הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
אנטומיה של הונאה עצמית
הסיפור המרכזי של משבר הקורונה מאז מרס 2020 ועד היום, הוא סיפור של הונאה עצמית - כל מגזר ותצרף הכזבים שלו, החל בהכחשת מגיפה, עבור דרך פוליטיזציה שערורייתית בכל הרמות ובכל הנושאים, דרך מדיניות מבולבלת של הממשלה בכל תחומי החיים עם ריפיון אכיפה מבהיל, התחכמויות סרק של ציבור רודף תענוגות, בילויים ונוחיות צריכה חסרי מעצורים, וכלה בהיסחפות למפת-דרכים מרובת-סגרים, שנזקיה הכוללים גדולים מכל מה שחייב המצב לאשורו
|
|
|
רקוויאם, או סימפוניה בלתי-גמורה
המהלך של טראמפ שקרא לתומכיו להפגין מול הקונגרס נגד "גניבת הבחירות" והתפרש כקריאה לעלות על הקונגרס במובן הפיסי של המילים היה שגוי. באותה מידה ההתייחסות לאירועים בקונגרס ב-7.1.2021 (ההצבעה על אישור בחירת ביידן לנשיא) כאל ניסיון הפיכה, היא בגדר "סיפורי אלף לילה ולילה". המהפך השלטוני המלא בארה"ב -כשל מובהק של הרפובליקנים - יחייב את ממשלת ישראל החדשה, אחרי בחירות 23.3.2021, לחשבון נפש חדש ומקיף בכל נושאי מדיניות החוץ והביטחון הלאומי
|
|
|
בנט, לא הכל קורונה
אם יסיים בנט את המסע הנוכחי שוב בסביבת אחוז החסימה, יצטרך לשקול "לתלות את נעליו" וללכת הביתה. הזמן העומד לרשותו לעבור ממעמד של שותף זוטר לשותף הכרחי, קצר ומאגר הקולות "הניידם" מצטמצם במהירות עם כל רשימה נוספת שמצטרפת למרוץ. חובה למצות כל הופעה פומבית לצבירת השפעה ותמיכה. כיום בנט מדבר הרבה אך אומר מעט מדי
|
|
|
"כוכבי מרום" בשמי הפוליטיקה הישראלית
תחילת העשור השלישי של המאה ה- 21, פוגשת את ישראל בשידוד מערכות פוליטי פנימי מקיף, מלווה באתגר חברתי-כלכלי אדיר, תוצאת משבר הקורונה. שינויים ברמה כזו בשילוב עם האתגרים במדיניות החוץ והביטחון, מחייבים שידוד מערכות כולל, במיוחד אחרי כשלון ממשלת החירום הדו-ראשית. בל נתבלבל, מדינה איננה מבנה סטטי. מה שאיננו פותרים כהלכה היום, יטריד את מנוחתנו ביתר-שאת מחר; השתתפות בבחירות והכרעה ברורה הם צו השעה
|
|
|
גנץ: מודל פוליטי של קריסה גרוויטציונית
כשלונו של גנץ נובע מכך שבא לשרת את המדינה אבל לא לנצח.{1} שותפו, לפיד, נכשל משום שבא אך ורק לנצח, אך לא לשרת את המדינה. גנץ היה פסיבי מדי ולפיד אקטיבי מדי, בשימור קנאי של המטרה המוצהרת השגויה, שעימה באו למרוץ. בפוליטיקה יעדים קשיחים מדי ואסטרטגיה שאינה מציאותית, הם תמיד סיבה לכישלון.
|
|
|
עת לחיסון בטרם חיסול
הנושא המדובר ביותר בימים אלה הוא החיסונים נגד הקורונה. אבל "המחלה" הפוקדת אותנו מזה זמן איננה חד-ממדית; לצד הקורונה ניצבת "המחלה הפוליטית", שהמפגע הרביעי שלה תוך פחות משנתיים, הן הבחירות שבפתח. גם מחלה זו טעונה חיסון אפקטיבי דחוף; ובשני הנגעים עוסקים הדברים הבאים
|
|
|
מחדל האכיפה
משבר הקורונה הוא הראשון בישראל שאינו נובע ממלחמה אך מאיים על חייהם ושלומם של כלל האזרחים ("משבר אזרחי"). ניהול המשבר התאפיין בליקויים רבים בשל חולשת המערכת השלטונית האזרחית ואי-הבנת אופיו ומלוא סכנותיו וחשף שתי סכנות גדולות: מחיר הרשלנות וחוסר המוכנות לצד התרופפות הסולידריות והמשמעת האזרחית
|
|
|
גם הביקורת זקוקה לביקורת
מחול הסטראוטיפים הוא חזון נפרץ בהוויה שלנו, וכמעט איננו מחמיצים הזדמנות לשלוף סטראוטיפ מצוי ולעשות בו שימוש, בבחינת מצוות אנשים מלומדה: "גם לי יש מה לומר בנדון". מיותר. הפעם הנושא הוא: חשיפת מעורבותה של ישראל בחיסול טרוריסט אל-קאעידה הבכיר, האירני אל-מסרי, לפני כשלושה שבועות{1}. אולם שמו של האובייקט איננו הנושא אליו ברצוני להתייחס, אלא הפרסום שניתן לאירוע
|
|
|
האם יבוזבז אפקט סער?
גדעון סער בחר בדרך "בומבסטית" לקדם את מזלו הפוליטי * דרך זו ממוקדת בו ובעצמו אבל לא בצרכי המדינה וגוש הימין * את מהלכו צריך היה לחולל מתוך הליכוד, בשילוב עם קריאה להרחיב את המפלגה על-ידי צירוף או איחוד עם כוחות חדשים וגדולים מבחוץ
|
|
|
אנחנו וארה"ב; צירוף פתטי
לתהליך הבחירות בארה"ב ולמאבק בין הרפובליקנים לדמוקרטים - ממדיו, אופיו, וחשיבותו הלאומית - סממנים דומים רבים למתח הפוליטי הגובר בישראל לקראת הבחירות הצפויות במרס 2012, על-רקע הניגודים בין "ימין" ל"שמאל". ההקצנה בישראל גדולה מזו שבארה"ב וצפוי שהטמפרטורה החברתית תגיע בה לשיאים חדשים עוד לפני הבחירות
|
|
|
בין שכול לחול
המדינה להשתחרר מאוטופיות ואידאולוגית אבסורדיות, להיכנס לעבי הקורה ובעזרת מנגנוני אכיפת החוק לעצב ולייצב מחדש את גבול הנורמות של המותר והאסור בוויכוח הציבורי - חופש הפרט להתפרע כחפצו, חייב לפנות מקום לאינטרס הציבורי של שימור החיים בצוותא
|
|
|
ארה"ב וישראל; במלתעות הרפיסות המנהיגותית
ארה"ב וישראל, שתי ישויות פוליטיות א-סימטריות, בבחירות כלליות גורליות. שתיהן נאבקות מבית על דרכן החברתית-כלכלית-לאומית, מעוצבות על-ידי משקלם המכריע של שינויים דמוגרפיים מעצבים ושתיהן בבחירות אלה על פרשת דרכים
|
|
|
בארות של רעל
צרתם של השמאל והאופוזיציה, שאינם מצליחים לגבור על נתניהו בקלפי, הביאה עלינו את עונשן של הפגנות הסרק, שאותן קידש באיוולתו בג"ץ, כביטוי אולטימטיבי לחופש הדיבור. בעידן הקורונה זהו איום על הציבור ועונש למדינה שמנסה למזער את היקפי המחלה ותוצאותיה ההרסניות. ההפגנות הפכו ל"בארות של רעל"{1}. תועלתן אפסית ונזקן עצום
|
|
|
ימים ללא דרך
המציאות הישראלית מיטלטלת כבר זמן ממושך מדי על שוליו של משבר לאומי עמוק ורב-ממדים * על הפרק: מהותה של דמוקרטיה בישראל ומתן הגמוניה שלטונית אפקטיבית למי שיופקד על-ידי הציבור על עיצוב מהות המדינה ודרכה
|
|
|
משבר דו-קוטבי ורב-ממדי
משבר הקורונה הוא רב-ממדי ודו-קוטבי. קוטב אחד הוא האיום הישיר של הנגיף לחולל מגיפה נרחבת וקטלנית באוכלוסיית המדינה. הקוטב השני הוא מידת המוכנות ואיכות ההיערכות וההתמודדות של המדינה מול האיום, בהיעדר תרופה או חיסון. המשבר חשף ליקויים משמעותיים בכל שלבי ודרכי ההתמודדות הממלכתיים בהשלכותיו. אלה מסוכמים להלן ברמה העקרונית ובקווים כלליים, לרבות לקחים ארגוניים ותפעוליים העולים מהם
|
|
|
|