נוהל בנקי זרע אינו מספק הצרכים

בנוהל המשרד ובנוהל של שירותי בריאות כללית בנושא בדיקות זרע נקבע שזרע של גבר שנפגע או עלול להיפגע ממחלה או בנסיבות אחרות, יישמר במשך חמש שנים, אלא אם יבקש בכתב לשמור את הזרע פרק זמן נוסף. כן נקבע, כי יש להשמיד את הזרע לאחר פטירת בעליו, אלא אם כן התקבלה בקשה מאשת הנפטר להמשיך ולשמור אותו. את הקפאת הזרע במקרים אלה מממנים קופות החולים או מי שזרעו נשמר.

נמצא כי למשרד אין הוראות ברורות לגבי שמירת זרע של שומרים שלא ביקשו להאריך את תקופת השמירה לאחר חמש שנים. ובעקבות כך יש בבנקי הזרע הצטברות לא סבירה של מנות זרע שמורות. באסף הרופא נשמרות מנות של שומרי זרע משנת 1993 שדמי השמירה שלהן לא שולמו.

הנוהל מחייב שלכל מקבלת תרומת זרע ייעשו בדיקות רפואיות. עם זאת, אין בו דרישה לעשות כמה בדיקות חשובות נוספות הנדרשות בהתוויות הקליניות של האגודה האמריקנית לפריון, בהן בדיקות אדמת, צהבת, זיבה ומחלות מין נוספות, CMV, סיסטיק פיברוזיס ובדיקת איידס.

נמצא כי הנוהל הפנימי מחייב מקבלות תרומת זרע להיבדק בבדיקת איידס רק פעם אחת, אך באיכילוב לא נדרש לעשות שוב בדיקת איידס לפני הזרעה נוספת של מקבלת התרומה, גם אם ההזרעה הנוספת נעשית זמן רב לאחר ההזרעה הראשונה, וייתכן שבפרק הזמן שעבר נדבקה מקבלת התרומה במחלה.

ברבין לא נעשו ל-15 מקבלות תרומת זרע בדיקות הנדרשות בנוהל, כאשר לכולן לא נעשו בדיקות צהבת.

אסף הרופא, בבדיקת נתוניהן של 19 מקבלות תרומת זרע הועלה כי לרובן לא נערכו הבדיקות הנדרשות.

לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לפקח על בנקי הזרע ולקיים ביקורות תקופתיות וסדירות על תפקודם, לוודא שיעשו לתורמי הזרע ולמקבלות התרומה את כל הבדיקות הדרושות בנוהל, לקבוע הסדר שיבטיח שבנקי הזרע ישמרו את הנתונים הגנטיים של התורמים תוך שמירה על חיסיון זהותם, לקבוע מהו מספר הילדים המירבי שייוולדו לכל תורם ולרכז את המידע על התורמים. על בנקי הזרע ליידע מבקשות תרומת זרע בדבר הבדיקות שמומלץ להן לעשות ולעקוב אחר תוצאות ההזרעות.

כמו-כן, דורש המבקר ממשרד הבריאות להוציא בהקדם נוהל מעודכן ומקיף שיכלול הנחיות מפורטות בנושאים שהועלו לעיל ובנושאים נוספים הקשורים לתחום, לרבות האמצעים לפיקוח על ביצועו, וייתן ביטוי לצורך להגן על זכויות התורמים ומקבלות התרומה כאחד.

בנהלים הפנימיים של בנקי הזרע הגבילו בתי החולים את מספר הילדים המירבי מכל תורם ל-15-20. מהביקורת עולה, כי מספר הלידות לתורם מתרומות הזרע היה גבוה מהמספר המירבי המומלץ בהתוויות הקליניות של האגודה האמריקנית לפריון, ויש שאף ממספר הלידות המירבי לתורם שהם עצמם קבעו: באסף הרופא - לשבעה מ-20 תורמים שנתוניהם נבדקו נולדו יותר מעשרה ילדים, מהם לשלושה נולדו 16, 21 ו-25 ילדים; וברבין - ל-10 מ-78 תורמים שנתוניהם נבדקו נולדו יותר מעשרה ילדים, מהם לחמישה נולדו 16, 19, 20, 21, ו-26 ילדים.

הנוהל בישראל אף אינו נוקב במספר המירבי של תרומות הזרע שניתן לקבל מתורם, אלא מציין רק שיש להימנע מלקבל תרומות זרע רבות מידי מאותו תורם. כמו-כן, גם מנהלי בנקי הזרע לא קבעו בנהלים הפנימיים שלהם מהו המספר המירבי של איסופים שניתן לקבל מתורם.

מהביקורת עולה, כי בנקי הזרע לא הקפידו לקיים את ההוראות שבנוהל המשרד, ואף את הנהלים שהם עצמם הוציאו.

בבנק הזרע במרכז הרפואי איכילוב הועלה, כי הושמטו מכרטיס התורם שלוש בדיקות הנדרשות בנוהל, והושמטה מנוסחו גם הצהרת התורם הנדרשת בנוהל כי אינו צורך סמים וגם לא צרך סמים בעבר, וכי לשלושה מעשרה תורמים שכרטיסיהם נבדקו לא נעשו צילומי חזה אף שהבדיקה נדרשת בהנחיות הפנימיות של איכילוב.

במרכז הרפואי באסף הרופא נמצא, כי לארבעה מ-14 תורמים שכרטיסיהם נבדקו, לא נעשו הבדיקות הגופניות הנדרשות בנוהל, לשמונה מהם לא נעשו שלוש בדיקות מעבדה הנדרשות בו, ולתורם אחד לא נעשתה בדיקה הנדרשת בהנחיות הפנימיות של אסף הרופא.

במרכז רפואי רבין נמצא, כי לשישה מ-22 תורמים שכרטיסיהם נבדקו לא נעשו בין בדיקה אחת לשלוש בדיקות מעבדה הנדרשות בנוהל, וכי לשבעה מהם לא נעשו שתי בדיקות מעבדה הנדרשות בהנחיות הפנימיות של רבין, ולארבעה לא עשו צילומי חזה הנדרשות בהן.

במרכז הרפואי רמב"ם נמצא, כי עושים שם הזרעות בזרע של תורמים שלושה עד שישה חודשים לאחר שנעשתה להם בדיקת איידס ראשונה, אף שלפי הנוהל יש לעשות לתורם בדיקת איידס חוזרת שישה חודשים לאחר הבדיקה הראשונה.

מהביקורת עולה, כי משרד הבריאות אינו דן בהוספת הבדיקות הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים בארץ המליץ עליהן בשנת 2004. האיגוד המליץ לעשות לתורם זרע תשע בדיקות גנטיות, אך הנוהל מחייב לעשות בדיקה גנטית אחת בלבד. שיבא דיווח על ביצוע בדיקה גנטית נוספת ובאיכילוב ובאסף הרופא עושים לחלק מהתורמים עוד כמה בדיקות גנטיות.

נתונים גנטיים של ההורים חשובים לאבחון ולמניעה של מחלות גנטיות בצאצאיהם. לכן יש חשיבות רבה לשימור נתונים גנטיים של תורמי זרע. נמצא, כי נושא זה אינו מוסדר בנוהל.

כדי למנוע מומים ביילוד, יש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של תורם הזרע. אולם הנוהל אינו דורש לעשות בדיקה כזאת, ואף אינו מחייב את בנקי הזרע להביא לידיעתה של מקבלת התרומה מידע על ההיסטוריה הרפואית של התורם ומשפחתו.

נוהל המשרד אינו קובע אילו בדיקות מעבדה לאיתור מחלות מדבקות על שומרי הזרע לעשות לפני הקפאת זרעם ובעקבות כך אין בבנקי הזרע אחידות בטיפול בשומרים.

בבדיקת הטיפול בשישה שומרי זרע ברבין שנבחרו בבחירה אקראית הועלה, כי לשניים מהם לא נעשו בדיקות המעבדה הנדרשות מתורמי זרע לאיתור מחלות מדבקות ולארבעה נעשו רק חלקן. נוהל המשרד אף אינו קובע אם יש צורך להפריד את מנות הזרע של השומרים מאלה של התורמים, כדי למנוע הדבקת מנות זרע של תורמים במחלות זיהומיות שלא אותרו אצל השומרים.