לבעלה של אפרת מקבילי ממושב תנובות קרתה תאונה מוזרה. הבעל רצה לצפות עם חבריו במשחק כדורגל והוציא את הטלוויזיה לחצר. כשהניח אותה על קיר תומך במרפסת, איתרע מזלו, והוא החליק על הטלוויזיה שנפלה מגובה 1.40 מטר ונופצה לרסיסים. הטלוויזיה היתה מבוטחת, כמו כל תכולת הבית, בביטוח "רימון מורחב לדירה" של חברת הביטוח מנורה והזוג פנה לחברה בבקשת תשלום ונתקל בסירוב. חברת הביטוח חשדה שהזוג ניסה לקבל כספים שלא כדין. "קיבלנו הודעה מחברת הביטוח שלא עלה בידנו להוכיח את התביעה לתשלום תגמולי ביטוח".
אפרת מקבילי תבעה את חברת הביטוח מנורה בע"מ, בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה וביקשה להשיב לה את עלות הטלוויזיה, בסך 9,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט. בכתב התביעה נטען ששמאי מטעם חברת הביטוח בדק את הטלוויזיה וקבע אובדן מוחלט.
בכתב ההגנה השיבה חברת הביטוח מנורה שסירבה לפצות את הזוג משום שחששה שהאירוע לא התרחש כמתואר, ומדובר במעשה מכוון של התובעת ובעלה שגרמו נזק לטלוויזיה במטרה לרמות ולקבל תגמולי ביטוח שאינם מגיעים להם. חברת הביטוח הפנתה לדוח חוקר לפיו לא סביר שבעלה של התובעת יסחב טלוויזיה כבדה מסלון הבית למרפסת במרחק של 10 מטר וירים אותה לגובה של 1.40 מטר.
שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, אביבה טלמור, שדנה בתיק בחודש מרס, קיבלה את התביעה ודחתה את טענותיה של חברת הביטוח שלא הוכחו. "אין די בחשדות ו/או סברות ו/או הערכות בלבד לפיהן כביכול האירוע לא ארע כלל כנטען או שמדובר במעשה מכוון של התובעת ובעלה של גרימת נזק לטלוויזיה בניסיון לתביעת מרמה". השופטת דחתה את ממצאיו של החוקר וקבעה שהללו לא היו מבוססים ובגדר השערה. השופטת הדגישה שעדותה של התובעת היתה מהימנה ומדויקת ולא נסתרה.
בסופו של דבר חברת הביטוח חויבה לשלם לתובעת 9,000 שקל בתוספת 1,000 שקל הוצאות משפט ובזבוז זמן. השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. ת.ק: 2275/06.
