|
|
עיריית ירושלים, מקום עבודתו של אטיאס [צילום: איציק וולף]
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דחה (יום ב', 29.10.07) את ערעורו של ארמון אטיאס, בכיר במחלקת הפיקוח על הבניה בעיריית ירושלים, על הרשעתו בלקיחת שוחד ובמעשי מרמה והפרת אמונים, ועל חומרת עונשו - 7 חודשי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס של 50,000 שקל. השופט סלים ג'ובראן קבע, בהסכמת השופטים אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה כי פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים עוני חבש שהרשיע את אטיאס היה מבוסס ומנומק היטב ואין הצדרה להתערבות של ערכאת הערעור בו.
אטיאס היה מנהל נפת דרום במחלקת הפיקוח על הבניה בעיריה. מחלקה זו בודקת, בין היתר, שהמבנה נבנה לפי היתר בניה, ובהתאם לכך מנפיקה אישור לחיבורו לחשמל, מים וטלפון (טופס 4). בנו של ארמון אטיאס, מוטי, היה בעל חברת "זום אדריכלות", ונתן שירותים בתחום התכנון והבניה. בעת שנתן מוטי שירותים בתחום התכנון והבניה, ניצל את קשריו עם אביו כדי לקדם את ענייני לקוחותיו מול מחלקת הפיקוח.
בכמה מקרים קיבל האב שוחד מלקוחותיו של מוטי בעבור מעורבותו בקידום ענייניהם במחלקה. השוחד שולם בצורת שכר למוטי בעבור קידום ענייני לקוחותיו בעיריה. בכמה הפר האב אמונים, שעה שטיפל אישית בענייני לקוחות בנו והעניק להם יחס מועדף.
העדיף את האינטרס הצר
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שהרשיע את האב נקבע כי הוכחה מעורבותו הרבה בענייניהם של לקוחות הבן - בין בהאזנות הסתר שתיעדו שיחות בינו לבין הבן והלקוחות ובין בעדויות ובמסמכים.
השופט חבש הטעים בפסק דינו כי מדובר בעבירות של שחיתות מוסרית, המבוצעות בידי בעלי תפקידים שהרשות הציבורית נתנה בידם כוח וסמכויות רבות לניהול ענייני הציבור. במקום לפעול ביושר לטובת האינטרס הציבורי הרחב שעליו הופקד, העדיף אטיאס את האינטרס האישי הצר שלו ושל קרובי משפחתו.
