|
מייקל מיוקייסי במוזיאון השואה אתמול [AP]
|
|
|
|
|
|
משרד המשפטים של ארה"ב תרם (יום ג', 16.12.08) אלפי מסמכים למוזיאון השואה בוושינגטון. כ-50,000 עמודי המסמכים מתייחסים למשפטיהם של נאצים שהסתתרו בארה"ב ונעצרו בשלושים השנים שחלפו.
כמה מהמסמכים עוסקים באלכסנדרס לילייקיס, אזרח אמריקני שאותר במסצ'וסטס ב-1982. לחוקרי משרד המשפטים האמריקני התברר כי הוא היה קצין במשטרת ליטא שהיה אחראי לרצח המוני של יהודים.
אלי רוזנבאום, מנהל המחלקה לחקירות במשרד המשפטים, העוסקת בציד נאצים לשעבר המסתתרים בארה"ב, סיפר בטקס מסירת המסמכים כיצד הלך לחקור את לילייקיס בביתו. האיש הודה מיד כי מילא תפקיד של קצין משטרה, אך הכחיש שהיה לו קשר כלשהו עם יהודים.
רוזנבאום הראה ללילייקיס מסמך: רשימה של 52 יהודים שיש להרוג. שמו של לילייקיס התנוסס בתחתית המסמך. לילייקיס טען כי מעולם ראה את המסמך. "אמרתי לו: אתה טוען שזהו זיוף?", נזכר רוזנבאום. "הוא השיב: לא, יתכן שזה אותנטי, והאנשים שלי עשו דברים בלי לשאול אותי, והסתתרו מאחורי שמי". "ואז, הוא השמיע את המלים שנחרטו עמוק בזיכרוני", אומר רוזנבאום. "הוא אמר לי: הראה לי מסמך אחד שאני חתום עליו".
לתובעים לא היה שום מסמך כזה, והם הלכו כלעומת שבאו.
עדים אותנטיים
כמעט 10 שנים לאחר מכן, התמוטטה ברית המועצות. היסטוריון של משרד המשפטים האמריקני נסע לארכיונים של ליטא. "הוא מצא מסמכים רבים מאד בחתימתו של לילייקיס", סיפר רוזנבאום, "כולל אחד שבו הוציא הקצין הליטאי צו להמית ילדה בת 6 ואמה". שמותיהן היו גיטה ופרומה קפלן.
שר המשפטים של ארה"ב, מייקל מיוקייסי, שנכח בטקס העברת המסמכים, המשיך את חלקו בסיפור. "תצלומים מלפני המלחמה או מסמכים אחרים של האם ובתה מעולם לא נמצאו. אפילו לא מסמכי משפחה", סיפר מיוקייסי. "כל מה שידענו עליהן היה במסמכי בית המשפט: כיצד נמלטו מגטו וילנה, כיצד הסתירו אותן שני ליטאים אמיצים בכפר. כיצד הן התגלו ונשלחו אל מותן על-פי הוראת לילייקיס".
גיטה ופרומה קפלן נורו והושלכו לקבר אחים ב-22 בדצמבר 1942. יותר מחצי מאה לאחר מכן, ביטל שופט פדרלי במסצ'וסטס את אזרחותו האמריקנית של לילייקיס והורה לגרשו לליטא.
"פסק דין זה, הנמנה עם אלפי החלטות אחרות שאנחנו מעבירים היום, הוא יד זיכרון לפרומה קפלן", אמר מיוקייסי. "ואף על-פי שהיא אינה חיה עוד, סיפורה ממשיך לחיות - במסמכים האלה, ובאמצעותם, כאן במוזיאון".
אלפי המסמכים כוללים יותר מ-100 תביעות מוצלחות נגד נאצים שהתגוררו בארה"ב. חלק מהם לא זכו לפומבי עד כה.
יו"ר המועצה להנצחת השואה בארה"ב, פרד זיידמן, אמר בטקס כי חשיבותם של מסמכים אלה גוברת ככל שחולף הזמן. "לפי שעה, עדיין חיה עימנו עדותם האותנטית של ניצולים. אבל בנקודת זמן מסוימת יישארו המסמכים האלה, העדים האותנטיים היחידים".