ותודה לליאו <br>

על זינק שבקרליבך שמעתי לא פעם, ולרוב היו אלה רק דברים טובים. מאז שנפתח ב-2005 לא הזדמן לי לבקר בו עד שלהי 2007. כמו שאתם מבינים, השבוע החלטתי להבין סופסוף במה דברים אמורים, אספתי את יפית מחולון ופנינו קרליבכה. חניה ברחוב הזה ביום, כמו גם בלילה היא לא עניין של מה בכך, אבל לבסוף מצאנו, חנינו ויצאנו רעבים לכיוון הזינק.

התיישבנו על הבר ופתחנו בווינשטפאן מהחבית עבורי ובקוקטייל ליפה שמשמאלי. והיא יפה זו שמשמאלי. יפה ברמה שגורמת לסובבים לבהות בה למרות שברור לכולם שאני רואה, ולי, לשמוח שדיקפריו התבלבל, בחר לעצמו בטעות את הישראלית השנייה הכי יפה ואת הראשונה השאיר לי. אחרי שחצי הווינשטפאן חוסל והקוקטייל התקרב גם הוא לקיצו התפנינו לשמוע את המלצות הברמן על התפריט. הוא דיבר בחביבות ואני נזכרתי בחבר שאמר לי שהוא אוהב את זינק בעיקר בגלל הברמנים והמלצריות ש"יוצרים אווירה". ידעתי שהמשך חבית הבירה שהתחלתי, עושה כבר את דרכו אליי, כך שאווירה טובה עבורי היתה רק עניין של זמן. כשמדובר ב-23 שקלים לחצי ליטר, חווית השתייה גם די משתלמת.

פחות מעשר דקות חלפו וקיבלנו את הקלמארי הפריך שהזמנו כפתיח. נכון, אני מודה, פיתחתי התמכרות למנה הזו בזמן האחרון ובכל הזדמנות שיש לי היא מופיעה אצלי על השולחן כראשונה. לעיתים גם על חשבון מנות מסקרנות ולבטח יצירתיות יותר שמככבות בתפריט. אם מישהו שומע על התארגנות קבוצת קלמאריים אנונימיים, בבקשה ליידע אותי. המנה המקומית, שתפריד אתכם מ-38 שקל בלבד, יפה, טעימה, לא נוטפת שמן ולגמרי מצדיקה את הוויתור על מנות ה"מעניינות" יותר כמו אצבעות החלומי בפנקו למשל או החציל האפוי עם עגבניות ופרמזן.

הפסקת מחצית. אני עושה צעדיי לעבר השירותים לפנות מקום למה שעוד נשאר, אם נשאר, בחבית הבירה שהתחלתי. נראה שבמסגרת תשומת הלב שנותנים במקום לפרטים הקטנים, לא פוסחים שם גם על חדרי הנוחיות. אלו נמצאו נקיים ברמה מעוררת פליאה כשמדובר בבר מסעדה הומה אדם. חוזר ומעיף מבט לעבר העיקריות שבתפריט. העיקריות, כמו גם הראשונות והקינוחים בזינק, כולן חלק מהקונספט המבורך של לאכול בלי לפשוט רגל או יד בסוף. מחירי המנות נעים בין 33 ל-43 שקל בלבד.החלטתם להשתולל ולאכול גם ראשונה וקינוח? ספק אם תצליחו לעבור את 90 השקלים.

המשכנו הלאה. בשבילי פסטה פנה עם כבדי עוף (33 שקל) ובשביל היפה שרימפס ברוטב עגבניות, חמאה ויין לבן (38 שקל). המנה שלי היתה מצוינת וקצב היעלמותה מהצלחת היווה עדות תומכת לכך. המנה של יפית גם היא שווה ובהתאם התחסלה לה בקצב לא פחות מרשים. העובדה ששתי המנות ביחד עולות פחות מ-75 שקלים הופכת אותן לטעימות אפילו יותר.

לסיום לקחנו בלה דונה אחת לשנינו - שכבת מוס שוקולד לבן, שכבת מוס פקאן סיני ושכבת שוקולד מעל. טעים ומשמין. יותר טעים. המקום כבר הומה ואכן יש ווייבים טובים באוויר כמובטח. יש משהו קליל ולא מחייב בזינק, כמו שילוב בין בר שכונתי אינטימי ולא יקר, לפאב מושקע ואטרקטיבי. שילוב טעים שעובד לגמרי לא רע. בהחלט שווה ביקור.