עתירה לבג"צ: "לחקור חשודים בשפתם"

בעתירה תקדימית שהוגשה על-ידי הוועד הציבורי נגד עינויים מתבקש בג"צ לחייב את משטרת ישראל לחקור חשודים, ובפרט פלשתינים תושבי השטחים, בשפתם. על-פי הנטען קיים נוהג פסול לפיו חשודים אינם נחקרים בשפתם והחקירה אינה מתועדת.

הועד, באמצעות עורכי הדין אליהו אברהם ולביב חביב, מלין על מדיניות המשטרה לפיה, במקרים רבים, נרשמות הודעותיהם של נחקרים שאינם דוברי "שפת הקודש", בעברית שאינה מובנת להם. וזאת תוך הפרת הוראות חוק סדר הדין הפלילי. מצב בו "המשטרה האמונה על אכיפת החוק מפרה בעצמה את הוראותיו, הוא בלתי נסבל", נאמר בעתירה.

עוד נטען כי הפרת החוק פוגעת בזכותם של נחקרים להליך הוגן ולחקירה אמינה, ושוללת את זכותם הבסיסית לכך שהודעותיהם המשטרתיות ישקפו במדויק את דבריהם בחקירה. כתוצאה מכך נפגמת יכולתו של בית המשפט לקבל תמונה מלאה ואמינה של ההליך שבו נגבות הודעותיהם של אותם נחקרים - הודעות שעל בסיסן, לא אחת, נקבע גורלם.

בעתירה מפורטת שורה ארוכה של חקירות חשודים - פלשתינים, עובדים זרים, עולים חדשים ותיירים - בהן התבקשו הנחקרים לחתום על הודעה בשפה העברית, וזאת מבלי יכולת ממשית לקרוא ולהבין את תוכנה.

עורכי הדין אברהם וחביב מציינים כי "בכל מקרה בו לא ניתן לרשום את אמרת החשוד בשפתו, מחייב החוק את תיעוד החקירה בתיעוד חזותי או קולי". למרות זאת, לדבריהם, במרבית המקרים הוראה זו אינה מקוימת, כך שלשון החוק הפכה "לאות מתה".

בתגובת השר לביטחון פנים לבג"צ, נאמר כי "בשל העדר תקציבים לא ניתן, בשלב זה לקיים את מכלול החובות הגלומות בחוק. מטעם זה, בחוק ההסדרים נדחה מועד כניסת חובת התיעוד החזותי והקולי".

לשיטת העותרים – החקירות, כפי שהן מתנהלות כיום, פוגעות בעיקרון השוויון, במעמד השפה הערבית ובזכות להליך פלילי הוגן. לפיכך, הם מבקשים מבג"צ להורות למשטרה לקיים לאלתר את הוראות החוק: "עקרונות שלטון החוק וחוקיות המינהל מצדיקים הושטת סעד זה, לנוכח מחדלה המתמשך והעיקש של המשטרה, שאינה מתעדת חקירות בשפתם של הנחקרים, בניגוד לחוק".