בית המשפט הגבוה לצדק דחה שלוש עתירות של תושבי השטחים, השוהים בישראל בהתרי שהייה זמניים מטעם מנהלת התיאום והקישור, להתיר להם לנהוג ברכב בתחומי מדינת ישראל. לעתירות הצטרפה האגודה לזכויות האזרח.
את אחת העתירות הגיש פלשתיני הנשוי לאזרחית ישראלית ומתגורר כיום בלוד. בשנת 2000 אישר לו משרד הפנים לשהות בישראל לשנה, ומאז האישור מתחדש מעת לעת, ומכוחו מונפק לו התר שהייה ועבודה. בהתר רשום שהוא אינו רשאי לנהוג ברכב במדינת ישראל. בנם של בני הזוג סובל מנכות, המחייבת אותו לעבור בדיקות רפואיות תדירות, ולכן הם מבקשים רישיון נהיגה לאב.
עתירה נוספת הגישו תושב חברון, המתגורר באשדוד, עם אשתו הישראלית, על-פי אישור לאיחוד משפחות שאושר באפריל 2002, תושב רפיח, המתגורר עם אשתו הישראלית בשגב שלום, סמוך לבאר שבע, על-פי אישור לאיחוד משפחות מ-2000, ותושב בית לחם שנישא לתושבת מזרח ירושלים ומתגורר בירושלים, על-פי אישור איחוד משפחות מ-2004.
כל אחד מהם פנה למשרד הרישוי במקום מגוריו להמיר את רישיון הנהיגה הפלשתיני ברישיון ישראלי, ונענה כי כל עוד לא ניתן לו מספר זהות ישראלי וכל עוד לא נרשם במרשם האוכלוסין, אין הוא יכול לקבל רישיון נהיגה ישראלי. וזאת בשעה שחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 מונע את שדרוג מעמדם החוקי של העותרים ומונע מהם האפשרות להירשם במרשם האוכלוסין.
את העתירה השלישית הגיש פלשתיני המתגורר עם ישראלית בג'בל מוכבר בירושלים, על-פי אישור משרד הפנים מדצמבר 2004. הוא מחזיק בהתר כניסה לישראל ממנהל התיאום והקישור האזרחי בבית לחם.
בעתירות התבקש בג"צ לבטל הגבלות משפטיות שהוטלו על מתן רישיון נהיגה לאנשים מסוגם. המדינה טענה כי יש לדחות את טענותיהם, משום שההגבלות הללו נובעות משיקולי בטחון המדינה ואזרחיה. בין היתר הובאה הערכה מקצועית של גורמי הביטחון כי קיים סיכון ביטחוני ממשי במתן אפשרות לתושבי השטחים לנהוג בישראל ברכב מן השטחים או ברכב ישראלי. לפי הערכה זו, ארגוני הטרור הפלשתינים עושים שימוש בכלי רכב של פלשתינים שקיבלו התר להתגורר בישראל במסגרת בקשות לאיחוד משפחות.
לגבי העותר הראשון התברר כי אחִיו הורשע בעבירות ביטחון חמורות, וכי עדיין לא ברור אם זכותו להתגורר בישראל תוארך.
סיכון ביטחוני
בפסק הדין שחה את העתירות ציינו השופטים אשר גרוניס, אסתר חיות ויוסף אלון, כי עתירות דומות הוגשו לבג"צ בעבר ונדחו וכי לא חל מאז שינוי של ממש בנסיבות הביטחוניות. השופטים דחו את הטענה כי מדובר במדיניות בלתי סבירה, והדגישו כי הערכתם של גורמי הביטחון בדבר הסיכון הטמון בהענקת רישיון נהיגה לתושבי השטחים לא השתנתה. הערכה זו, והמדיניות המתבססת עליה, מעוגנות במציאות הביטחונית ובנסיבות בשטח.
עם זאת, העירו השופטים כי הטרידה אותם השאלה אם אין לתת משקל לאורך התקופה שבה אדם מתגורר בארץ בהתר כזה, מה גם שכיום פחתה באופן משמעותי האפשרות של אנשים כאלה לשדרג את מעמדם. באת כוח המדינה, עו"ד יוכי גנסין, השיבה צריך לשקול את אורך התקופה, אך היא אינה השיקול הדומיננטי.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
