הבוקר גזר בית משפט השלום בתל אביב את עונשה של חברת הכנסת נעמי בלומנטל, אשר הורשעה לפני כחודש בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה (ג', 14.3.06).
בלומנטל נידונה לשמונה חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של 75,000שקלים. עוד נקבע בגזר הדין כי במעשיה יש קלון.
זמן קצר לאחר גזר הדין מסרה בלומנטל תגובה קצרה: "עם כל הכבוד לבית המשפט, אני אאבק על חפותי בערעור".
השופטים זיוה הדסי-הרמן, רחל גרינברג ודן מור אף קבעו, כי לא ניתן להשוות בין העבירות שעברה בלומנטל למעשיו של חבר הכנסת לשעבר עמרי שרון משום שנסיבות המקרה שונות.
עוד הדגישו השופטים, כי מעשיה של בלומנטל היו פסולים מעיקרם, ודחה את הטענה כי "כולם עושים זאת". גם בלומנטל עצמה ניסתה להסתיר את מעשיה - וזוהי ההוכחה הטובה ביותר כי מעשיה היו פסולים.
בהתייחסם למצעד עדי האופי שתיארו את בלומנטל כאדם נדיב העוזר לסביבה, אמרו השופטים כי ארנקה של בלומנטל אכן היה פתוח - והוא אשר מימן את הלנת חברי מרכז הליכוד במלון "סיטי טאוור". הם תקפו את בלומנטל וציינו כי במעשיה אלו "לא שתה ליבה לתקינותה של מערכת החוק".
על שותפה של בלומנטל, פעיל מרכז הליכוד לשעבר מיכאל אלנקווה, נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות.
על-פי בקשת חברת הכנסת נדחה ביצוע עונשה ב 45 ימים - על-מנת שתוכל להגיש ערעור. במקביל, נדרשה בלומנטל להפקיד את דרכונה כדי למנוע את יציאתה מן הארץ.
"אם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר"
לפני כחודש הורשעה בלומנטל ונקבע כי גרסתה הייתה שקרית. השופטים הביעו צער על התנהגותה וקבעו: "צר לנו שהנאשמת, המייצגת גם אותנו בבית המחוקקים, בחרה לנהוג באופן לא ראוי, בלשון המעטה". השופטים ציינו כי לאחר שביצעה את העבירות שעניינן שוחד בחירות, נקטה בלומנטל שורה ארוכה של פעולות שנועדו להסתיר ולהצפין את מעשיה, ותוך-כך הדיחה עצמה ואת שותפיה לעבירות של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, לרבות את הנהג שעבד בשירותה.
השופטים מתחו ביקורת על אופן התנהלותה של בלומנטל גם בתוככי חדר החקירות ובאולם בית המשפט: "בלומנטל מסתתרת מאחורי החומה הבצורה של זכות השתיקה ובמהלך המשפט היא מסירה מעצמה אחריות, מטילה אותה על כתפי העובדים הנאמנים לה, ועיקר העיקרים חוטאת לאמת פעם אחר פעם". השופטים כותבים עוד, בהקשר זה: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?".
במערכת הפוליטית גילו עניין רב בהכרעת הדין, שכן היא עשויה, בין היתר, לקבוע את הכללים לגבי המותר ואסור במערכת בחירות. בפסק הדין כותבים השופטים, כי מתן טובות הנאה לפעילים לשם סיוע בקמפיין הבחירות כביכול, בתקופה של מערכת בחירות, הינה שוחד לכל דבר ועניין.
בכתב האישום התבססה המדינה, בין היתר, על עדותו של עד המדינה, אבי אוסקי, מי שהיה נהגה ובן בית אצלה.
פרשת "סיטי טאוור"
כזכור, בלומנטל הואשמה כי סמוך למועד הפריימריז בשנת 2003, מימנה אירוע של חברי מרכז ליכוד בבית המלון "סיטי טאוור". על-פי האישומים, בתמורה לכיסוי ההוצאות, בלומנטל אמורה הייתה להיות משובצת ברשימת המפלגה לכנסת.
בכתב האישום שהוגש לפני כשנתיים נטען, שבדצמבר 2002 פנה נהגה של בלומנטל, אבי אוסקי, לפעיל ליכוד מרכזי ביוקנעם, מיכאל אלנקווה, לאחר שנודע לו כי האחרון נבחר להיות חבר מרכז הליכוד, וביקש כי יפעל לבחירתה של בלומנטל.
על-פי הנטען, סיכמו בלומנטל ואלנקווה שהיא תממן אירוע של חברי מרכז במלון סיטי טאוור, אותו יארגן אלנקווה ובו הוא יפעל לבחירתה בפריימריז. ואכן, אלנקווה התקשר למנהלת המכירות במלון והזמין 15 חדרים. הוא הבטיח לה, כי התשלום, בסך 12 אלף ש"ח, ייעשה באותו הערב, במזומן.
באותו לילה נסעו בלומנטל ונהגה, אבי אוסקי, לסניף בנק הפועלים ברמת אפעל, שם משכה בלומנטל 7,500 שקלים מחשבונה, באמצעות הכספומט. בלומנטל שבה לרכב ומסרה לאוסקי סכום כולל של 12,000 ש"ח במזומן, ואז הורתה לו לשלם עבור הזמנת החדרים. אלנקווה דאג שהקבלה תירשם על-שם מירי פדידה.
בחקירתה הכחישה בלומנטל שהבטיחה לפעיל הליכוד אלנקווה שתממן את שהיית הפעילים במלון, אך הודתה שלבקשת נהגה נענתה מייד לבקשתו להעביר דרכו 12,000 ש"ח לאלנקווה. "חזרנו מכינוס חברי מרכז והייתי בבית. הנהג פנה אליי ואמר שאלנקווה צריך 12,000 ש"ח. יצאתי לכספומט, הוצאתי את הכסף ונתתי לנהג שייקח לאלנקווה", סיפרה. "רק בדיעבד הבנתי, שחברי מרכז הליכוד לנו במלון. בזמן אמת לא ידעתי על-כך", הוסיפה.