|
צבי גיל
הגרמנים נדהמו, הם נראו מבולבלים, תופעה כזאת לא הייתה כתובה בספרי ההדרכה שלהם, אולי גם בהם נגע קול הטנור האדיר הגרמנים קפאו על מקומם, היהודים רעדו והתייפחו
|
|
|
ארי בוסל
כמה נעים להגיע לניו-יורק לשהות בבתי מלון יוקרתיים, להתחכך עם המי ומי, כולם צעירים, וכולם יפים, וכולם נבונים וחכמים ועם מאות אלפי עוקבים
|
|
|
דן מרגלית
מה משקל ההפגנות? ההגדרה שניסחתי לעצמי היא זו: ההפגנות לא יפילו את נתניהו אך בלעדיהן נתניהו לא ייפול הן אינן תנאי מספיק אך הן תנאי הכרחי
|
|
|
חיים רמון
עכשיו זה הזמן להפסיק עם האסטרטגיה של "כניסה-יציאה" שהמטכ"ל מציע, לזנוח את התוכנית של הרמטכ"ל לעבור ל"לשלב ג'", ולהורות לצבא לכבוש את הרצועה ולהקים בה ממשל צבאי זמני כדי להשיג את מט...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
ה.א |
|
4/03/15 12:45
|
|
|
|
האם יסכים הכותב הנכבד שאם עתירתו תידחה ישלם הוא את כל הוצאות המדינה והמשיבים האחרים? נראה לי שהבעיה היא הרבה יותר סבוכה מאשר הכותב מתאר, יש להבדיל בין תביעות אזרחיות למנהליות, יש להבדיל בין תביעות עבודה / משפחה לאזרחיות אחרות, יש להבדיל בין תביעת שני צדדים שווי כוח, לתביעת אדם פשוט נגד מוסד גדול, יש להבדיל בין שלבים, תביעה, ערעור, ערעור בגלגול שני, יש להבדיל בין תוצאות שונות של הדיון כי העולם הוא לא שחור לבן, יש להבדיל בין תביעות סרק לבין תביעות שנדחו. מה גם שכלי ההוצאות הוא כלי הקנס שיש בידי השופט על מנת שהדיון לא יירד מפסים ושיטת שטנגר מעקרת את הכלי החשוב הזה מידי השופט. - לטעמי העתירה תידחה, על רקע חוסר הסבירות הקיצוני של הסעדים המתבקשים, יש אולי לפעול לקביעת אמות מידה להוצאות, על פי קטגוריות שונות, כאשר על השופט שבתיק להחליט בפועל את גובה ההוצאות בלי שידיו קשורות, והצדדים יכולים לערער על כך, ובדיון הערעור לתקוע הוצאות כפולות ומכופלות למערער סרק.
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
|
קידי |
|
8/03/15 08:47
|
|
|
|
כבר מזמן מעצבן אותי היחס לזמנו היקר של בית המשפט לעומת זמנם הזול של הצדדים.
בית המשפט צריך להיות יעיל (והוא לא).
בית המשפט ממומן על ידי מסים ואגרות וזמנו אינו יקר (ואולי הוא צריך לשלם על עינוי דין שהוא גורם).
הכי חשוב שהוא יהיה צפוי, ויעשה את עבודתו, ויפסיק את הפיראטיות המשפטית שדחף אהרון ברק.
אין מקום לפסילת חוקים של הרשות המחוקקת בלי הסמכה מפורשת בחוק, ואין מקום ליצירתיות דוגמת הלכת אפרופים.
צריך לקבוע בחוק, ולממש סנקציות נגד שופטים, פרקליטים ושוטרים שעושים מלאכתם רמיה (על חשבון כספנו היקר), וחוסים מאחורי מסכי החסינות וזמנם היקר.
|
|
כתוב תגובה ל-
קידי
|
|
|
|
|
|
|
ירון זכאי 1 |
|
14/03/15 18:29
|
|
|
|
1> הדבר החמור ביותר; ביהמ"ש אינו רוצה לעשות צדק, הוא החליף אותו בעשיית "משפט וסדר". זאת אומרת שהוא שואף למצג שווא כאילו כוח שופטי המדינה מעל הכל, בלי קשר לצדק.
2> בפועל השופטים מעודדים דיון אינסופי בעיקר על פשרה אזרחית, או על עסקת טיעון של סחיטה. הם נותנים יתרון לצד הפושע בכוונה כדי לפרנס עורכי דין. במקום להגיע מיד לראיות הם מתעלמים מראיות, כדי להבטיח לעורכי הדין ולשופטים עבודה לנצח!
3> כיוון שאין צדק; כלל הציבור יפרק את המשטרה, התביעה, והמשפט שהם מערכת רשעות אחת בלתי נפרדת בהסכמת פושעיה. אין פתרון אחר באופק.
|
|
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי 1
|
|
|
|
2 |
|
|
איש ישראלי |
|
5/03/15 18:56
|
|
|
|
מניסיון אישי כואב (תביעת סרק שגרמה לחסרון כיס) במחוזי ואחר כך ערעור בעליון ומקריאת עשרות רבות של פסקי דין בנושא הוצאות, לענ"ד צריך ללכת ל 2 מהלכים:
1. ליצור מעין תיקון 113 לחוק העונשין גם לעניין פסיקת הוצאות.
זאת אומרת,הבניית שיקול הדעת של השופטים.
עם כל הכבוד לשופטים, ויש כבוד גדול אליהם, רבים מהם בעניין ספציפי זה כבר איבדו את שיקול הדעת, או שאינם בידם כלישיעזור בשיקול הדעת. המנעד בפסיקת ההוצאות כל כך רחב (פסק קישון ועד 0 הוצאות), האדם הסביר איננו יכול להבין על מה ולמה נפסק כך או אחרת. זה יוצר פגיעה עצומה באמון בבית המשפט.
השופטים לא יאהבו את זה, כשם שלא אוהבים את תיקון 113. אכן במידה מסוימת הם מאבדים כלי עבודה, אבל פשוט אין ברירה אלא ללכת לצעד שכזה. זה יגביר את האמון.
הבניית שיקול הדעת תציג סדרה של כללים לפסיקת הוצאות. מהם הכללים ניתן לדון, אבל העקרון הוא שיהיו כללים ולא פחות חשוב תהיה הנמקה של בית המשפט להחלטתו.
2. כצעד משלים יש להקים גוף שדומה לסנגוריה ציבורית, רק יפעל כתובע ציבורי.
כמות מסוימת של יחידים ומשפחות חסרי אמצעים יזכו מידי שנה שהגוף הזה ייצג אותם כתובעים.
אם יזכו במשפט, לגוף ציבורי זה ישולם שכר טרחה. ואם יפסיד, לפחות הוצאות של בעל הדין המיוצג ישולמו על ידי המדינה. את פסק הדין עצמו, אם הפסיד, בוודאי ישלם בעל הדין.
לכאורה, יש פה פוטנציאל לעידוד הגשת תביעות, אלא שבמהלך ליווי נכון על ידי עו"ד ציבורי "אוביקטיבי", הדברים יתאזנו, בכך שבעל הדין יקבל תמונה ריאלית של הסיכויים וסביר שבמקרים רבים כלל לא יגיש תביעה.
אין דרך מושלמת בנושא פסיקת הוצאות, אך ההצעה לעיל היא הוגנת ויוצרת הרגשה של משפט וצדק.
יש עוד להרחיב בעניין.
|
|
כתוב תגובה ל-
איש ישראלי
|
|
|
|
3 |
|
|
השואף |
|
8/03/15 14:29
|
|
|
|
אנא ודא כי אתה נותן פרסום גם לפסה"ד הסופי בנושא זה.
הנושא מעניין מאוד
|
|
כתוב תגובה ל-
השואף
|
|
|
|
4 |
|
|
ממי |
|
8/03/15 23:42
|
|
|
|
נקודה חשובה בנושא זה. הנה זמנו היקר של בית המשפט עליו חסים השופטים כל העת. אין הכוונה לשופטים עצמם אלא לקובעי מכסות השופטים.
הרי האזרח הוא שמשלם ממיסים שנגבים ממנו וכן אגרות שמשלם את שכר השופטים- עובדי המדינה.
האזרח גם משלם עבור עו"ד וכן מזמנו כאשר נדרש להתדיין בבית המשפט.
האזרח בעצם משלם על הכל אז מדוע כל העת גוערים בו, כי מבזבז מזמנו של בית המשפט???
|
|
כתוב תגובה ל-
ממי
|
|
|
|
|