|
|
|
דן מרגלית
שאשא-ביטון הסבירה כי לא יכלה עוד בכנסת וברמה אליה התדרדרה  דווקא משום כך אני סבור כי צריך כמותה בכנסת, ובממשל בנימין נתניהו קיבלנו את ההפך, את מירי רגב
|
|
|
|
|
דרור אידר
לנוכח קולות הייאוש הנשמעים בקרבנו, כדאי לחזור על הראשונות ולהבין על מה אנו נלחמים ומה שורש עמידתנו מול העולם ומילה על אירופה וגם על עמלק בישראל של היום (לא ייאמן) לעזרתנו באה פ...
|
|
|
|
|
צבי גיל
קול ישראל היה בשעתו מוסד מכונן לתפארת, המסד והטפחות של השידור הארץ ישראלי בשפה העברית, בשפה הערבית לערביי כל האזור, ובשפות רבות בתפוצות
|
|
|
|
|
חיים רמון
לקח לצה"ל קרוב לשלושה חודשים לפרק גדוד אחד של החמאס ולחסל את רוב לוחמיו, אבל תוך שישה חודשים הצליח החמאס לשקם בחזרה את הגדוד ולהכין אותו ללחימה אינטנסיבית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
המדביר |
|
27/08/14 11:09
|
|
|
|
|
|
לי לא חידשת דבר .גם אם האויב יעמוד יחדיו בכל גבולותינו
ואני אהיה על מדים היעד הראשון להסתערות שאבחר יהיו שופטי בגצ והמגנים עליו מכיוון שכיום הם האויב הגדול ביותר של עם ישראל
|
|
|
כתוב תגובה ל-
המדביר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אביבי |
|
27/08/14 11:14
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אשרי הצביעות |
|
27/08/14 11:28
|
|
|
|
|
|
שקרח הימין בכנסת, בהנהגת לוין ואלקין, לשינוי החוק לטובת הכתרת גרוניס כנשיא בית המשפט העליון. אני מניחה גם, שהכותב הנכבד לא יטען כאילו יש להטיל דופי בשיקול דעתו של המתנחל העליון סולברג, רק בגלל קרבתו הרעיונית (המוכחת) לימין הלאומני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אשרי הצביעות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נגעלת |
|
27/08/14 20:19
|
|
|
|
|
שופטים נבחרים רק בגלל "דילים" בינם לבין עצמם. אוי יש "מתנחל" מילת גנאי... אחד בעליון ואי איזו שערוריה וכמה יש מהקרן להשמדת ישראל? חולה חולה שמתקיף את טובת עמך ארצך במחנות ההשמדה גם הית עושה זאת? היו שם יודנרטים!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נגעלת
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יותר נכון- מגעילה |
|
27/08/14 21:58
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נגעלת |
|
28/08/14 11:55
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
מגיב ותיק |
|
27/08/14 12:10
|
|
|
|
|
לבחירת שופטי העליון.
האם ה"ימין" של ביבי מסוגל לכך ?
ספק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ותיק
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אם בסיבוב הנוכחי |
|
27/08/14 12:48
|
|
|
|
|
|
או בעתיד - לחסום את דרכה של שופטת זו לעליון. קבלתה שם תגרור בעקבותיה עוד עוולות מן הסוג שגרמה כבר, ותודה למנחם רהט על הביאו בפנינו עובדות אלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אם בסיבוב הנוכחי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
בבר |
|
27/08/14 12:59
|
|
|
|
|
|
למערכת המשפט הישראלי ולמוסדות האקדמיות כמו גם למערכת החינוךחדרו חפרפרות של אוייבי הציוניות ומדינת ישראל, והחברה חייבת למצוא את הדרך החוקית לבער את הנגע הסרטני הזה לפני שהגרורות יתפשטו ויביאו להריסתה של המדינה..... אין לחסוך במאמץ מלפרסם ולגלות את האמת על הסמול ההזוי מהווה סכנה ומביא נזק רב לשלטון ולמערכת ההסברה הישראלית בעולם ואשר מטיף לעודד חרם על המדינה בכל תחום אפשרי. הם גידול סרטני בגוף האומה!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בבר
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ביבי הסמרטוט |
|
27/08/14 13:02
|
|
|
|
|
למעשה מי שאשם במצב זה הליכוד ובעיקר ביבי וסער שטירפדו כל חקיקה לשינוי בהרכב בית המשפט העליון.
מצביעי הליכוד התמימים עוד לא הבינו כי ביבי וסער הם שמאלנים בתחפושת של ימניים.
הרי הם הצביעו נגד חקיקת חוק לחקירת מימון ארגוני השמאל הקיצוני.
סער התנגד לחוקק חוק לגירוש המסתננים המוסלמים מאפריקה
ולשים לב וזה לא מקרי.
ביבי מינה בכל התפקידים בצמרת במדינה אנשי שמאל קיצוני
כל למשל את ויינשטיין השמאלן כיועמ"ש לממשלה.
את שי ניצן השמאלני הקיצוני לפרקליט המדינה
את שי נזרי השמאלן הקיצוני כסגן פרקליט המדינה
את גנץ השמאלני שאשתו ממגינות מחסום ווטש כרמטכ"ל
את ניצן אלון השמאלני הקיצוני שאשתו מנשות מחסום ווטש כאלוף פיקוד המרכז
והרשימה ארוכה ארוכה...
אז אל לימין לבוא בטענות אלא אל עצמו שבחר את ביבי השמאלן וסער השמאלן במסווה של ימניים...והרי ברור שהם שלוחה של הקרן החדשה לישראל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ביבי הסמרטוט
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
הדודה קלרה |
|
27/08/14 13:15
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
טולסטוי |
|
27/08/14 13:23
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
משהמוישה |
|
27/08/14 14:07
|
|
|
|
|
|
מאז 1977 אתם בשלטון. אם אינכם מסוגלים להעביר בכנסת חוקים שיבטלו בכלל את הצורך בעליון ואת הצורך בבג"ץ סימן שאתם לא שווים. לא מסוגלים לשלוט ואפסים מאופסים. כל מה שנשאר לכם לעשות זה לילל כמו חתולות מיחמות. די. שקט!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משהמוישה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מתעב חלאות |
|
27/08/14 15:47
|
|
|
|
|
|
"מאז 1977 אתם בשלטון" ??????????????
אתה סובל מסניליות או שאתה שקרן מקצועי ?
פרס לא היה ראש ממשלה ? או רבין ? או ברק ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מתעב חלאות
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סימי |
|
27/08/14 18:19
|
|
|
|
|
|
גם הרוב שקיבל הליכוד לא כל כך מוחץ כי העם המטומטם חושב שלהיות "בסדר" "שקול" "לא קיצוני" זה להיות בצד ה0מולי או כפי שעכשיו ה0מול אוהב להתחפש - מרכז.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סימי
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
צרצר |
|
27/08/14 17:48
|
|
|
|
|
עם כינון הדמוקרטיות למין המאה ה-18 נוסף לבית המשפט תפקיד לפתור סכסוכים בין אזרחים לבין רשויות השלטון. בעוד שבהליך פלילי, למדינה טענות כלפי האזרח ומבית המשפט אוכף את החוק על האזרחים במידה ועברו עליו, בתפקיד החדש האזרח טוען כלפי רשויות המדינה ומבקש מבית המשפט לאכוף את החוק על הרשויות. זאת בהתאם לעקרונות היסוד: 1. רשויות המדינה כפופות לחוק לכן עליהן לפעול בהתאם, 2. לאזרחים זכויות בסיסיות אותן על מוסדות המדינה כולן לכבד. כך נוצרה "הביקורת השיפוטית" על השלטון.
הזכויות הבסיסיות של האזרחים לחלק שווה בשלטון נפגעות בין השאר כתוצאה מהפער במידע: הציבור ברובו אינו יודע אודות המניעים להחלטות שלטוניות או לחקיקה. אלו לעיתים עשויות לנבוע מרצון מרצון לרצות קבוצה ברת השפעה ולא מתוך רצון להטיב עם הציבור. לכן לדעת בית המשפט תפקידו לעזור לציבור להתיר את הסבך. מה שאינו מוזכר פה הוא שבית המשפט עצמו וכך גם רשויות התביעה התלויים הדדית בניגוד לרצוי, מהוות בעצמן קבוצה או קבוצות של בעלי ענין. המערכת המשפטית באמצעות שרי המשפטים מקדמת חקיקה שהיא תכופות לרעת האזרחים. כיון שחוקים אלו אינם מחייבים את האזרחים למעש כלשהו, הרי שהם אינם מתפרסמים ברבים והאזרחים אף אינם יודעים על קיומם.
3."זכות העמידה בדין" הונהגה עבור צד שיש לו נגיעה מהותית למקרה, כגון מי שזכויות הפרט או האינטרסים שלו נפגעו, יוכל להישמע בבית המשפט. הגבלה זו מנעה את הצפתו בתי המשפט בהתדיינויות . לפי אהרון ברק, גישה זו מאפשרת לרשויות לפעול באופן בלתי חוקי וכך לפגוע שלטון החוק. לשיטתו כל מי שמבקש הכרעה משפטית לגבי שלטון החוק, או בנושא שלפי קביעת בית המשפט יש בו עניין לציבור, זכאי לעמידה. הוא כמובן לא התיחס למי שנפגע מהמשטרה – לגבי המשטרה הורה לשופטים "להניח תקינות" שופטים ביחד עם התובעים כל כך מניחים תקינות החקירה עד שהם דואגים שכך תראה גם אם ברור שההפך הוא הנכון. שופטים אף מונעים זכויות דיוניות במשפט. שלושת גורמים אלו פועלים תדיר תוך הפרות כל החוקים שהם אמורים לשמור בפעולתם.
4."שפיטות" - התפיסה משפטית קרובה. אהרון ברק בעקביות גם הסיר את הגבלות השפיטות: 1. שפיטות נורמטיבית 2. ושפיטות מוסדית. 1. שפיטות נורמטיבית - קריטריונים משפטיים לפיהם על בית המשפט להכריע; במידה ואלו לא קיימים, הרי שהמקרה אינו שפיט. 2. שפיטות מוסדית - הנושא או שמתאים או שאינו מתאים להכרעה משפטית, כיון שקיימת רשות שלטונית אחרת ראויה יותר. לדוגמא בנושאים מדיניים מובהקים עבורם ישנן רשויות אחראיות המבצעת והמחוקקת. לשיטת ברק "מלוא כל הארץ משפט". כמו "מלא כל הארץ כבודו" (של ריבון העולמים). כפי שהחילו את הסמכות השמימית על המדינה, כך מלא ברק את הארץ בסמכות בית המשפט על "כל התנהגות אנושית" כולל "מחשבות סובייקטיביות" – אף הרחיק לכת מחוקי ההלכה לפיה החברה אינה מענישה על מה שאין בו מעשה! ומרוב "דמוקרטיותו" קבע כלל המתאים יותר לאינקויזציה! - מכאן שלבית המשפט זכות לקבוע בכל ענין. בזכות בית המשפט לקבוע בכל עניין ברק עקבי מאוד גם בנושא הבקרה על בית המשפט שמר עניין זה לבית המשפט עצמו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
צרצר |
|
27/08/14 17:58
|
|
|
|
|
למען זכות בית המשפט לקבוע בכל ענין, ברק גם סרב לקבל את את עקרון הפרדת הרשויות והגבלת סמכות בתי המשפט. לפי גנבת הדעת הנפתלת של ברק הכל שפיט, אסור לבית המשפט לדחות דיון במחלוקת משום היותה פוליטית היות והסרוב הוא כהכרעה פוליטית – לשיטתו! והרי הכרעה פוליטית אינה מתחומו של בית המשפט. כך מגיע הוא להפוך על פיהם עקרונות של השכל הישר. אי התערבות בית משפט פירושה אי התערבותו, חוסר דיון. על ידי כך בית המשפט כלל אינו קובע אלא מניח למי שהוסמך לכך לקבוע, הצד פוליטי לו רוב צריך לקבוע הרי לשם כך קיבל רוב. אלא שאת זה בדיוק ברק לא רצה! בהיותו בעל השקפה פוליטית מוגדרת וגם שתלטנות שאינה יודעת גבולות, הוא החליט שאל לו לתת לפוליטיקאים שנבחרו בנגוד להשקפתו לנהל את המדינה. כך הפך הוא את בית המשפט למוסד פוליטי אשר מינה את עצמו. כל זה כמובן מתוך "נאורותו" ו"דמוקרטיותו". לבקורת השיפוטית יש משמעות רק אם בית המשפט הינו חסר פניות דיו ואינו נוטה בברור לכיון פוליטי זה או אחר.
לשיטת ברק באי החלת כלים משפטיים בית המשפט מאפשר פעולות לא חוקיות והרי ישנה הרשות המחוקקת כדי שתתן או תדחה תוקף מדיניות. במדינות בהן לבית המשפט סמכות לבטל חוקים ולבטל החלטות, בית המשפט מסתמך על חוקה של המדינה, המגדיריה את הסמכויות של השלטון והיא כוללת גם מגילה של זכויות אדם וחוקים אחרים. במדינות אלו ניתנה לבית המשפט סמכות לפסוק בהתאם להכרעות דמוקרטיות המבוטאות בחוקה ובחוקים. למדינת ישראל אין חוקה. ישנה כוונה שחוקי היסוד יתקבצו אי פעם לחוקה. חוקי יסוד אלו אינם מסמיכים את בית המשפט לבקר את חוקי הכנסת. למרות זאת, בג"צ הסמיך את עצמו תוך השענות על עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. לשיטתו חוקי היסוד מחייבים את בתי המשפט להצביע על כל חריגה שהכנסת אינה רשאית לה. ברק אף הרחיק לכת בטענה שאי התערבות בית המשפט לפי ברק מאלצו לתת תוקף למדיניות שגם אם היא חוקית היא הנופלת "במתחם הסבירות" לפי שיקולו כמובן. כאן ברק גם הפך על פיה את טוענת החוקיות, הוא אישר שהכנסת היא זו הנותנת תוקף חוקי, אך החליט לעקוף ולבטל זאת בתירוץ "הסבירות". ברק יותר מכל אדם אחר הפר חוקים וכמוהו הרשות השופטת מפרה חוקים יותר מכל רשות אחרת.
לפי ברק היות ורצוי שיהיו "יחסי אי-תלות תוך פיקוח הדדי להגנה על זכויות האדם", על בית המשפט העליון כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, לבחון פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באשר לתחומים פוליטיים שאין זה מין הראוי שיתערב, ברק ובעקבותיו בית המשפט העליון, כיבדו במידה והתאימו להשקפות הפוליטיות. הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל ארווין קוטלר: "הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך למקיף ביותר מבין כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", כך "הלכת ה'שפיטות' היא המקיפה ביותר". האכיפה השתלטנית של "שלטון החוק" פוגעת במערכת הפוליטית ובכלל החברה. אמנם נכון שלשם הגנה על זכויות האדם רצוי שיהיו בלמים ואיזונים בין הרשויות אך הפיקוח חייב להיות הדדי גם על בית המשפט חייב להיות פיקוח. הרי הפגיעה הקשה ביותר בפרט באופן אישי נובעת מרשויות החוק וסופית מבית המשפט באם אלו אינם נוהגים כראוי ועל פי החוק וגם באופן סביר. בית המשפט על דעת עצמו ולגבי עצמו בלבד קבע כי "מקצועיות השופטים, יושרם ואי תלותם מאפשרים להם לדון באופן עקרוני בכל מקרה הבא לפניהם ללא פניות וללא משוא פנים."
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
צרצר |
|
27/08/14 18:12
|
|
|
|
|
"יושרם ואי תלותם" של השופטים מתגלים לכל מי שעוקב אחר משפטים ורואה איך הם משנים עובדות כדי להתאימן לתוצאה הרצויה להם. לא כל שכן רואים זאת מי שגם נכחו בדיונים וגם קוראים את הפרוטוקולים שאינם דומים למה שהתרחש בדיונים. התנהלותם כולה אומרת משוא הפנים. על כן לציבור בכללותו בין אם בקרב אנשים שבאו בשערי בית המשפט או שעקבו אחר משפטים, דעה מנוגדת בתחליט.
במקום שמדינאים יקבעו, בית המשפט הופך כל עניין לבעיה משפטית ובכך מתעלם מרצונות העם וכופה את דעתו שהיא במיעוט. בית המשפט מבטל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בזו שלו, ואת ערכי הציבור באלו של השופטים. במקום שהממשל יתירא מהציבור, הוא מתירא מבית המשפט! בית המשפט מפיץ את הדעה כאילו החלטותיו הם המעשה הדמוקרטי! הציבור מצידו למד לעקוב פחות אחר פעולות הממשל ואנשיו. אותה האוכלוסייה שפסיקת בג"ץ פוסק תמיד נגדה נואשת ממאמצי השכנוע בציבור, ואלה שבג"ץ מאשר את עמדתן נוהגים בחוסר לב כלפי אוכלוסיות שלמות.
תפקידו העיקרי וסיבת קיומו של בית המשפט הינו פתרון סכסוכים בין האזרחים בינם לבין עצמם בין אם בהליך אזרחי, בו האזרחים ככאלו או כמוסד תובעים אחרים בין אם אלו אזרחים פרטיים או מוסדיים, או בהליכים פליליים בהם המדינה היא התובעת למען הסדר הציבורי. את תפקידו זה בית המשפט מבצע בדרך כלל על הצד הגרוע ביותר. בהליך פלילי לדוגמא בית המשפט כלל לא מקפיד באם הרשות המבצעת המשטרה והפרקליטות פועלות לפי החוק או על מידת שמירתן את הזכויות הבסיסיות של החשודים/נאשמים. כך גם בית המשפט אינו לוקח בחשבון את זכויותיהן הבסיסיות של הנאשמים. בית המשפט אינו מחיל כלים משפטיים לגבי פעולותיו הוא. באשר לפיקוח על בית המשפט על ידי הכנסת שהיא הריבון ושזה תפקידה, אהרון ברק התנגד נמרצות בשם הפרדת הרשויות בה הוא צידד הפעם לצורך זאת. כך הרשות השופטת ומערכת המשפט כולה וגם המשטרה לגבי עיקר פעולותיה, הינן ללא פיקוח חוקי. אלו יכולות להפר חוקים ואכן כך עושות כבדרך שיגרה. על שמירת שלטון החוק מצד גורמי אכיפת החוק בית המשפט כלל אינו מקפיד, בענין זה לא קיים "האקטיביזם השיפוטי".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
וינטר הניה |
|
27/08/14 21:49
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
צדק לעם |
|
28/08/14 03:17
|
|
|
|
|
|
לא ברור מדוע הקימו את הנציבות המסריחה הזו מרוב ועוצמת הסירחון שבה. שום גוף לא יכול לחקור את עצמו, אך השופטים? דווקא היכן שהעיניים אמור להיות חמור ומסוכן יותר, נכונים לחונטה לטהר את חבריה. יד רוחצת יד. התנהגות גרועה יותר מכל סינדיקט עובדים במדינה חשוכה בעולם השלישי. חבר׳ה, לא מדובר באדם מתוסכל או ממורמר, אלא אדם שהיתה לו נגישות וחש את מגף הגלגס המשפטי הזה. מי שלא יודע, חי באשליה שיש ״צדק״, ״טחנות הצדק טוחנות לאט״ אללק, ״בסוף הצדק יוצא לאור״, ״ סוף המת לנצח״ וכו׳ הכל בולשיט שמתמוסס ונעלם שם. לא תמינו לאיזה עוול חוסר צדק ופשע מגיעה המערכת הזו המודעת לכך שיש בידה כוח אדיר, ואין מי שערער על החלטותיה. דווקא הם, אין להם יראה מן הדין, ומעליהם אין אף אחד. כי בארץ מחורבנת כשלנו, רק לשופטים יש כזה כוח שאלוהים הוא הכוח העשירי אחריהם. במקרה של כבודו בן ציון גרי ברגר, הוא אפילו לא רצה לחקור את הפושע, כדי להכשיר פסק דין הזוי ומעוות, היה מוכן לקבוע בכתב ובפירוש בגוף פסק הדין ששנת 2000 קודמת ובאה לפני שנת 1997 !!!!!!!!!!!!!! או למשל לשמש חותמת גומי עלובה לפקידת סעד שהוכח בעליל שהיא שקרנית כרונית, ואונס נערה בוגרת לשהות במשמורת האם על אף התנגדותה ולמרות אלימות האם, ולא זו אף זו, אלא שחייב במזונות הבעל למרות שלא היתה כלל משמורת. ושה רק קצה קצהו של מעללי השופט הגרוע הרע והרשע הזה שקיבל קידום למחוזי, ולכן לא רצו לא לשמוע, לא לחקור, ולא לנגוע בחומר. אז שימשיכו לספר לכם שיש צדק. אוי למדינה שאלה הם שופטיה. לאזרחים טובים וישרים, בוודאי כאלה שגילו אזרחות למופת, ומסירות נפש למדינה הזו, מגיעים שופטים אחרים ולא עוכים כאלה. ,מישהו יתעורר!!!!!!לא רוצים שופטים כאלה מושחתים או רקובים שלא נדב על רמה ירודה וללא שום כישורים לפחות. ואין באמור לכלול את כולם, כי לי מוכרים כמה וכמה ישרים, מוכשרים וראויים מאוד. אך על המערכת להרחיק ממנה את התפוחים הרקובים האלה ולא לגונן עליהם, כי הם לא אמורים להתנהג כגילדה. והגיע הזמן, מתחיל להיות מאוחר, כי לאזרחים נמאס ומתחילים להשלים עם המצב שאין מה לעשות, זה הכי גרוע, להתייאש מהמצב שלא ניתן לתקן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צדק לעם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
28/08/14 17:14
|
|
|
|
|
אחיזת עיניים הינה מעשה רמאות המבוסס על הטעיה חזותית. קוסם, להטוטן גורם לקהלו להביט על דבר אחד, בעוד הוא עושה דבר אחר שהקהל אינו שם לב אליו. כך בהשאלה ניתן ליצור התרשמות מסוימת בעוד שהנעשה שלא במסגרת חזות זו הינו שונה. בית המשפט יוצר רושם כאילו יש בקרה על הליכים משפטיים בעזרת שגרות היוצרות חזות זו. אלא שאין להן השפעה כי אינן מלוות במנגנוני בקרה אמיתיים אלא באמצעי חבלה בכל מה שעשוי לגלות את המציאות האמיתית. פיקוח ובקרה על השופטים קיים רק כביכול.
פומביות הדיון – ככלל שמם של נאשמים בפשעים ועברות חמורים, האשמה המיוחסת ופסק וגזר הדין מתפרסמים. ברוב המשפטים מותר לציבור הרחב להיות נוכח בדיונים. במציאות הציבור אינו עוקב אחר הדיונים. גם לו רצה היה זה קשה מאוד, כי אלו אינם מתקימים באופן רצוף, אלא מפוזרים על פני תקופה ארוכה. בדרך כלל הנוכחים הם מי שמזומנים או מלוים במשפטים אחרים. כיון ששופטים הם הקובעים את מועד הדיונים ובתוכם את סדר תורי המתדינים, הם יכולים לסדר גם דיונים עם פחות נוכחים. מה שקורה בדיונים מתועד כפי ששופטים רוצים וזה אומר גם שכתוב הנעשה ללא קשר למציאות. זה כולל מצד השופט מצג שוא של התנהגות הוגנת ותגובות מתאימות לנעשה בעוד התעוד משמיט ומסלף את שהתרחש. הציבור גם אינו יכול להשות בין הנאמר לכתוב וגם אילו יכל, הוא חסר סמכות, אינו יכול להוכיח כיון שאסורות הקלטות ואין בפני מי להתלונן שיבדוק אי התאמות.
הפרוטוקול של הדיונים – לכאורה הפרוטוקול אמור לשקף נאמנה את הנעשה בדיונים. בפועל הפרוטוקולים משקפים רק את מה ששופטים רוצים שיהיה כתוב, כדי שיצדיק את החלטותיהם. על כן הם מתיחסים בכובד ראש אל הפרוטוקול, כי רק כך יהוה אסמתכתא. הסילופים בפרוטוקול מגיעים לדרגת מיומנות גבוהה ביותר. למען השגת התוצאה הרצויה ישנן שיטות שונות החל מהפשוטות ביותר השמטה של מה שלא רצוי והוספה של מה שרצו, תיקון הנאמר והפרעת והפסקת העדות במקום שמתאים לשופט דבר המקל ליצור רושם כאילו העד אמר את מה שהשופט רצה , עריכה מחודשת כמו יצירת רושם בכתוב כאילו העדות ניתנה ברצף ונסתימה, וגם שינוי סדר הנאמר לקבלת משמעויות חדשות ורצויות יותר. הם כמובן לעולם אינם רושמים את הערותיהם ואת התפרצויותיהם באמצע העדות. אם מתאים להם, הם רושמים רק את תגובת העד כדי ליצור את הרושם הרצוי מעדותו. כך כשלא מוברר מהכתוב שדברי העד היו במענה, יכולים הם להראות מחוץ להקשר, מבולבלים. זהו גם אמצעי ליצרת רושם מוטעה, למשל אם כיון שהושמטה התערבות השופט והעד כביכול מחוץ להקשר הכחיש מעשה כלשהו, יראה הדבר כביטוי לתחושת אשמה. אין שום גורם שיש לו יחדיו סמכות ורצון לאמת את מידת מהמנות הפרוטוקול למתרחש.
פסילת שופט – במקרה הטוב שופט לאור נסיבות אוביקטיביות מחליט לפסול את עצמו. בעל דין זכאי לבקש משופט לפסול את עצמו בשל אותן סיבות ולעיתים שופט נענה. אלא שבית המשפט העליון לא תמיד מגבה אותו, תכופות אף מתנגד בשל עיכוב הליכי משפט. הסיבה השכיחה לרצון לפסול שופט היא היותו נושא פנים. גם אז בעל הדין חייב לבקש זאת מלא אחר מהשופט עצמו שבידו גם ההחלטה. היה וכצפוי הוא מסרב, ניתן לערער על כך בבית המשפט העליון בתשלום והחלטתו נקבעת על פי הפרוטוקול שאותו שופט עצמו כתב. משמע קיים הליך של פסילת שופט, אך הכל נעשה כדי שלא יתממש. בית המשפט הלעליון אף מטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על המערער שבהתאם לאופן שבודק גם קובע שהערעור אינו מוצדק. המסקנה אין דרך להשיג פסילתו של שופט לא ראוי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
28/08/14 17:20
|
|
|
|
|
ערעור – עיקר הבקרה העצמית של בית המשפט הוא מוסד הערעורים. אלא שגם כאן בעוד רשמית קיים ערעור, נעשה הכל כדי להוריד מעוקצו ואף למנוע את קיומו.במשפט אזרחי שופטים לוחצים ללא לאות לפשרה כביכול כדי "להשכין שלום". הצד הצודק יוצא מקופח עוד יותר, ואיך יהיה שלום? תכופות מלבד ריב זה הצדדים אינם מכירים. במשפט פלילי שופטים מניחים לתובעים ללחוץ להודאה, בלי או עם עסקאת טיעון כביכול כדי "להקל" בעונש גם כאשר הנאשם כלל לא חטא. בשני המקרים באם בעלי הדין הסכימו הם אינם יכולים לערער. בנוסף להוצאות יצוג, אגרת משפט שלא כולם יכולים או מוכנים לעמוד בהם שופטים עוד עלולים לפסוק הוצאות משפט כבדות. ניתן זמן מועט להגשת ערעור פלילי תוך חודש וחצי כתב הערעור חייב להיות בבית המשפט. את עקר העקרים קביעת עובדות, ערכאת הערעור כלל אינה בודקת אלא מיחסת לערכאה הקודמת תקינות. כך רשמית קיים ערעור אלא שברוב המקרים אין לזה כל השפעה.
משפט חוזר - למראית עין קיים כאמצעי בקרה גם משפט חוזר. אלא שמאז קום המדינה וכינונה של המערכת המשפטית בארץ, היו משפטים חוזרים בודדים בלבד. כמעט בלתי אפשרי לנהל משפט חוזר היות וחומר החקירה מפוזר בין גורמים שונים וחלקו הגדול אובד או מושמד. מוצגים בהוראת בית המשפט מושמדים. בניגוד לפעילותם של שופטים בקידום חקיקה המקלה על הרשעות, שופטים מעולם לא פעלו לקידום חובת שימור החומרים, למרות הצהרות בית המשפט על שמירה על זכויות האזרחים. מה שבית המשפט כן מקדמים הינו תילי תילים של הגבלות על משפט חוזר. לדוגמא צריך להביא ראיות חדשות כי כידוע לא יתכן שבית המשפט הגיע למסקנות שגויות מהחומר שהיה לו שלא או שכן מרצון. הראיות צריכות להיות חדשות לא רק לבית המשפט אלא גם לנידון. אם ידע עליהן ולא הציגם, לא יזכה במשפט חוזר, גם אם זו היתה הבחירה של מיצגו ולא שלו וגם כשבית המשפט הוא זה אשר מגביל את כמות הראיות והטענות שהוא מוכן שיוצגו. גם לא מספיקה הוכחת חפות אלא צריך להוכיח טעותו של השופט! שופטים ממשיכים להמציא מני הגבלות בפני קיום משפט חוזר, אם כי רשמית הליך זה של "בקרה עצמית" קיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
28/08/14 17:31
|
|
|
|
|
נציבות תלונות הציבור על שופטים - עוד אמצעי של "בקרה עצמית". מוסד שלא שופטים חשבו אי פעם ליזום. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק התנגד לו בתוקף והגיב כנעלב עמוקות מעצם הרעיון. הוא טען שבית המשפט מבקר את עצמו. בשלב מאוחר יותר הסכים לקיום נציבות כזו אך רק אם תהיה בחסותו ובפקוחו ולא בידי הכנסת כדברו "כדי לא לפגוע בהפרדת הרשויות". אולי אמירתו של היא מחוסר הבנה?... בשל עקרון הפרדת הרשויות, הפיקוח חייב להיות מטעם רשות אחרת ולא מאותה רשות עצמה. התוצאה היא שהנציב נבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שבית המשפט ונשיאו שולטים בה. הנציבות נמאת במרות הנהלת בית המשפט הנמצא במרות בית המשפט העלין. בית המשפט העליון הוא גם קובע אילו סוגי תלונות לבדוק ובאיזו דרך. כך נקבע שתלונה יש לברר רק מול השופט הנלון, ומה שקובע הוא תשובתו שלו. מובן שכך ניתן להתלונן רק על מה שניתן להוכיח בכתובים כמו המשכות ההליכים או צוים שהשופט רשם. כך לא ניתן לברר על התנהלותו מידת הגינותו וכדומה. כלומר השופט יודע שבעל הדין שאת ענינו הוא מברר התלונן נגדו. הוא זה אשר פוסק גם בענין המשפט וגם לגביו עצמו. בעל הדין כל אותה העת ממשיך להשפט אצל אותו שופט. כך גם אין שום הגנה על בעל הדין התלוי בשופט. זה גם מתקשר ל"אמצעי בקרה" אחר שהוזכר – פסילת שופט. נשיא בית המשפט העליון עשה הפרדה בין תלונה על שופט אצל הנציב לבין בקשת פסילת שופט אצל השופט עצמו או ערעור על סרבו רק אצל נשיא בית המשפט העליון. דבר זה הוא בנגוד לכל הגיון. אם הכונה היא באמת ובתמים לאפשר ברור בלא שהמתלונן יפגע מכך יש לקשור את שני ההליכים יחדיו.
סטטיסטיקה –כאשר בקרה חיצונית כמו תוצאות סטטיסטיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם לגבי השפיטה מאירות עיניים וגורמות לחשש לליקויים חמורים, גם כאן מנסה בית המשפט לאחז את עיני הציבור. לפי הסטטיסטיקה של הלשכה המרכזית שעור הזיכויים ירד עד כדי זיכוי אחד לאלף. לכך יש לבית המשפט פתרונות לסובבה בטענה שהסטטיסטיקאים בלשכה אינם משפטנים ולכן אינם בקיאים בתחום. הם לאומת זאת "יודעים יותר", מבחינתם הוחלט לא לכלול את המודים מרצונם או בדרך כלל באיומים, כיון שהודו, לשיטת בית המשפט אין להחשיב את הרשעתם כהרשעה. בדומה החליטו לחשב את שעור ההרשעות לא לפי נאשמים, אלא לפי סעיפי אישום. כיון שנאשמים אינם מורשעים בכולם, יחשב שעור ההרשעות עלפי הסעיפים בהם הורשעו. זה כמובן בלי להתיחס לעובדה שהתביעה מלכתחילה רושמת עודפי סעיפים כדי שתוכל מתוכם להוריד לצורך מיקוח לקבלת הודאה. כל בר דעת יחשב לפי סכויו של אדם נאשם לצאת זכאי. כאן לא תעזור כל אחיזת עיניים גם לא מיני חלוקות והסברים "סטטיסטיים" מוטים לפי התוצאה הרצויה. כפי ששופטים מתכחשים לאמת והם מכונים על פי תוצאות רצויות לטובת החזק ובמשפט פלילי לצד של מוסדות האכיפה. כך גם "הבקרה" בתוך בית המשפט לפי אותו הלך רוחות, המניח תקינות עבודתם של מוסדות האכיפה, הבקרה כולה נקבעת על פי מה שבית המשפט המבוקר קבע הווה אומר בקרה איתית אינה קימת. כל ההסדרים לא נקבעו כדי לממש את זכותו של הציבור למשפט הוגן, אלא כדי להגן על שופטים ולחזק את שלטונם המוחלט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
על נתניהו אי אפשר |
|
28/08/14 15:05
|
|
|
|
|
|
לסמוך (דוקא בתקופתו מונו אנשי שמאל לתפקידים בכירים, דבר שגרם לעם מפח נפש), חברי הכנסת מימין כמעט שלא עושים דבר, מפלגות הימין מחרישות. האם תהליך מינוי שופטי שמאל ימשיך?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
על נתניהו אי אפשר
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
תוהו ובוהו |
|
28/08/14 16:49
|
|
|
|
|
|
זו לעליון (עדנל'ה ארבל קדמה לה ביכולת ההונאה) , תתהפך הארץ כסדום, וצדיקים יעלו לכס המשפט לשפוט את כל המנוולים במעטה שופטים, ואת כל המאפשרים להם לעשות בנו כבשלהם, אמן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תוהו ובוהו
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
חנה שרה- |
|
31/08/14 15:10
|
|
|
|
|
|
היא פועלת להשמדת הישוב היהודי, ככזה, בארץ ישראל, מה חדש? ביבי עושה משהו אחר? והוא ראש ממשלה... שלא לדבר על שמעון, שקבל את כל הפרסים האפשריים על מפעל חייו - קידום תכנית השלבים להשמדתנו, המוסווית כ"תהליך שלום". ברור, ששימש בכל המשרות הכי רמות במדינה האויב, "ישראל"!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חנה שרה-
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
ytgh nogt |
|
1/09/14 01:43
|
|
|
|
|
|
ותבינו הרבה על שלטון הפקידים ובגצ
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ytgh nogt
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מישהו |
|
3/09/14 12:41
|
|
|
|
|
|
רהט שמתפרסם כאן בדיוק היום (3.9.14), מצוטט פרופ' מני מאוטנר בדיוק בדיוק באותו הקשר. קלעת בול. בינגו. השאלה איך מנחם רהט קלע לטעמך???
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מישהו
|
|
|
|
|
|
|