מנהיגה הרוחני של שס, הרב עובדיה יוסף, התייחס שוב לחיילי צה"ל, ובחר שלא להתנצל על
דבריו בשבוע שעבר, למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליו. הרב יוסף, שמרגיש פגוע מכך שדבריו הוצאו מהקשרם וסולפו באמצעי התקשורת, החליט להבליג.
בדרשתו השבועית (מוצ"ש, 1.9.07) בבית הכנסת "היזדים" בירושלים, לא העלה כלל את המהומה סביב הדברים שאמר, אך רמז על כך במסגרת הדרשה שעסקה בנושא הימים הנוראים. הרב עובדיה יוסף דיבר בשבח "הנעלבים ואינם עולבים" (בחזרה, ע.י.), וציין את מעלתם של אלו המעבירים על מידותיהם ושמים נפשם כעפר לכל.
אחד הסיפורים שסיפר בדרשה עסק ברבי עקיבא בן יוסף. בין היתר אמר עליו: "פוגעים, מבזים, מדברים עליו. הוא אומר דברים של תורה ולא מבינים אותו, שוללים את מעשיו. אבל הוא מוחל וסולח, עובר לסדר היום, ממשיך בדרכו, ממשיך בתורה שלו. לא אכפת לו שאנשים יבזו אותו".
בתום דרשתו אף שלח מסר ברור לחיילי צה"ל בדמות ברכה לבבית: "הקדוש-ברוך-הוא יכתוב כל עמו ישראל לחיים טובים ולשלום, בספר חיים טובים, גם לרבות חיילי ישראל, שמוסרים את נפשם בשביל עם ישראל... ישמרם מכל צרה וצוקה, מכל חולי ומחלה, ויחזיר אותם בתשובה שלמה, וכולם ייכתבו בספר חיים טובים להכניע אויביהם תחתיהם, [ייתן מורך?] בליבם של האויבים האלה".
ביטאון שס נגד כתבים לענייני חרדים
בתוך כך יצא שבועון שס "יום ליום" בסוף השבוע במאמר נוקב נגד
הסיקור התקשורתי המעוות שניתן לדברי הרב יוסף. בין היתר, נכתבו במאמר הדברים הבאים (ציטוט):
"השבוע בדרשתו השבועית תיאר מרן שליט"א בהקשר פרשת השבוע, כיצד אמורה להיות דמותו של הצבא הישראלי. המצב הקלאסי אמור להיות, הסביר מרן שליט"א שהחיילים, מבחר האומה, יהיו כאלו שאין בהם רבב. בעבר, היו שולחים למלחמה רק את הסולת שבעם, את אלו בעלי הנפש הצחורה, נשמות טובות שיודעות להשפיע ולהעניק אך טוב לזולת, כאלו שמעולם לא פגעו בנפשו של איש, גם לא תחת סיסמאות שלום מזויפות. המובחרים הללו בדרך כלל גם ניצחו את האויב, עם עובדות אין הרבה מה להתווכח.
כאב רחום שגידל את נפשה של האומה המתפתחת ביובל השנים האחרונות, ביכה מרן שליט"א את מצבם הרוחני העגום של המדינה וחייליה, הוא כאב ותינה כי אם היינו במצב הקלאסי ההוא, היה בוודאי טוב יותר לה למדינה כמו גם לחיילים עצמם...
הבעיה הגדולה היא שעם דמעות ותקוות לא מוכרים עיתונים, דם והשמצות עושים את זה טוב יותר. בכדי להתקיים ולעמוד בתחרות מול החינמונים הנפוצים כיום בכל רכבת רעננה, התירו לעצמם הכותבים לענייני חרדים לעשות עוול עם האמת ולהציג בפני הציבור את ההשמצה התורנית ללא הרקע הנכון. מי שציפה מהם לרגש מינימאלי כלפי ההורים השכולים של חיילי צה"ל, אינו יודע עם מי יש לו עסק. אדרבה היו כמה צדיקי סדום שהסיתו וליבו את השכולים לזעקת מחאה, שיהיה מעניין.
במקום להתנפל על העוקצים שחיככו ידיהם בהנאה, התנפלו הכאובים השכולים בחמת זעם ודווקא על מי שדאג תמיד למדינה ובניה. במקום לתקוף את התקשורת השמאלנית שליבתה את חלק הארי בחרחורי המלחמה שהביאה למות בנם, הם מצאו במה נוחה יותר, באדיבות התקשורת כמובן. גם מזה היא מתפרנסת כזכור...
לא נדון אותם, אין דנים אדם בשעת צערו, בפרט כשאינו יודע מי באמת גרם לו את הצער הזה, הבעיה היא שהצער הזה הוא של כולנו, לפחות כל זמן שהעיתונים הגדולים ימשיכו להעסיק כתבים לענייני חרדים".
