ביקורת נוספת על ההצעה, נשמעה מפיה של, עו"ד רחל תורן, יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין. לטענת תורן, ההצעה היא אינדיקצייה אחת מיני רבות למגמה של החמרת הענישה, הניכרת בשנים האחרונות: "בהצעה ניתנת קדימות לשיקולי החומרא, על פני שיקולי הקולא. ההצעה תעניק כוח רב לאותו תובע בפרקליטות, המחליט בחדרי חדרים על סעיף האישום שאותו יש לייחס לנאשם, וכך קובע, למעשה, את עונשו", דברי תורן.

מרבית משתתפות המושב קראו לשר המשפטים להמתין, ולא לקדם את ההצעה במהירות כה רבה: "אנחנו לא נספיק לקום מהמושב הזה והצעת החוק תהפוך לדבר חקיקה", הזהירה עו"ד רחל תורן.

ד"ר דנה פוגץ', העומדת בראש מרכז נג"ה, העוסק בסיוע לנפגעי עבירה, הביעה אף היא ביקורת חריפה על ההצעה. "ההצעה מתעלמת מזכויות נפגעי העבירה", אמרה, "קולם של הקורבנות אינו נשמע. מדוע לא יישבו גם נציגיהם בוועדה הקובעת את עונשי המוצא?"

עוד עסקה פוגץ' בהשלכות שתהיינה להצעה על הסדרי הטיעון בין הנאשמים לפרקליטות, והביעה חשש כי הסדרי הטיעון יעקפו את רעיון הבניית הענישה, שכן מרבית התיקים הפליליים נסגרים כיום בעסקות טיעון.

פרקליטת מחוז מרכז, שהייתה חברה בוועדת גולדברג, אשר גיבשה את הצעת החוק, עו"ד רחל שיבר, הביעה, כצפוי, תמיכה בהצעה: "עונשי המוצא הם סמן בלבד", טענה הפרקליטה, "נקודת התחלה ולא נקודת סיום".

הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, סיברה את האוזן בנתונים, לפיהם בעוד שמספר האסירים במדינה הוכפל בעשור האחרון, הרי שרמת הפשיעה בישראל במגמת ירידה. היות שכך, "צריך לבחון מחדש את מסקנות ועדת גולדברג, שניתנו לפני כעשור", טענה עו"ד רובינשטיין, "עלינו ללמוד מהניסיון שנצבר, בינתיים, בארצות הברית, שם אומץ מודל דומה למוצע כאן, שהביא להחמרה אדירה בענישה". רובינשטיין הביעה תרעומת על כי הושמט מהצעת החוק, רעיון מרכזי שבא לידי ביטוי במסקנות ועדת גולדברג, לפיו ייגזר עונש מאסר כמוצא אחרון בלבד.