מחקר חדש מגלה כי הוספת שקתות לחלקות המרעה, תוך הצבתן בנקודות נבחרות מראש המרוחקות ממקורות המים הטבעיים, ובחירת שטח האבסת בקר בנקודות מתאימות, גורמים לפרות לצמצם באופן משמעותי את זמן שהותן בערוצי הנחלים והמעיינות, וממילא לשיפור איכות המים בנחלים.
את המחקר יזמו ארגון מגדלי הבקר לבשר (אמב"ל), מנהל המחקר החקלאי, מו"פ צפון והמשרד להגנת הסביבה. יישום תוצאות המחקר יביא לשיפור איכות הנחלים ברמת הגולן ובאגן היקוות הכנרת.
תחילת המחקר הייתה בשנת 2004, והוא ארך מעל שנתיים. בשלב הראשון, נערך המחקר באופן מדגמי בשטחי מרעה ברמה והתרכז בחמש חלקות מרעה של אלפי דונמים. כחלק מהמחקר, נערך מעקב אחר מספר פרות מדגמיות בכל עדר ובעזרת קולר עליו מותקנת מערכת ניווט לווייני (ג'י-פי-אס) נרשם במשך שבועות מקום הימצאותן בכל חמש דקות.
מנכ"ל אמב"ל אמר כי כי מטרות המחקר היו ללמוד את הרגלי התנהגותן של הפרות לאורך השנה בשטחי מרעה בגליל ובגולן בהם קיימים מעיינות ונחלי איתן. לדברי חיים דיין, נבדקה השפעתן של שקתות מים, נקודות צל, הזנה מוגשת על פיזור הפרות בשטח והרעייה החדשה על איכות המים בערוצים החוצים את שטחי המרעה.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שישנם אזורים מועדפים לרעייה ולשהייה של הבקר על פני האחרים. בעיקר נמצא, כי אזור המנוחה היה סמוך לאבוס ולנקודות המים. עוד נמצא, כי הצבת השקתות תרם במידה רבה לשינוי צורת הפיזור הכללית של הבקר בשטח המרעה, ובאופן נקודתי הקטין את זמן השהות היחסי של הפרות באזורי הערוצים תוך הגדלת זמן השהות היחסי בסביבת השוקת.
"תוצאות המחקר הראו, כי לנקודת מיקום השוקת בחלקה ישנה השפעה רבה על צורת הפיזור של הבקר בשטח, ולכן ישנה חשיבות רבה בבחירת המיקום המיטבי", אמר מנכ"ל אמב"ל.
במקביל להמשך מחקר זה בשנתיים הבאות, ימלאו הבוקרים סקר בו יציינו את העדפת מיקום השקתות, כמויות שקתות וצנרת נדרשת. הסקר יועבר למשרד להגנת הסביבה לשם קבלת האישורים המתאימים ולשם הקצאת תקציב ליישום הפרויקט בשנים הבאות.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
