אפילו עודף משקל מועט ביותר יכול להעלות את הסיכון לאי ספיקת לב. כך קובע מחקר אמריקני שפורסם אמש (יום ב', 22.12.08) וחישב את הסיכונים של כל אלו שאינם שמנים אומנם, אך זוכים להגדרה "מלאים".
אין זה מפתיע שהשמנה מעלה את הסיכון לאי ספיקת לב, מצב קטלני בו הלב אינו מסוגל לשאוב כמות מספקת של דם לכל הגוף.
אך חוקרים שעקבו אחר בריאותם של 21,094 רופאים אמריקנים למשך שני עשורים גילו כי אפילו אלו שסבלו מעודף משקל מתון היו בסיכון גבוה - והסיכון עלה כלל שמספר הקילוגרמים הנוספים עלה.
בקרב גברים שגובהם היה 175 ס"מ, על כל 3.2 קילוגרמים נוספים של משקל עודף, הסיכון לאי ספיקת לב עלה ב-11% בממוצע לאורך 20 שנה.
- ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Circulation".
הגיל הממוצע של הגברים בתחילת המחקר - שנקרא "מחקר בריאות רופאים" - היה 53. במהלך המחקר, 1,109 מהם פיתחו אי ספיקת לב.
בסך-הכל, הסיכון לאי ספיקת לב עלה ב-180% בגברים שהיו תחת ההגדרה של 'שמנים' על-פי ה-BMI שלהם (BMI של 30 ומעלה), וב-49% בגברים שהיו תחת ההגדרה של 'עודף משקל' (BMI של 25 עד 30).
אי ספיקת לב, המוגדרת גם כאי ספיקת לב מוגדש, מצב בו כאמור פעולת הלב אינה תקינה וגורמת להצטברות נוזלים בריאות, גורם ל-300,000 מקרי מוות בשנה בארצות הברית בלבד.
מצבים כמו מחלת עורקים כלילית ולחץ דם גבוה עלולים להחליש את הלב ולהביא אותו למצב בו אינו מסוגל לשאוב דם ביעילות.
החוקרים, מבית החולים בריגהאם ונשים שבבוסטון בדקו גם כיצד פעילות גופנית משפיעה על הסיכון לאי ספיקת לב.
שלא במפתיע, הגברים הרזים והפעילים היו בסיכון הנמוך ביותר ואילו השמנים שלא היו פעילים היו בסיכון הגבוה ביותר.
למרות שההתייחסות הייתה לפעילות נמרצת, גם אם משתתף דיווח על פעילות גופנית פעם עד שלוש פעמים בחודש - רמה נמוכה ביותר של פעילות - זוהתה ירידה של 18% בסיכון לאי ספיקת לב לאחר שנלקחו בחשבון כל גורמי הסיכון האחרים.
היתרון שבהתעמלות להורדת הסיכון לאי ספיקת לב זוהה בקרב גברים רזים, שמנים, ואלו שסבלו מעודף משקל. אך ללא קשר לרמת הפעילות, אינדקס מסת גוף גבוה העלה את הסיכון לאי ספיקת לב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
