|
|
[צילום: מסעדת למון גראס ]
|
|
|
|
|
ליד הדירה הראשונה שלי במרכז תל אביב היה סניף - שעדיין עומד על תילו - של רשת "למון גראס", מעוצב בסגנון מזללה אסיאתית נחמדה. מעולם לא טרחתי לפקוד אותו. השבוע "נענשתי" והתבקשתי להרחיק עד מגדלי ב.ס.ר ברמת גן בשביל לדגום שלוחה אחרת של הרשת - שאוחזת עד כה ב-15 סניפים באמתחתה, ושמישהו ינסה לעצור בעדה - ובעיקר את הארוחה העסקית המוגשת בה.
לביצוע המשימה קבעתי ביום ראשון בצהריים עם עינב, גרגרנית מקצועית, על-מנת שתפגין את כישרון הבליסה הידוע לשמצה שלה. עקב בעיות טכניות מרובות: טוסטוס מקולקל, בן זוג שלקח את האוטו ואוטובוס שפיספסתי בשבריר שנייה, נאלצתי לבחור במונית בכדי לא לעורר גם את זעמה הידוע לשמצה (היא מ-מש שונאת שאני מאחרת). ואולם, כשנכנסתי בסערה למסעדה עם נאום התנצלות ארוך, מתנשף ומשכנע מצאתי את הגרגרנית לוגמת בשלווה דיאט ספרייט ומתריסה לעברי: "אין צורך להתנצל על האיחור, המזל שלך שנעים לשבת פה". נשמתי לרווחה ושמחתי למראה הסניף. מדובר באחות אלגנטית להפליא לבית משפחת למון גראס.
בצהרי היום המוקדמים ההייטקיסטים מהמגדלים שמסביב מנצלים את העסקיות. מכיוון שיש עסקיות עד חמש אחר-הצהריים, ניצלנו את החלון השקט של השעה ארבע ובדקנו מה יש למקום להציע לנו. בעסקיות משלמים על העיקרית ומקבלים לבחירה מרק, סלט ירוק או אגרול לצדה. עינב בחרה מרק תירס צהבהב וטעים ואני הלכתי על מרק חמוץ מתוק, נהדר וחריף במידה. ביום סגריר שכזה קשה לחשוב על ראשונות פחות מתאימות מאלו.
לאחות האלגנטית יש תפריט חדש מזה שבועיים ימים וחלק מהחידושים וההמצאות כוללים מנות של אטריות ביצים ונודלס מחיטה מלאה שעושים במקום. אנחנו ויתרנו עליהן, והלכנו ישירות לאגף בעלי הכנף והעטינים. לעיקרית בחרה הגרגרנית בצ'יקן קארי - עוף עם בצל, פלפל, בצל ירוק, כוסברה, אננס, צ'ילי, חלב קוקוס ואורז מאודה (38 שקל) ואני הלכתי על יקיטורי אנטרקוט - שיפודי אנטרקוט ברוטב ברביקיו שמוגשים לצד אורז וסלט ירוק קטן (56 שקל). כיוון שהצ'יקן קארי היה חריף מדי בשביל הגרגרנית, הצעתי לה באקט אבירי להתחלף במנות. חברים, עשיתי את עסקת היום שלי. מנת הצ'יקן קארי - החריפה מאוד יש לומר, ולא רק לגרגרנים - הפתיעה בטעמים עשירים ומקוריים. לכו עליה. עינב נהנתה מהאנטרקוט ושיבחה את האורז המוקפץ שהצטרף אליו.
כיוון שהמקום כשר, הקינוחים הם כמובן פרווה. סוג של באסה. רונן, בעל המקום, טוען שאם נטעם אותם בלי לדעת לא נבדיל. האמנו לו, ובחרנו בטריקולד - שלוש שכבות של שוקולד. ובכן, מרגישים שזה קינוח פרווה והוא מקבל ציון עובר, אבל ממש על הקצה. לעומתו, הפרופיטורולים המוקפצים עם קרמל (מעולה) שנעשים במקום וממולאים בקרם קוקוס - פתרון יצירתי לבעיית הכשרות - עברו בגדול את מבחן לוע הכופרים. לסיכום, מדובר בעסקית שווה לגמרי במקרה שאתם עוברים, או אשכרה עובדים למחייתכם, בסביבה.
