הנשיא לשעבר משה קצב הגיש (יום א', 09.09.07) בקשה להסיר את צו איסור הפרסום מפרק הראיות בתשובת המדינה לעתירות נגד הסדר הטיעון. מדובר בפרק שבו פרש היועץ המשפטי מזוז את קשיי הראיות שהובילו לגיבוש העסקה עם קצב. בג"צ נענה לבקשת המדינה שלא לפרסם את פרק הראיות כדי לשמור על פרטיותן של המתלוננות.
בתגובה דורשים הסניגורים, עוה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, להסיר את צו איסור הפרסום. "האומנם כבוד האדם ופרטיותו שמור רק ל'מתלוננות' ואילו בכבודו של האזרח משה קצב ניתן לפגוע ברגל גסה בראש חוצות ובאולם בית המשפט הנכבד"? שאלו הסניגורים בבקשה.
לטענתם בית המשפט התיר לפרסם, את נוסח טיוטת כתב האישום ששקל היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגד משה קצב, שהיא "מסמך פנימי שבין היועץ המשפטי ובין משה קצב וזכות החשוד לפרטיות מוגנת כל עוד לא הוגש נגדו כל אישום". לאחר פרסומה, מוסיפים
הסניגורים, "הכול מסננים הנה הואשם משה קצב באינוס ומעשים חמורים אחרים". בד-בבד, הם טוענים, בית המשפט אסר על פרסום עמדתה המנומקת של פרקליטות המדינה המסתמכת על ניתוח מפורט של הראיות "המלמדת כי אותה טיוטא משפילה של כתב האישום הסתמכה על ראיות סרק".
הבושה לטענתם שספג קצב כאשר בא כוחה של התנועה לאיכות השלטון קרא בהטעמה את כל סעיפי טיוטת כתב האישום, "משולה הייתה לשפיכת דמים. האומנם לא זכאי משה קצב כי מעט מן הדם שנשפך יוחזר לו על-ידי פרסום ניתוח הראיות שהובילה לטיוטת כתב האישום והובילה לביטולו הכמעט מוחלט"?.
עוד טוענים הסניגורים כי "האינטרס הציבורי" מכתיב את הסרת איסור הפרסום מעל פרק הראיות בתשובת המדינה, כדי שידע הציבור "מדוע שגויה ופסולה הייתה טיוטת כתב האישום שפורסמה אף היא בהחלטת בית המשפט ופרסומה פגע אנושות בקצב".
ישנו חוסר הגיון ואף "התעמרות בקצב" שכן א' מבית הנשיא העניקה ראיון טלויזיוני והטיחה בקצב "אישומים קיצונים ומשפילים". אבל, הצו האוסר את הפרסום אינו מאפשר לפרט את השקרים. "מדוע ולמה לשקרים יינתן פומבי ולאמת המסתתרת מאחוריהן יוטל איסורפרסום היכן ההיגיון שבדבר האם אין גבול להתעמרות בקצב?". לא ניתן לנקוט איפה ואיפה, פרסום "פרטים המבזים את קצב" ומנגד "מניעת הזמת הביזוי".
כאמור הם דורשים להסיר את צו איסור פרסום על פרק הראיות בתשובת המדינה לעתירות.
