|
|
|
אלי אלון
בנימוקים להחלטה על הצבת לוח הזיכרון לרוזנפלד, נאמר בין השאר "שלום רוזנפלד - עורך, עיתונאי ומורה היה מגדולי העיתונאים והפובליציסטים של ארצנו, שתרם תרומה עצומה בתחום העיתונות..."
|
|
|
|
|
דרור אידר
לנוכח קולות הייאוש הנשמעים בקרבנו, כדאי לחזור על הראשונות ולהבין על מה אנו נלחמים ומה שורש עמידתנו מול העולם  ומילה על אירופה וגם על עמלק בישראל של היום (לא ייאמן) לעזרתנו באה פ...
|
|
|
|
|
חיים רמון
מזה תשעה חודשים אתה מקדם שלל תוכניות הזויות להחלפת השלטון האזרחי של חמאס ברצועת עזה. כל התוכניות שלך נכשלו ללא יוצא מן הכלל, משום שמלכתחילה הן היו מנותקות לחלוטין מהמציאות ברצועה. ...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
רה"מ נתניהו מסובך עם ממשלה שכזאת, עם ביידן, עם גלנט, עם בג"ץ והחרדים, ולערך עם כל העולם למרות המצב בישראל רצוי לחייך מעט ולקוות לימים בהם נוכל לצחוק בפה מלא...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
משה - ירושלים |
|
16/06/08 12:33
|
|
|
|
|
|
איתמר, כמי שכתב על השואה אני מניח שכאבך כפול ומכופל, אבל אל תשכח אנו איבדנו את הבושה ומושחתים עד היסוד. אנו אדישים מרוב העמדת פנים של אנשי ציבור מושחתים האונסים אותנו בדמגוגיה זולה. אין מי שייצא לרחובות. תן להתעשר בשקט. אתה בטח זוכר את ימיך ב"גלובס" בהם נחשפת לשחיתות של הנגיד בבנק ישראל וחבר מרעיו שהסיתו אותך כנגד מי שחשף את קלונם. אנו מושחתים בכל משרה ציבורית ולא מעמידים את החינוך האמיתי הקרוב להר סיני בראש מעינינו. אנחנו לא מבינים את הביטוי "אין מעמידים פרנס על הציבור אלא עם יש קופת שרצים על גבו" וחושבים שהכל מותר. עד שלא יתחברו לשלי יחימוביץ, פינס, אלדד, עוד כ-20 כמוהם, נהיה בצרות.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה - ירושלים
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
תמה |
|
16/06/08 13:03
|
|
|
|
|
עד עליית הליכוד לשלטון חלוקת משרות על ידי המפלגה השלטת ורק לאנשיה הייתה הנורמה המקובלת והשלטת. אנשי הימין, ככלל, נחשבו בלתי ראויים נבלמו בקבלת תפקיד ציבורי.
משעלה הליכוד לשלטון נזכר מי שנזכר בנורמות המקובלות בעולם והתחילו להקפיד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עודד ב |
|
16/06/08 15:09
|
|
|
|
|
אמור לי יקירי השם שאתה חותם איתו הוא שם,או מצב נפשי.
האל במרום עדי שאני רחוק מלהיות חסיד של מפא"י על כל גרורותיה אבל באם מפלגת השלטון דאג המציאה את השיטה ,אז באו אנשי הימין של היום ,ושכללו אותה לרמה של אומנות.
אם פעם,כאשר התגלו מעשי השחיתות, הרי שהיו אנשים שאולצו להתפטר(ראה מקרה ידלין) או אפילו התאבדו(ראה מקרה השר עופר). ואילו כיום ,יש לנו ממשלה כאשר הקריטריון לבחירת שר הוא גודל קופת השרצים התלויה מאחוריו.והם כולם משתינים עלינו הקשת מהמקפצה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודד ב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עטרה קלימי שגב |
|
16/06/08 15:51
|
|
|
|
|
|
לדעתי פוליטקאים מהימין השמאל הדתיים והחילוניים והערבים איבדו את הבושה והפכו את הכנסת לחונטה מושחתת מסואבתת וללא ערכים, והגיע הזמן שאנו האזרחים לא נשחק לידיים שלהם ונפיל על השמאל או הימין את השחיתות כי בכך הם מצליחים להתחמק מלשלם את המחיר ואנו מאבדים את המדינה האהובה שלנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עטרה קלימי שגב
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שושפרי |
|
16/06/08 13:59
|
|
|
|
|
הנגבי, המייצג את השחיתות של נבחרי צבור ,
, נסע לארצות הברית ., לחופשה שנתית, בהיותו יושב ראש ועדת הבטחון ,כשחיילנו נפלו במלחמת הלבנון השניה.
קשה לי להבין ולקלוט, אטימות של שר . האינטרסים האישיים היו יותר חשובים , מאשר ,מלחמה, בלבנון הארורה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שושפרי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עודד ב |
|
16/06/08 15:28
|
|
|
|
|
שושפרי היקרה.וכי למה את מצפה ממישהו כמו הנגבי,שכל מעייניו מאז היותו סטודנט הם לצבור כח פוליטי כשכל הדרכים כשרות לשם כך.
ואם אולמרט הוא הדמות האולטימטיבית לדוגמה של הון ושלטון, הרי שהנגבי הוא הדמות האולטימטיבית לניצול השלטון להשגת כח פוליטי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עודד ב
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מרק טווין |
|
17/06/08 02:51
|
|
|
|
|
כשהנשיא הקודם היה עסוק ברוכסנו, מחליפו עסק ביבוא מחבלים ליהודה ושומרון, בתחפושת משטרה. הנשיא הנוכחי שהצליח כל ימיו לא לשרת בצה"ל כדי לא לייצור תקדימים, הולך יד ביד עם יו"ר הכנסת שנושאת בגאון את הזכות לא לשרת בצה"ל, גם ראש הממשלה עטור בעט נובע של "במחנה" רק רצה לחזור הביתה בשלום,בדרכו לכנסת.
כל חלק בפאזל מתאים לחלוטין. וכך אמר לואיס קרול בלשונו של החתול: לכי ימינה לכובען המשוגע, או שמאלה לארנב , אבל גם הוא כמובן משוגע.
עליסה: אבל איני רוצה ללכת בין משוגעים
החתול: כאן כולנו משוגעים, וגם את, אחרת למה באת ??
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מרק טווין
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
מירטה וסרג'יו |
|
17/06/08 06:20
|
|
|
|
|
"חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית"
הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה"ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו"ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה"ב. ח"כ ישראל חסון: "צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים". הנגבי בתגובה: "הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה".
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח"כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה"ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.
לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה"ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה כה ביתית
הכל צריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק ובהתאם לתוכנית שנתית דקדקנית, תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, טרודה, עבודה מאומצת,
צחי הנגבי זקוק היה, באמת, לשלווה, לפסק זמן, למנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות, להעניק ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עילאית.
לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה משמעות בשבילו מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חֲמָמָה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מִפְלָט ומִקְלָט בעֵת מְצוּקָה וְצָרָה.
אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב"קרב" או "מבצע"
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפְצָצָה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שקרוי ומכונה בעברית : מִלְחָמָה !
בְּשוֹרוֹת אִיוֹב מתחילות לְהַגִיעַ. במשפחות שוֹרֶרֶת אווירת מוּעָקָה. מצוקה. דְמָמָה ושְמָמָה.
המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? שעשועים ? עינוגים ?
הבן יקיר לי יניב ? ....אם אשכחנו תשכח ימיני !
על מה ומדוע בוֹכָה את ?
אָנָא סַפְּרִי לִי, אָנָא אִימְרִי לי, אִמִי.
ביתר שאת הולכת-גוברת, מתעצמת המלחמה
בדיעבד, פוליטיקאים כרפי איתן, אולמרט, פרס, פרץ, חיים רמון, צחי הנגבי, ידעו למצוא בה אף הרבה נֶחָמָה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רָמוֹן מִזְמַן תָקַע לָשוֹן, חָלוּץ החָרוּץ בתיק מניותיו כבר טִיפֵּל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יוֹשִיעַ ? מי יחלץ ויציל, בשעת חירום, את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?
שיר נפלא וקולע. כישרון מתפוצץ!!! ל"ת
משה, ירושלים, 11/11/07 23:34
תודה עבור התזכורת,אני לא שכחתי דבר ל"ת
התן, נהריה, 11/11/07 23:34
תגובה כהלכה. הנגבי OUT אזרח פשוט 11:43 30/05/2008
הנגבי נסע לארה"ב בעת המלחמה למרות היותו בתפקיד בכיר.
בזמן שבני נלחם , הנגבי בחופשה, ונתניהו בחופשה בלונדון
ע"ח הגביר . אני אישית נחרד שנתניהו יהיה ראש ממשלה.
כתוב תגובה ל- אזרח פשוט
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מירטה וסרג'יו
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
שושנה 2006-2008 |
|
17/06/08 06:26
|
|
|
|
|
לצחי הנגבי, לחיים רמון ולדן חלוץ יש וקיים "מְכַנֶה מְשוּתָּף"
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, "מוּצְדֶקֶת", סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן "תוֹקֵעַ לָשוֹן" בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה"ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת "חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית"
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.
בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו, באנוכיותו, בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי כל נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שושנה 2006-2008
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גד ברזילי |
|
17/06/08 08:22
|
|
|
|
|
אובדן צלם אחריות
לדעת פרופ' גד ברזילי, העובדה כי רמון מצא זמן להתנשק בין דיונים ערב מלחמה מוכיחה שאינו ראוי להנהיג
פרשת חיים רמון היא רק קצה קרחון פוליטי של בעיה חברתית עמוקה וקשה תופעה מקיפה של שחיתות ציבורית. הדוח לשנת 2006 של Transparency International- הבוחן מדדי שחיתות במרבית המשטרים הפוליטיים בעולם - מלמד כי ישראל היא מדינה מושחתת יותר מרוב הדמוקרטיות בעולם, ומקדימים אותה ברשימת המשטרים הפחות מושחתים כמה מדינות עולם שלישי.
השחיתות הציבורית בישראל מתאפיינת בעיקר במינויים פוליטיים; אי סדרים כספיים; חלוקות תקציבים; מימון מפלגות; אי סדרים ברשויות מקומיות; חלוקת טובות הנאה ועבריינות מינית. עוצמתה של מעורבות המדינה בחברה; תחרות פוליטית קשה; הקשר הגורדי בין צבא-פוליטיקה-עסקים; העדר נורמות ברורות של כיבוד פרוצדורה דמוקרטית; דלות כיבוד של זכויות אדם כמו גם היעדר שקיפות של פוליטיקאים לציבור הרחב, הם מהגורמים המרכזיים לשחיתות הגואה.
קריאה מעמיקה בפסק הדין הקשה בעניינו של חיים רמון מגלה פן נוסף, חשוב ביותר, שמסביר את מקורותיה של השחיתות. פסק הדין קובע כי העבירה המינית בוצעה בטווח הזמן שבין התייעצות ביטחונית בלשכת ראש הממשלה לבין ישיבת הממשלה, שענינה דיון בתגובה האפשרית בעקבות חטיפת והרג החיילים בגבול הצפון.
העובדה כי בעת משבר קשה, בין שתי ישיבות ממשלתיות גורליות, ערב מלחמה עקובה מדם, מפלטרטט שר בישראל עם חיילת צעירה בלשכת ראש הממשלה, היא עובדה מצמררת, מבלי להפחית מחומרת מהמעשה המגונה עצמו. התנהגות כזו של שר בכיר, בעודו מעורב בתהליך קבלת החלטות בעת משבר ביטחוני חמור, בעייתית לא פחות מהחלטת הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, לגלות דאגה לתיק המניות הפרטיות שלו כאשר כבר נראה היה בעליל כי עומדת לפרוץ מלחמה.
העובדה כי בכירי השלטון בישראל איבדו צלם של אחריות בשעות משבר מבעיתה במיוחד, בין אם המדובר בעבירת מין (רמון) או במעשה לא אתי של ממון (חלוץ). כוח פוליטי משחית, ותחושת כוח פוליטי מוחלט משחיתה באופן מוחלט. רק כך ניתן להבהיר את העיוורון המוחלט של אישי ציבור בכירים לשמץ של הפגנת סולידריות ואחריות ציבורית.
הזמנה לפלרטוט
בלהט הוויכוח על מידת אשמתו הפלילית של רמון בביצוע מעשה מגונה נשכחה העובדה כי אפילו אם יזוכה רמון בערכאות ערעור, הרי הוא אינו ראוי למנהיגות. אם לשפוט על פי הכרעת הדין, די בגרסתו של רמון בפני בית המשפט כדי להרשיעו אתית, אפילו אם בסופו של הליך משפטי יימצא זכאי.
בחברה הישראלית הקטנה והדחוסה, עמוסת הלחצים, בה מטשטשים במהירות קווי הגבול בין פוליטיקה, כספים, תקשורת וצבא, קל לפוליטיקאים לצבור תחושות כוח מדומיינות. העובדה שאין בישראל כל יסודות של שיטת בחירות איזוריות משחררת פוליטיקאים מהצורך להפגין אחריות אישית כלפי בוחריהם.
ההתחככות המתמדת עם הצבא, התקשורת ועולם הכספים, מעניקה לפוליטיקאים תחושת עוצמה, חסינות וחוסר פגיעות. לא מעטים בקרב האליטות הפוליטיות בישראל שרויים בתחושות של שכרון גבהים וחיסיון מפני בקרה ציבורית אפקטיבית.
באווירה כזו של עוצמה מדומיינת עלולים גברים לפרש ביטויי חיבה או שיחה קלה עם נשים כהסכמה לביצוע אקטים מיניים. בעולם הכוח הפוליטי, שנשלט בעיקר על ידי גברים, עלולה נשיות להתפרש בטעות כהזמנה לפלטרוט, ומכאן ועד לביצוע עבירות מין נגד נשים במוקדי כוח פוליטיים-גבריים, הדרך פעמים קצרה ביותר.
פרופ' ברזילי הוא מומחה בינלאומי למשפט ופוליטיקה, המתמחה בחקר של משטרים פוליטיים. מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת ווש
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גד ברזילי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
תמרה |
|
17/06/08 06:50
|
|
|
|
|
בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה בעוֹז ובמֶרֶץ כָּזֶה מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, לא רַק לַצְלוֹפָחִים חֲמַקְמָקִים-חֲלַקְלָקִים
הֶסְכֵּם מוּזָר אף מַדְהִים עִם היושב במרוֹמִים, עִם אֱלוֹקִים
הֶסְכֵּם האוֹמֵר כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם מְמַהֲרִים הֵם קוּם לְהַשְכִּים
מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ, בְּמֶרֶץ כּה רַב טוֹרְחִים ומְנַקִים
בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ,
מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (מָשָל חַיוֹת אָנוּ) ושְלָל נִכְבָּד שֶל חוּקִים
חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְדוּכָּאִים ומְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.
הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב"ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם עָכוּרִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים
יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים.
אותנו שוֹלָל יום-יום הם מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים,
במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכְרָה אֶזְרָחִים תְמִימִים מַשְקִים.
משום כך, אנו כמובן, נתמיד להיראות כּה אוּמְלָלִים, כּה עָלוּבִים, כּה נְבוּלִים,
שְפוּפִים, כְּפוּפִים, נִידָפִים, מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים.
בדרך זו, כעַם, לעולם לא נוּכַל לְהַחְכִּים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ, בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, לְפִתְחָם מְשַחֲרִים, אליהם מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, בְּשורָה נִדְחַקִים, משְתַמְשִים בְּמַרְפֵקִים, מְתְרַפְֹקִים, מִשְתוֹקְקִים, מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר-צַר שֶל בַּקְבּוּקִים,
תְנוּעָה סוֹאֶנֶת גוֹרֶמֶת פְקָקִים
מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים, מוּשְפָּלִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז ויַהִין לְהַעִיר ? לְהַרִים ? להַקִים ?
מתי את בית-המקדש מחדש שוב נקים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
תמרה |
|
17/06/08 08:32
|
|
|
|
|
חֲנוּת מַכּוֹלֶת
מְנַהֲלִים הֵם אֶת מְדִינָתֵנוּ הקְטַנְטוֹנֶת, בָּבַת-עֵינֵינוּ, אֶת אַרְצֵנוּ הַפִּיצְפּוֹנֶת
כְּמוֹ אֶת מֶמְשָלְתָם-מַכְשֵלְתָּם-מַכְשֵלְתֵּנוּ
מָשָל וּכְּאִילוּ הָיְתָה זוֹ חֲנוּת מַכּוֹלֶת
חֲנוּת פְּרָטִית, מִשְפַּחְתִית, פִּינָתִית, שְכוּנָתִית,
יוֹם סְגוּרָה, יוֹם פְּתוּחָה,
יוֹם יֵש, יוֹם אֵין, קֶמָח, אוֹרֶז או סוֹלֶת.
חֲנוּת מַכּוֹלֶת בָּה אֶפְשָר, לְעִיתִּים, מִפַּעַם לְפַּעַם, לִמְכּוֹר אַף פְּסוֹלֶת.
תַּרְנגוֹל גָדוֹל פוֹסֵעַ-טוֹפֵף בַּחֲזִית חֲנוּת המַכּוֹלֶת,
צוֹעֵד הֲלוֹך וחֲזוֹר כְּשוֹמֵר-סַף, שְמַר-טַף
תַּרְנגוֹל אָדוֹם גָדוֹל, תַּרְנגוֹל מְגוּנְדָר, תַּרְנגוֹל צִבְעוֹנִי בַּעַל כַּרְבּוֹלֶת
מִדֵי פַּעַם התַּרְנגוֹל עוֹצֵר, מְנַקֵר, בּוֹלֵעַ גַרְגֵר חִטָה אוֹ שִיבּוֹלֶת.
הַאִם יַצְלִיחַ תַּרְנגוֹל זֶה לְבַדּוֹ, בְּעַצְמוֹ, לִשְמוֹר אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת ?
לְהַבְטִיח אֶת חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְנֵי סְגִירָה ?
טַלְטֵלָה ? נְעִילָה ? לְהַצִילָה מִמַפּוֹלֶת ?
לְהַגֵן עַל חֲנוּת המַכּוֹלֶת מִפְּנֵי מְעַרְבּוֹלֶת ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תמרה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
צדי שין |
|
1/07/08 16:05
|
|
|
|
|
|
ברק ובייניש וכל הקאסטה "מקודשת" של צמרת ההיררכיה המשפטית (האצולה הירושלמית) שהזדחלה למעלה באיטיות אך בעקביות כמעט על פי שיטת הCURSUS HONORUM הרומי, בליווי מהלכי קואופטציה והמלצות שאי אפשר לסרב להן...ו"דחיפות של אינטרסנטים שלטוניים...חייבים לרשום לחובתם את חלקם באות הקלון המלווה את היחסים של משפט ופוליטיקאים ....וברמה המוסרית של נבחרינו והממשלה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צדי שין
|
|
|
|
|
|
|