל מדעה קדומה כלפיה. "המסר שעולה מהחלטת השופטת הוא כי מפגש ודיאלוג עם פלשתינים מהווה פגיעה ב"ביטחון המדינה".

נטען עוד, כי החלטת בית המשפט מחזקת את התחושה כי מדובר ברדיפה פוליטית, "בניסיון לבלום פעילי שלום בעשייתם החשובה נגד הכיבוש ואנו תקווה כי בעירעור שיוגש לבג"צ תתעשת המערכת המשפטית ותגן על עקרונות הדמוקרטיה".