|
|
מני מזוז. רק המשטרה יכולה[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הגיש (יום ג', 12.8.08) ערעור לבית המשפט העליון על החלטה כי על המדינה למסור לעורכת דין, המואשמת בהברחה לכאורה של סמים לכלא, את תוצרי האזנות הסתר שנעשו לטלפון שלה.
מדובר בפרשת עו"ד ליאורה ברקו המואשמת כי הבריחה ללקוחותיה סמים לכלא. האישום נגדה מבוסס בין היתר על האזנות סתר שבוצעו לטלפון הנייד שלה. ברקו דרשה לקבל לידיה את כל תוצרי האזנות הסתר בטענה כי "יש בהאזנה למכלול השיחות שערכה כדי להועיל להגנתה ולהציג תמונה מלאה ואמיתית על מהלך האירועים לפני מועד האירוע נשוא כתב האישום".
צדק צריך גם להראות
המשטרה מסרה רק חלק מהתוצרים בטענה כי "על יתר השיחות חל חסיון עורך דין-לקוח או שהן נוגעות לצנעת הפרט ועל כן שיחות אלו לא הופקו ולא תומללו". ברקו דרשה את כל החומרים ובית המשפט המחוזי נענה והורה למשטרה למסור לברקו את כל החומרים ואף קבע כי בא-כוחה של ברקו "יהיה רשאי להאזין להם ולתמללם ואם ימצא שיש בחומר שיחות שחוסות תחת חסיון עו"ד-לקוח, יעביר את ההקלטות או התמלילים לבאי-כוחם של שני הנאשמים הנוספים בפרשה... וינסה להגיע עמם לעמק השווה לעניין ויתור על חסיון". השופט משה דרורי אף מתח ביקורת על כך שהמשטרה היא זו "האמונה על מיון החומר וסיווגו וזאת משום ש'הצדק אינו צריך רק להעשות אלא גם להראות".
על החלטתו זו הגיש היועץ המשפטי ערעור. מזוז טען כי בתוך החומרים המדוברים קיים חומר שאינו רלוונטי לאישום ואינו נוגע לו ולפיכך אינו מהווה "חומר חקירה שחובה למסור לברקו", נהפוך הוא, אסור למסור אותו. "זכות העיון של נאשם היא ב'חומרי חקירה' כאשר המבחן הוא הרלוונטיות. לנאשם אין כלל זכות לקבל לעיונו ראיות שאינן רלוונטיות לאישום".
עוד טען מזוז כי מסירת החומר תהווה פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, אלו ששוחחו עם ברקו בעת שבוצעה האזנת סתר לשיחותיה. צדדים אלו לטענתו "שוחחו עם ברקו מתוך הנחה סבירה שהשיחות אינן מוקלטות לפחות לא על-ידי המשטרה". לפיכך, "משלא נקבע כי מדובר בחומר רלוונטי כתבת האישום, אין מקום להביא לפגיעה כה קשה בזכויותיהם של צדדים שלישיים".
המשטרה ערוכה להקשיב
בערעור התייחס מזוז בהרחבה לסוגייה העקרונית, מי אחראי למיין את חומרי האזנות הסתר כעולה מביקורתו של השופט דרורי. לטענת מזוז, השקפתו זו של השופט דרורי אינה מתיישבת עם עמדת בית המשפט העליוןי לפיה "רשויות האכיפה ובהן המשטרה הן האמונות על סיווג חומר הראיות ומיונו ועם הכלל בדבר תקיפות פעילות המינהל". המשטרהי לדבריוי היא "גוף חוקר האמון על איסוף חומר החקירה ערוכך להקשיב לשיחות במהלך החקירה והיא המופקדת על ההקשבה לכל שיחה שנקלטה בהאזנות סתר".
מזוז הוסיף כי "משקלטי המשטרה הינם עובדי ציבור נטולי פניות והנחת היסוד היא כי משתודרכו כיאות לגבי החשדות נשוא החקירה או החקירות, ניתן להסתמך על המיון שנערך על ידם בזמן האזנת הסתר".
הוא ציין את קביעת בית המשפט העליון בעניינו של הרב אריה דרעי בזמנו, כי "הנחת היסוד היא שגורמי האכיפה האמונים על העברת חומר חקירה רלוונטי לידי הנאשמים ממלאים את המוטל עליהם במיומנות ובהגינות. עוד נקבע כי סקרנות לשמה ונכונות לצאת 'למסעי ציד' שמא יימצא בחומר דבר שיסייע להגנה, אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת להנחה זו".
התהליך הכי מוקפד במשטרה
עוד טען מזוז כי למעשה רק במשטרה ניתן לוודא כי ייושמו הוראות החוק בנוגע לטיפול בהאזנות סתר, שכן תהליך אישור וביצוע של האזנת סתר במשטרה "הוא אחד התהליכים המוסדרים והמוקפדים ביותר והוא כולל שלבים מוגדרים ומבוקרים... ככל הנראה מדובר על התהליך המבוקר והמפוקח ביותר הקיים במשטרה".
מזוז דורש מבית המשפט העליון לבטל את ההחלטה למסור לברקו, לצרכי מיון ושימוש, את כל תוצרי האזנות הסתר. כמו-כן הוא מבקש לקבוע כי "הגורם המוסמך למיין את האזנות הסתר ולסווגן הוא רשויות האכיפה". הוא ביקש כי בית המשפט יעכב ביצוע החלטת המחוזי למסור את החומרים עד למתן החלטה בערר.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
