היום לפני 43 שנה, ב-24.3.66, החלו שידורי הטלוויזיה הלימודית.
השידורים הראשונים היו תוכניות הדרכה במקצועות מתמטיקה, ביולוגיה ואנגלית.
הטלוויזיה הלימודית, היום "הטלוויזיה החינוכית הישראלית", היא הוותיקה בתחנות הטלוויזיה בישראל. שידוריה לבתי ספר התחילו שנתיים לפני השידורים של הטלוויזיה הכללית.
הטלוויזיה הלימודית הוקמה והופעלה על-ידי קרן רוטשילד בשנת 1964, ופעלה בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית". מטרת הקמת הערוץ הייתה מתן מענה לצרכי הוראה והעלאת ההישגים הלימודיים של תלמידים עולים ותלמידים טעוני טיפוח בבתי הספר.
בשנת 1968 החליטה ועדת שרים לעניין הטלוויזיה, שב-1969 תעבור הטלוויזיה הלימודית לאחריותה של הממשלה ושידוריה יתקיימו בעיקר בשעות הבוקר, בחפיפה לשעות הלימודים בבתי הספר.
שנתיים מאוחר יותר החליטה הכנסת כי הטלוויזיה הלימודית תמשיך לפעול במסגרת משרד החינוך, על-פי החלטה זו, מאז ועד היום מהווה הטלוויזיה הלימודית יחידת סמך בתוך משרד החינוך.
בסוף שנת 2003 נשקלה הפסקת פעולתה של הטלוויזיה החינוכית, אך לבסוף הוחלט להסתפק בקיצוץ משמעותי בתקציבה.
כיום, הטלוויזיה החינוכית הישראלית (טח"י) היא גורם השידור היחיד המשרת את יעדי החינוך במדינת ישראל. הערוץ מפיק ומשדר תוכניות בנושאי חינוך וחברה, תרבות ואמנות, מדע וטכנולוגיה, ספורט וענייני היום. כמו-כן מתעדת הטלווזייה החינוכית אירועים לאומיים בעלי ערך חינוכי וחברתי.
תוכניות הטלוויזיה החינוכית משודרות בשלושה ערוצים: ערוץ 23, הערוץ הראשון (11), והערוץ השני (22).
