איש העסקים שלמה בן צבי מאשים את המילארדר היהודי אמריקני שלדון אדלסון בכך שדחק אותו מהמגעים לרכישת עיתון מעריב - כך עולה מתביעה על סך 12 מיליון שקל שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בן צבי ואדלסון חברו להקמת העיתון "ישראלי", ואולם השותפות עלתה על שרטון ובעת האחרונה השניים מתגוששים בבתי המשפט בהליכים שונים.
קבוצת הירש מדיה שבבעלותו בן צבי טוענת כי אדלסון רקם מזימה ערמומית אותה הוא תכנן להוציא לפועל דרך חברת ניוזקו שבשליטתו. ביסוד המזימה, כך בתביעה, עמד ניסיון של אדלסון להשתלט לחלוטין על חברת ישראלי ניוז, מו"ל "ישראלי", ולדחוק ממנה את הירש מדיה - ובעת ובעונה אחת לנצל, לטובתו האישית, הזדמנות עסקית של החברה, שבאה לעולם ביוזמתו של בן צבי.
על-פי הנטען בן צבי, שיזם והקים את העיתון, הגה רעיון נוסף לפיו החברה תרכוש את פעילות העיתון מעריב, ובכך תיווצר סינרגיה בין פעילותו של החינמון ובין פעילות של עיתון יומי ארצי. "לאחר שהבין את הפוטנציאל האדיר הטמון בהזדמנות העסקית הנ"ל, גיבש אדלסון והחל להוציא לפועל את מזימתו הפסולה", נכתב בתביעה.
לגרסתו של בן צבי, אדלסון סילק אותו מן המגעים לרכישת מעריב ובמקביל ניסה לסלקו כליל גם מן החברה עצמה ולהשתלט עליה בעצמו. לאחר שניסיון ההשתלטות כשל, החל אדלסון בסדרת מהלכים שנועדו להביא לקריסת החברה, בין היתר באמצעות הפסקת מימון פעילותה - אגב הפרה חמורה של התחייבותו והתחייבות הנתבעת לעשות זאת - והגשת בקשת סרק לפירוקה.
את המהלכים הקשורים במעריב מתאר בן צבי כך: לדבריו, במחצית שנת 2006 הוא הגה רעיון לפיו החברה - המוציאה לאור של החינמון - תרכוש עיתון יומי "רגיל". ביסוד היוזמה עמד הרצון לנצל את היתרונות הרבים הגלומים בניהול משותף של שני עיתונים שכאלה. לאחר מכן הוא החל בבדיקות הדרושות לשם בחינת כדאיות המהלך. במסגרת בדיקות אלה קיים בן צבי, בין היתר, שיחות ופגישות עם ולדימיר גוסינסקי ועם עפר נמרודי, בעלי העיתון מעריב.
במקביל, שיתף בן צבי ברעיון את אדלסון שגילה בו עניין רב ואף ביקש כי תוכן עבורו פרזנטציה מיוחדת ובה יתוארו יתרונותיו של המהלך. עוד לפני הצגת הפרזנטציה, ביקש אדלסון כי לאחר השלמת העסקה ימונה למעריב מנכ"ל שיוכל להוביל את העיתון בתהליך של התייעלות משמעותית. לצורך זה גייס בן צבי את אשר בהרב, אשר לימים מונה על-ידי אדלסון כמנכ"ל החברה.
במהלך חודש יוני 2006, הוצגה בפני אדלסון הפרזנטציה שהתבקשה על ידו. אדלסון, שגילה על-פי הנטען התלהבות רבה ממה שראו עיניו, ביקש מבן צבי לקבוע בדחיפות פגישה משולשת - אדלסון, בן צבי ונמרודי. ברגע האחרון ממש, סמוך ביותר למועד המיועד לפגישה, פנה אדלסון לבן צבי וביקש כי לא ישתתף בפגישה (כפי שאכן היה). אדלסון הסביר לבן צבי כי הוא מעוניין "לטפל" בנמרודי לבדו והוא אף הבטיח לדווח לבן צבי על מהלך הפגישה מיד בסיומה.
לגרסת בן צבי, לא זו בלבד שדיווח כזה לא נמסר - אלא שלאחר הפגישה ממנה נעדר החל אדלסון לדחוק את רגליו מן המגעים לרכישת מעריב. במקביל נקט אדלסון בסדרת מהלכים, שנועדו לסלק את הירש מדיה (ואת בן צבי עצמו) מן החברה.
"כיום ברור כי כבר במועד זה החל אדלסון לקדם את מזימתו להשתלט על החברה, מתוך כוונה לנצל לטובתו האישית (ובאופן בלעדי) את הרעיון שהגה בן צבי, בדבר הסינרגיה בין פעילות העיתון ופעילות 'מעריב'", נטען. לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד איל רוזובסקי, הרווחים שנמנעו בשל כך מקבוצת הירש מדיה מסתכמים ב-26.5 מיליון שקל.
