שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שרה גדות דחתה (יום ד', 5.12.07) את ערעורם של 29 בעלי דירות יוקרה ב"בית רובינשטיין" וב"פרויקט גולדה" בתל אביב על החלטת ועדת הערר המחוזית ת"א לדחות את תביעתם לפיצויים לאחר שקבעה כי נכסים אלה אינם גובלים בתוכנית הבנייה של מגדל משרדים לעסקים וסחר, ובו 25 קומות, בפינת הרחובות ברקוביץ' ורבקה זיו.
הדיירים חויבו לשלם לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 40,000 שקל.הדיירים נמנים עם שמנה וסלתה של מדינת ישראל (ראה רשימה בהמשך הכתבה)
בפסק דין מנחה של בית המשפט העליון נקבע כי כדי לזכות בפיצויים על תוכנית בנייה פוגעת, המקרקעין של התובע ציריכם להשיק פיזית לגבול התוכנית, כפי שהוא מסומן בתשריט. עם זאת,
קבע בית המשפט העליון שני חריגים לכלל שלפיו נדרשת השקה פיזית. האחד הוא כאשר ההשקה בין התוכנית למקרקעין מופרעת על-ידי שטח פתוח צר, בדרך כלל כמה מטרים ספורים; והשני, כאשר בין התוכנית למקרקעין עובר כביש צר.
האם המגדל גובל?
בערעור בעניין מגדל המשרדים נטען כי על בית רובינשטיין שברח' צייטלין חלים שני החריגים וכי פרויקט גולדה המצוי ברח' ברקוביץ משיק פיזית לתוכנית, או לפחות חל עליו החריג הראשון. עוד נטען כי הקו הכחול של התוכנית סומן באופן שרירותי כדי לחלץ את הוועדה המקומית מתביעת פיצויים.
בפסק הדין שדחה את הערעור כתבה השופטת גדות כי בית המשפט העליון הבהיר כי החריגים חלים רק על מקרים שבהם ההפרדה בין המקרקעין היא "קלה ביותר" ו"שולית עד שיהא זה אבסורדי להבחין בין מקרים אלו לבין מקרים בהם קיימת השקה פיזית ממשית".
על כך כתבה גדות: "בענייננו, אין מדובר בהפרדה קלה ביותר או שולית, ולא ניתן גם לומר כי ההבחנה בין ענייננו למקרים בהם קיימת השקה פיזית ממשית הינה אבסורדית'. בענייננו מפרידים בין בית רובינשטיין לתוכנית כ-25 מטרים ואין מדובר במטרים ספורים". השופטת הוסיפה כי גם אותם 25 המטרים המפרידים בין התוכנית לבית רובינשטיין אינם מצויים לאורכה של התוכנית או לרוחבה אלא בין נקודת קצה אחת של התוכנית לנקודת קצה אחת בבית רובינשטיין. עוד קבעה כי רחוב רבקה זיו המפריד בין שני המתחמים אינו "כביש צר" המהווה חריג לכלל ההשקה הפיזית.
לגבי פרויקט גולדה ציינה השופטת כי בינו לבין תוכנית המגדל מפרידים הן רח' רבקה זיו, והן גן ציבורי גדול. בהמשך צפונה, מפרידים בין פרויקט גולדה למגדל הן רחוב רבקה זיו והן חלקה שבה שוכן בי"ס מוריה. "עיון בתשריט מגלה כי מדובר בחיץ גדול וברור ולא ניתן לומר כי מדובר בשטח פתוח צר" קבעה השופטת.
לגבי טענת המערערים כי סימונו השרירותי של הקו הכחול נועד לחלץ את הוועדה המקומית מתביעת פיצויים, ציינה השופטת גדות כי בית המשפט העליון קבע כי טענות באשר לקו הכחול יש לטעון בשלב ההתנגדויות לתוכנית ולא בשלב תביעת הפיצויים.
מי ומי בתובעי הפיצויים
להלן רשימת המערערים:
1 . חיים בן אלי
2 . ירחמיאל ורות שרם
3 . רפאל וניצה אלקלעי
4 . משה פרג'ון
5 . עזבון עו"ד חיים צדוק ז"ל ואסתר צדוק
6 . עו"ד פנחס וענת מילמן
7 . שמעון ואסתר וינברגר
8 . יוסף וחנה אלטרוביץ
9 . ד"ר יעקב שרגא ורחל שץ
10 . אילנה דויטש
11 . עו"ד דניאלה ויהושע דויטש
12 . קראוס אליעזר
13 . פרופ' יוסף גרוס ועו"ד צביה גרוס
14 . יעל מוריץ
15 . יוסף ואורה זרניצקי
16 . ברז'יק רוזה
17 . ערמונה לניר-לוי
18 . עשירה נחמה
19 . ישראל ותותי תמיר
20 . אורי ויהודית ענבר
21 . פרופ' צבי טלמון
22 . משה ובלהה פודהורצר
23 . פרופ' שלמה משיח וביאנקה משיח
24 . לאון ואניטה נכט
25 . מתן וצביה ימיני
26 . רודי ואילנה פלץ
27 . רוחמה פרוכטר
28 . עו"ד מיכאל כהן ודבורה כהן
29 . קורט וזיגריד בלונדהיים
