סקירה מעלה כי כ-26% מהעסקים והחברות הקטנים במדינת ישראל, המעסיקים עד עשרה עובדים, נמצאים ברמת סיכון גבוהה מאוד, קרי: קשיים שיכולים לגרום לסגירת החברה בטווח הקצר. לסיכום שנת 2006 ולאור ההתרחבות הכלכלית במשק בשלוש השנים האחרונות, חברת המידע העסקי B&D - דן אנד ברדסטריט ישראל, ערכה סקירה מיוחדת לבחינת מצבן של החברות והעסקים הקטנים וזאת במטרה לבדוק את ההשפעה הפרטנית של ההתרחבות במשק על העסקים הקטנים.

רמת סיכון גבוהה מאפיינת חברות ועסקים עם מוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות המהוות איום על הפעילות השוטפת, חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות ועוד.

מנתוני הסקירה עולה, כי כ-53% מהעסקים והחברות הקטנים נמצאים ברמת סיכון ממוצעת ורק כ-21% מהעסקים והחברות הקטנות נמצאים ברמת סיכון נמוכה, שמשמעה איתנות פיננסית טובה ומוסר תשלומים תקין.

נתוני הסקירה מראים כי בשנת 2005 שיעור העסקים והחברות הקטנים מכלל המשק היה 69% ואילו בשנת 2006 שיעורם עלה ל 75%. עם זאת, נתוני הסקירה מראים כי לא חל שיפור בשיעור הסיכון של העסקים והחברות הקטנים בשנתיים האחרונות.

פילוג העסקים הקטנים על-פי תחומי עיסוק

בחינת פילוג העסקים על-פי תחום העיסוק מעלה כי כ-44% מהעסקים והחברות הקטנים מוגדרים כעסקי מסחר קמעונאי וסיטונאי, כלומר חנויות וסוחרים בתחומי המזון, ביגוד, חומרי בנין ועוד.. בתחום זה, 34% מהחברות והעסקים הקטנים נמצאים בסכנת סגירה. כ-22.0% עסקים בתחום התעשיה, כאשר כ-23% מתוכם בסכנת סגירה, וכ-33.9% מוגדרים כעסקים בתחום השירותים - חינוך, בריאות, הנדסה ועוד... כאשר בתחום זה כ-16% מהחברות והעסקים הקטנים נמצאים בסכנת סגירה.

השוואה לעסקים בינוניים וגדולים

השוואת העסקים הקטנים למצב כלל העסקים והחברות במשק הישראלי מעלה, כי מצבם של העסקים הקטנים קשה בהרבה ממצבם של העסקים הבינוניים והגדולים.

בחינת מצבם של העסקים והחברות הבינוניים במשק, אשר מעסיקים בין 11 ל-100 עובדים, מראה שיפור לעומת העסקים הקטנים, כאשר 17% מהעסקים הבינוניים בסכנת סגירה, 47% מהעסקים הבינוניים ברמת סיכון ממוצעת, ו-36% ברמת סיכון נמוכה.

לעומת זאת, מצבם של העסקים והחברות הגדולים, מראה על חוזקם ועמידותם בפני סגירה, רק 9% מהחברות והעסקים הגדולים ברמת סיכון גבוהה, 36% ברמת סיכון ממוצעת ו-55% ברמת סיכון נמוכה.

לדברי מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, "העסקים והחברות הקטנים בישראל מהווים כ-75% מכלל העסקים והחברות במשק, יש לזכור כי שיעור היקפי פעילותם בכלל המשק נמוך יותר. כאשר כל עסק קטן רביעי נמצא בסכנת סגירה, המצב שנגלה לנו הוא בעייתי.
בשלוש השנים האחרונות המשק עבר לפסי צמיחה, לאחר התנפצות הבועה ב-2000 והקשיים הכלכליים בה הייתה שרויה המדינה מאז, נראה האור שבקצה המנהרה, רמת הייצוא בגידול מתמיד מאז נפילתה ב-2002, גם הכנסותיה של המדינה במגמת גידול והמדינה צמצמה את הגירעון שהגיע לשיא בשנת 2003. בשנת 2004 שיעור האבטלה הגיע לשיאו עם שיעור של 10.4% מובטלים, שיעור זה צומצם מאז וכיום עומד של 8.3% אבטלה. גם מדדים נלווים נוספים להתרחבות המשק במגמה טובה, הבורסה כבר חצתה את רף ה-900 נקודות והצריכה הפרטית גם כן במגמת גידול ואל לנו לשכוח כי גם כניסת התיירים לארץ במגמת גידול מ-2002.

על אף, ההתאוששות במשק, סקטורים ספציפיים אינם נהנים ממנה כמו האחרים. מנתוני הסקירה של החברה ניתן לראות כי העסקים הקטנים, ובייחוד העסקים שבתחומי פעילות מסחרית על כל סוגיה, אשר ביניהם כל עסק שלישי בסכנת סגירה, נהנים פחות מההתאוששות וזקוקים לזריקת עידוד נוספת. המצב בו השיפור וההתאוששות באים לידי ביטוי רק בקרב החברות הגדולות והבינוניות, מביא להעמקת והחרפת הפער בין החברות הגדולות לחברות הקטנות.

החברות הגדולות הן הראשונות ליהנות מחזרתו של המשק לפסי צמיחה, צמיחה שייהנו ממנה גם החברות הקטנות והבינוניות בהינתן החלטות מדיניות-כלכליות שיעזרו לנווט את כלל המשק להתרחבות. התרחבות כלל המשק הינה הכרחית שכן ללא שיפור נוסף במצבו של כלל המשק החלקים החלשים במשק ימשכו את החזקים מטה. יש לזכור כי במקביל לנתוני הצמיחה ישנו גידול גם בנתוני העוני, וכאשר בישראל יש מיליון וחצי עניים, כוח הקנייה שעליו מתבססים העסקים הקטנים אינו גדל.

אחד הגורמים אשר תורמים לסיכון הגבוה של העסקים והחברות הקטנים הינו החקיקה על איסור החריגה ממסגרת האשראי. ההנחה כי החלטתו האחרונה של הנגיד לאפשר חריגה בגובה של עד אלף ש"ח ממסגרת האשראי תקל על העסקים הקטנים, הנה אופטימית מדי, שכן עסקים קטנים מאופיינים בד"כ בתנודתיות גבוהה בהיקפי ההכנסות וההוצאות, וחשופים יותר מהעסקים הגדולים לחריגה מאשראי, לכן, הקלה בסכום כה נמוך לא צפויה לעורר שינוי משמעותי".

עוד ציין קובנט, כי העסקים הקטנים מאופיינים בפגיעותם הגבוהה לעלייה בסיכון, שכן היקפי פעילותם קטנים וכל תזוזה לרעה יכולה למוטט אותם, לכן, ראוי וצריך שעסק קטן יבחן את יציבותם הכלכלית של העסקים הקטנים עמם הוא מתקשר ביום יום. בדיקה כזו, מחייבת בחינה מקיפה הן של העסק עמו מתכוונים להתקשר והן של בעליו.

כיום, עומד תיקון חוק נתוני אשראי צרכני בשלבים מתקדמים של שינוי החקיקה, במסגרת התיקון יבוטלו מגבלות רבות החלות על אספקת מידע שלילי הנוגע לאנשים פרטיים, כך שניתן יהיה לחשוף לקוחות בעייתיים ביתר קלות. להערכת קובנט, שינויים אלה אינם מספקים ויש לפעול באופן שבו ניתן יהיה לספק אף מידע חיובי על אנשים פרטיים, כמו במרבית המדינות המתקדמות בעולם אשר מפעילות שירות נתוני אשראי.

תיקון בחוק נתוני אשראי צרכני יאפשר הזדמנות לכניסת חברות וגופים חוץ בנקאיים שיספקו אשראי למגזר העסקים הקטנים. החוק יאפשר לנותני אשראי ביטחון בפעילות מול עסקים קטנים ואת האופציה לגידול בעיסקהם, שכן מצבם הפיננסי של בעלי העסק הקטן משפיע באופן ישיר על מצבו של העסק, זאת משום שבעלי העסק הקטן הינם המממנים העיקריים שלו ובפועל הם בעצמם "העסק".

ההתמקדות בצד החיובי תסייע, להערכת קובנט, אולי אף יותר מההתמקדות בשלילי שכן לקוחות וספקים מחפשים דווקא נתונים ופרטים הנוגעים למי כדאי למכור ולספק שירותים או סחורה. כאמור, הוודאות והביטחון שבנתונים אלו יניעו ספקים ונותני שירות להרחיב את פעילותם העסקית.