|
|
|
צבי גיל
קול ישראל היה בשעתו מוסד מכונן לתפארת, המסד והטפחות של השידור הארץ ישראלי בשפה העברית, בשפה הערבית לערביי כל האזור, ובשפות רבות בתפוצות
|
|
|
|
|
חיים רמון
לקח לצה"ל קרוב לשלושה חודשים לפרק גדוד אחד של החמאס ולחסל את רוב לוחמיו, אבל תוך שישה חודשים הצליח החמאס לשקם בחזרה את הגדוד ולהכין אותו ללחימה אינטנסיבית
|
|
|
|
|
אלי אלון
באירוע יום ההולדת המרגש שוחח-ראיין נועם סמל, את עמוס חורב שנולד לפני 100 שנה, איש צלול וחד שסיפר על פרקי חייו השזורים בתולדות תקומת המדינה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
הממשלה חוזרת לעסוק במלוא הקיטור בנושאים המפלגים והאנוכיים של 6 באוקטובר - אז כנראה המלחמה נגמרה. אבל אם כך, אזי הגיע הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
29/03/09 22:33
|
|
|
|
|
אינני כופר בנחיצות ההפרדה בין קרובים וידידים, כשמדובר במשפט. ואולם, קיום כל התנאים שעזריאל מציג, הוא קשה ואולי גם לא-אפשרי. הלא אין מדובר רק בדרישה ששופט לא ידון בפלילים במחוז תל-אביב, משום שבתו מועסקת בפרקליטות המחוז, אלא גם בערב-רב של יחסי ידידות קרובים יותר או פחות, בקרבת משפחה ובמסכת רחבה של יחסים דומים.
עורך-דין פלוני עוסק בדיני משפחה, ומחוז שבו הוא עובד מכהנת רעייתו כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה. האומנם תדרוש שהעו"ד או אשתו יחדלו מעיסוק במקצועם, או שיעברו למחוז אחר?. האם לא די בהימנעות השופטת מטיפול בתיקי בעלה, ומהימנעותו-הוא מהופעה בפניה?. אם תאמר שדי בהיכרותו עם השופטים האחרים באותו בימ"ש, שהדעת נותנת כי הם נפגשים גם מחוץ לשעות העבודה בפגישות חברתיות עם בני-זוגם - אין די במעבר למחוז אחר, שכן השופטים בכל הארץ הם חברה מצומצמת יחסית, ושופט לענייני משפחה בתל-אביב מכיר גם את השופטים שבמחוז הצפון, לבטח אם הם עוסקים בענייני משפחה.
ומה יעשה עורך-דין שהוא גם טיטפוס חברותי, איש רעים להתרועע, אשר בעשרות שנות עבודה יצר קשרי ידידות עם שופטים ופרקליטים רבים?. האם עליו לנטוש את מקצועו?. ומה יאמרו לקוחותיו, כשייוודע להם כי הוא מייצגם נגד פרקליטות המחוז, שבה יש לו ידידים רבים?.
אין לדברים הללו סוף, והקדפה מוחלטת בפשטות אינה מעשית. אין מנוס מלסמוך על השכל הישר ועל יושרתם של הנוגעים בדבר. אם יוכח כי שופט דן בעצמו בעניין שבו הפרקליט המייצג בעל-דין הוא קרובו או ידידו הקרוב, יש מקום לצעדים משמעתיים נגדו (וכולנו זוכרים את פרשת השופט אור במשפט אלי הורביץ).
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שבתאי עזריאל |
|
29/03/09 22:47
|
|
|
|
|
כדי למנוע מחלוקות בעניין הגבולות המותרים, יש כללי אתיקה. אפילו לפי כללים אלה שהם קישקוש הדבר אסור.
אבל בוא ונבחן מה מתרחש בפועל.
עיין כאן. זה על קצה המזלג. הכל נובע מנפוטיזם וניגודי עניינים בלתי אפשריים.
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שבתאי עזריאל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נחום שחף |
|
30/03/09 06:53
|
|
|
|
|
להלן קישור לרשימה ארוכה של עוולות בפרקליטות ובמערכת המשפט החל מהרשעת 999 ל-1000 מהעומדים לדין!! והמשך (בהמשך לאותו מאמר) בעוולות מכאן ועד הודעה חדשה.
בנסיבות כאלו אני תוהה אם יש כלל טעם לחפש צדק במערכת המשפט הישראלית.
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נחום שחף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
30/03/09 14:33
|
|
|
|
|
העובדה שבתי המשפט מרשיעים אחוז גבוה מאוד מבין הנאשמים, אינה קשורה בשום פנים ואופן לשאלת יחסי הקרבה והנפוטיזם, שבהם אתה ועזריאל מאשימים את מערכת המשפט. יש בהחלט פגמים גדולים במערכת, לרבות חסמים ביורוקרטיים אוויליים, אך כל דבר לעניינו.
במדינה גדולה, אפשר לומר לפרקליט פלוני לעבור מניו-יורק לקליפורניה, מאחר שבניו-יורק מכהן אביו כשופט ביהמ"ש העליון. אך בישראל אין לדברים כאלה שחר, שכן - כפי שכתבתי בתגובתי לעזריאל - גם שופט באילת מכיר את עורכי הדין של מטולה, במיוחד אלה שעימם הוא נפגש ממילא במפגשים חבריים.
השאלה אינה האם במקרה מסוים ומיוחד הופרה האתיקה, שכן על מקרים בודדים אפשר להגיב בהעמדה לדין משמעתי ואף פלילי (במקרה חמור מהווה הדבר הפרת אמונים פלילית). לדעתי, אין מנוס מהסתפקות בכך שהבת לא תופיע בפני אביה ובפני מי שקרוב אליה במיוחד. הטלת איסור על בתו של השופט מודריק, לעבוד בכל הענפים של מערכת המשפט הממלכתית - זו משמעות הביקורת של עזריאל - היא מעשה מוגזם ולא-נחוץ. בעצם, אם היא תפוטר מהפרקליטות, גם אז תוכלו לטעון כי השופט נוקם במערכת שהתנכלה לבתו, ולא יהיה סוף לכך.
אוסיף כי במקרים לא-מעטים הופעתי בפני שופטים שעימם היו לי יחסי ידידות או היכרות קרובה, וחשתי כי קרבה זו אף פגעה בי, שכן השופט רצה באופן טבעי להוכיח - לעצמו וככל הנראה גם לי - כי הוא עושה צדק ומגלה נייטרליות מוחלטת, ןאף עבר את הגבול לעבר יריבי. כך קרה גם בבוררות, שבה הבורר היה עורך-דין וגם ידידי (הוא הודיע על כך בפתיחת הדיון), אך לקוחי ואני לא רווינו נחת מהחלטותיו. אכן, לרגע כעסתי, אך לאחר-מכן הבנתי והמשכתי הלאה, בלא שהערכתי אליו השתנתה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
יוכי שפרן |
|
29/03/09 23:38
|
|
|
|
|
"עלבו בנו קשות. צה"ל שומר על עצמו, אבל לא בדרך הנכונה, אלא על ידי כיסוי ושמירה על אנשים שעשו מעשים שלא ייעשו. וכשאנו כבר שקועים עמוק באבלנו הכבד מנשוא, איש מהנוגעים בתרגיל לא היה מסוגל לקחת אחריות, שהיא מאבות חינוכנו כאזרחי ישראל וכאנשי צבא, האומרים: אחרי !
באמון שנתנו בצבא, עודדנו את ילדינו להתנדב לחיל קרבי ולצה"ל שנתנו בו אמון מלא. צה"ל היה בשביל בני-שמרי, בית שני, ובית הוא משפחה. והיום משפחה זו מתעלמת מלקיחת אחריות ובועטת במוסריות, כשמאחוריה גב חזק המגן על עצמו, דרך הגנה על קצינים שהורשעו בגרימת מוות בהתרשלות. עלבו בנו קשות.
בית המשפט הצבאי, שעל מעשה כה ברור בחומרתו, נתן עונש כה פשוט בעליבותו. עלב בנו קשות התובע הצבאי הראשי, בנימוקיו הלא משכנעים, כדבר איש מבוגר לילדים קטנים וטיפשים, שאינם יודעים ואינם מבינים דבר. והרי כבר גדלנו והחכמנו וחקרנו ויודעים אנו, ההורים השכולים, כי התרגיל לא היה מהמורכבים והמסובכים (ציין זאת האלוף שחק בעדותו), כי סיירת מטכ"ל כחלק מרוטינה, עובדת בתקופות מסויימות תחת לחץ ועומס ולוחמיה יודעי עייפות בעיתות הכנה ולקראת ביצוע, כי אין שום התחשבות ברגשות ההורים ובאמירותיהם, ולפתע פתאום אנו צד בגזר הדין, ועוד שהתצ"ר אומר רק חצאי אמיתות, כי את בקשתנו להורדת הדרגות לא ציין - אין אנו דורשי נקם, ואנו תקווה, שגורמי-מות-בנינו לא ישובו לפקד בכל דרך שהיא, ויקחו אחריות, ואם לא יצליחו להעמיס על עצמם את הנ"ל כפי שנתן להם דוגמא מפקד היחידה לשעבר עמוס, יעניקו להם את האחריות מפקדי הצבא שזהו תפקידם ויערכו נגדם הליך פיקודי. בית המשפט הצבאי יצר מושג חדש של איפה ואיפה צה"ל כולו מחד וסיירת מטכ"ל מאידך".
יוכי שפרן מקיבוץ נצר-סִרני, אמו של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה נהרגו באסון צאלים השני.
אב בית הדין במשפט צאלים היה שכנו בכוכב יאיר וידידו של הרמטכ"ל, רב אלוף האהוד הברק, השופט ד"ר עודד מודריק
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוכי שפרן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נחום שחף |
|
30/03/09 07:12
|
|
|
|
|
|
והחיבור הלא תקין בין מודריק לברק זועק לשמים - אלו שופטיך ישראל?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נחום שחף
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
יש מיש |
|
30/03/09 09:18
|
|
|
|
|
עיכוב גורף מהעליון, שאת המקרה חקר.
בן בעור, רכב על פוני, ובסערה דהר.
השכים בלעם בבוקר, ולחמורו אמר.
אף אחד כאן לא משגיח, נם בית המשמר.
40 שוטרים גייס, להרוס לנו את המבצר.
וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר
לתומי בצור הלכתי ומשם למעצר.
הישבן בדקו לי, פרוצדורה, לי אמר.
זעקתי, יש עיכוב, ורק אחד לי נעתר.
למוצל"פ הוּבלתי, ודבר מכבודי לא נותר.
בחברותה ראיתי כונס עם "כבודו", והדיל נסגר.
לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלוֹהַי וַתִּבְחַר
התחננתי יש עיכוב, והמוצל"פ אמר.
להמשיך הפינוי, כי "משמים" נגזר.
הלך עמית לנר דור, והעליון, אחרת סבר.
עוול נורא פסק, המצב לקדמותו להחזיר ולאלתר.
האחשתרן הגיע ובידו פתשגן הכתב, שבו נאמר.
בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר
להפסיק מיד את הפינוי ואותי ממאסר.
מוטי פנה ל"חפץ" ו"שלום" "כהן" ל"ישר"
המשיכו במרץ, נהם הכונס בהם ובמוכתר.
השופטת לא מבינה הצו, ואבטלו לאלתר.
משפחתי התחננה לא להרוס את שעדיין נותר.
וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר
הכונס לנר הדור החליטי, ממילא הפינוי נגמר.
ובשינית לשופטת מתי תחליטי, ורק כמוני כבר.
דחתה דור הנר פני המן, שעל המיטה גהר.
בקרנות המזבח אחז, שום דבר לו לא עזר.
לביתי עמית הגיע, חולה ומיוסר, כשבמונית דהר.
וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר
הפחות, לביתי צו חתום הביא, ולמפנים אמר.
להחזיר לקדמותו הבלגאן, שאז בכול שרר.
הסבלים הלינו וקיטרו, להם הסוס נגמר
5 משאיות שהעמיסו, נשפכו בלול ובכל אתר.
חודשים לשווא עמלנו, לתקן את שנשבר.
וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר
שתיקת הכונסים כתבתי ב 12 דפתר.
פניתי לעליון כי, הזבן לשופטת לא נעתר.
דור הנר לגמלאות ולראשה זר נעטר.
לבד לעשיו אז שלחתי, ארבעת דפתר.
יען הסיוע, מ"חוסר סיכוי", את הייצוג עצר.
וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר
עשיו המלומד, לא קרא ולא חקר.
מביתי אותי זרק, כצועני בעולם תר.
א. הגנה על קונה "שבתום לב" פעל ו"מוסר".
ב. שלא הבאתי קונים כשבמחיר יש פער.
הרֵשע הרים הראש, ועם פנינתי בקרוואן גר.
הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר
עד שיתעשתו ויתלו את ויזתא, האחרון שנותר.
ויינקו הזוהמה מתוכנו כדבעי, ובכול אתר ואתר.
אמשיך דיג דן, דיג דן, כדון קישוט שעל סוסו דהר.
רע לי ומר, כשהכול עושקים בכול והתקווה נגמר.
מזור יבוא, רק אם עזר כנגדו של השופט, ישב יועץ כבעבר.
וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלוהַי אַל תְּאַחַר
בן הזמנים, ובטפחות "מתקנים, עוולות מהימים שכבר.
א. יוניסי את צ. לבנה החליף ונידמה כי יש עתיד ומחר.
מנהל מערך הגביה של בנק טפחות, לי כך וכך אמר.
שלום כהן, פושע בן לאומי, וחגיגות כינוס בתים נגמר.
והפנה אותי לעורכי דין חיצונים, הטובים שאפשר.
שידברו עם אלי יונס המנכ"ל ויעקב פרי הקומיסר.
לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלוֹהַי וַתִּבְחַר
בין השאר ל י. ביינש ומפגישתנו לא יצא דבר.
אחריו מר ע. יהלומי עם עשרות אלפי דולר.
מתוך בליל המדענים עו"ד י. גוטמן לבסוף נבחר.
דיבר עם יונס, פרי ומאור, שאת הרעיון קבר.
אנחנו יורים לעצמנו ברגל, כך מאור לפרי אמר.
בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר
אורי אמר לי, הבנק רוצה להחזיר אותך ולא כממורמר.
שלא כמו אחרים, שהכונס הפיל וביתם בנזיד מכר.
רבים אני הצלתי, מציפורני חופר מחילות עכבר.
כי את ביתם, מכר בקומבינה לעצמו, וערם אוצר.
הכונס, את בנק טפחות סינדל ומנהליו קשר
כך מנע מאתנו לעשות איתך הסדר ח
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יש מיש
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ברקוביצי |
|
30/03/09 10:16
|
|
|
|
|
ישאל השואל, ומה עם עו"ד מרים זפט, רעיית כבוד השופט יהודה זפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב?
כמה פעמים היא הופיעה ומופיעה, במשך שנים רבות, בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני קולגות וחברים טובים של בעלה, בבקשות ובדיונים בנושאי הוצאה לפועל, כינוס נכסים, פירוקים, גביה ובכל נושא אזרחי אחר, נושאים שבעלה השופט עוסק בהם יום יום?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ברקוביצי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
ט.ג.מ. |
|
30/03/09 14:15
|
|
|
|
|
הנושא - כמו שהצביע עליו משה, עו"ד- איננו פשוט. אבל דעתי היא, שיש טעם לפגם בכך שבנו/בתו או בן/בת-זוגו של שופט יעבדו בפרקליטות או גם בסניגוריה הציבורית המופיעות בבית המשפט של השופט. ואפילו מתוך מראית עין בלבד. יש שורה של חוקים ונהלים (כמו בתקשיר של הנש"מ) שאוסרים עבודת בני משפחה מדרגה ראשונה באותו משרד. אז מדוע אין מקום ליישם את זה בבית המשפט? הרי גם כך, אמון הציבור במערכת המשפטית ובמשרד המשפטים איננו בשמיים. לצערי, גם המינויים של קרובי המשפחה של השופטים לתפקידים בפרקליטות ובסניגוריה הם
לא תמיד מקריים. ויש שופטים, שבהחלט "דחפו" לשם את בני משפחתם. היה טוב, שבתאי, אם היית מצליח להתחקות אחר המקרים האלה.
ההצעה שלי היא לתקן את סעיף החוק המצוטט בכתבה, כך שיכלול לא רק "משרד עורכי דין" אלא גם פרקליטות או סניגוריה ציבורית. פנייה ללשכה ולפוליטיקאים בעניין הזה עלולה ליפול על אוזניים קשובות מאד. מה עוד, שמיכאל איתן מונה היום לשר האחראי על השירות לציבור של משרדי הממשלה.
ברגע שיהיה סעיף חוק מפורש הנוגע לגופים האלה, התופעה הבהחלט לא ראויה הזו תיעלם לאלתר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ.
|
|
|
|
|
|
|