שרה לוי קשישה בת 79 מאזור, יצאה בחודש ינואר השנה מחנות תיקים ברחוב הקישון פינת מטלון בתל אביב. כשצעדה חצי מטר, נתקלה בבליטה במדרכה ומעדה. לוי הובהלה לבית החולים, וולפסון, כשהיא נאנקת מכאבים ביד ובברך.
כעבור חודש תבעה לוי את עריית תל אביב בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 10,000 שקל. "עד היום אני סובלת מכאבים ברגל שמאל וביד ימין שנפוחה. הכאבים לא מאפשרים לי לתפקד כמו פעם. אני נעזרת במקל הליכה".
בכתב ההגנה טענה עיריית תל אביב שבליטה במדרכה אינה מוגדרת כמפגע בדרך עירונית ציבורית. "הבליטה, אם בכלל, נגרמה עקב פעילות צד ג' בכלל ו/או חנות התיקים שבצמוד אליה נפלה התובעת".
העיריה הדגישה שהתביעה לא נתמכה בעדי ראייה או גורם אובייקטיבי ודינה להידחות. "תעודת חדר המיון אינה מאזכרת נפילה ברחוב, והיא מצביעה על נפילה עקב סחרחורת ללא זיקה למפגע כלשהו".
לדברי העיריה, התיעוד הרפואי שהציגה לוי אינו חושף ממצא כלשהו פרט להמטומה ורגישות, ובהתאם לכך קיבלה שני ימי מנוחה. "התביעה אינה נסמכת על אישורים, חשבוניות וקבלות, והסכום הנתבע גלובלי ללא פירוט או ביסוס. יש לדחות את התביעה ולחייב את לוי בהוצאות משפט".
בדיון, בפני השופט מיכאל תמיר, שהתקיים בחודש יולי השנה, הציגה לוי תמונות של המפגע ואמרה: "כשהלכתי נתמכתי בקיר ובנכדה שלי. מאז שנפלתי אני הולכת עם מקל, לפני זה לא ידעתי מה זה מקל, אני אישה חזקה".
נציגת הנתבעת השיבה שהעיריה אינה יכולה לאמוד את הנזק שנגרם ללוי, "כי אין לנו הוכחות למה שנאמר. התובעת אומרת שהיא נתמכה בידי נכדתה, מה שמעלה ספקות בקשר ליציבות שלה".
השופט קבע בפסק הדין ששוכנע שלוי נפלה במדרכה מוזנחת שהיוותה מפגע בטיחותי, ושהיה באחריות העיריה. השופט התייחס לאישור הרפואי שהציגה לוי ממנו עלה שנזקקה לטיפול רפואי בידה ובברכיה. "התובעת הופנתה לצילום רנטגן, ותמונות שצורפו מעידות על נזק שנגרם לה בפועל".
השופט הוסיף שלוי לא הציגה אישורים רפואיים על מצבה הרפואי לפני התאונה, והעידה שנעזרה במשקוף כשיצאה מהחנות ונתמכה בנכדתה לפני הנפילה. כאמור השופט חייב את העיריה לשלם ללוי 6,000 שקל פיצוי.