שורה של עיתונים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי נסגרו בזמן האחרון באירן. האחרון שבהם הוא היומון "שרק" שנסגר בעקבות קריקטורה שלעגה למשטר.
דוח של מכון ממר"י (המכון לחקר תקשורת המזה"ת) מספר כי בארבע השנים האחרונות סגרו השלטונות האירנים יותר ממאה עיתונים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי. לאחרונה, הגיע הלחץ שוב לשיא, עם הוצאת צו סגירה ליומון הרפורמיסטי "שרק", הנחשב לבולט ביותר שנותר בשורות העיתונים הרפורמיסטים באירן. הסיבה בעטיה נסגר היומון היא קריקטורה שפרסם היומון ב-7.9.06 בה נראה לוח שחמט המדמה את מהלכי מדיניותן של אירן ומדינות המערב בסוגיית הגרעין. בעוד המערב מיוצג על-ידי פרש לבן, מיוצגת אירן באופן סאטירי על-ידי חמור נוער עטור הילת אור. הילה זו מתייחסת לטענתו של נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, כי במהלך נאומו בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2005, הוא חש שאפפה אותו הילה של אור, רמז לבשורת המשיחיות אותה בא, לדבריו, לבשר לאומות העולם.
נוסף לסגירת שרק, הוצא צו סגירה גם כנגד הירחון "נאמה", זאת בשל פרסום שיר, שלטענת המשטר, יש בו משום עלבון וקלון לחומייני, מייסד משטר 'המהפכה האיסלאמית' באירן.
באוגוסט 2006, נידון גם עורך הירחון האינטלקטואלי הרפורמיסטי אפתאב לארבע שנות מאסר. במקביל נאסר עליו לעסוק בעיתונות למשך חמש שנים, והעיתונים בעריכתו נסגרו, לאחר שיצא בחריפות כנגד ריכוז הסמכויות בידי המנהיג הרוחני העליון של אירן, עלי ח'אמנאי.
הקשר בין סגירת "שרק" לבחירות ל'מועצת המומחים'
היומון שרק היה תומכו הגלוי של יו"ר 'המועצה לקביעת האינטרס של המשטר', עלי רפסנג'אני, הנחשב כיום האישיות מספר 2 בהנהגה האירנית. בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2005 הביע העיתון תמיכה גלויה במועמדותו של רפסנג'אני. מבחינה פוליטית מבטאת סגירת היומון ניסיון לפגוע במעמדו של רפסנג'אני לקראת הבחירות ל'מועצת המומחים', שתיערכנה במחצית דצמבר 2006. זאת על-רקע היריבות המחריפה בין רפסנג'אני לפטרונם הרוחני של נשיא אירן.
ראש המחלקה המדינית ב'משמרות המהפכה' שלל את הזיקה בין סגירת היומון לבין הבחירות הקרובות ל'מועצת המומחים'. במאמר שפרסם בעיתון צבח-י צאדק, שופרו של חמנאי, הוא סקר הפרות קודמות של "שרק", אותן ציינה המועצה לביקורת על העיתונות. מבין הפרות אלו צויינו במיוחד כתבות על קיום נפוץ של יחסי מין לפני נישואין, עידוד צריכת אלכוהול, הפצת רעיונות מרכסיסיטיים, לעג לחוקי הדת, פרסום תמונות הנוגדות את הכבוד האיסלאמי, פרסום פרובוקטיבי בסוגיות אתניות, ופרסום הקריקטורה הפוגעת.
