|
מרגשת כמו תמיד. מרגול [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
"סרט ישן" הוא שירה החדש של מרגלית צנעני, סינגל שני מתוך האלבום החדש הצפוי. את המילים כתב אסף אטדגי ואת הלחן יוני אמבר וישראל קמחי היוצרים שכתבו את "עץ ירוק מפלסטיק" המצליח, אשר כיכב בכל המצעדים וכל רשימות ההשמעות, חודשיים ברציפות.
גם הפעם, בשיר "סרט ישן" מוכיחה מרגול שהיא זמרת נשמה וירטואוזית ומרגשת ונראה שעם שירי האלבום החדש מקבל מרגול את הכבוד שאולי נמנע ממנה כמה פעמים לאורך הקריירה הארוכה שלה. לכבוד המחודש הזה תורמים גורמים נוספים כמו פריחת הזמר הים תיכוני והשתתפותה כשופטת ב"כוכב נולד" אך מעל הכל עומדים השירים והזמרת. כדי לשמוע עוד על השירים הללו ועל דרכה המוזיקלית תפסנו את מרגלית צנעני לשיחה קצרה בה שמחה להרחיב על האלבום החדש, על המוזיקה ועל פריחת הזמר הים תיכוני.
איזה מקום בחיים או במוזיקה שלך מייצגים השירים החדשים והאלבום החדש?
הם מייצגים את עצמם בלבד. אין לי שום גישה מיוחדת לשירים האלה, כבר שרתי שירים כאלה בעבר, ופשוט מדובר בלחנים שקסמו לי וטקסטים שקסמו לי עוד יותר לכן ביצעתי אותם. לא התערבתי בכתיבה ובהלחנה וזה היה מקסים שאני לא מעורבת, אני רק שרה ומבצעת. אני חושבת שזה הבריק כי כל אחד עשה את מה שהוא יודע לעשות.
את מרגישה שאת מקבלת היום איזשהו כבוד, בעיקר מהמבקרים, שקצת נמנע ממך במהלך הקריירה הארוכה שלך?
בכלל לא נמנע ממני, תלך אחורה, תקרא ותראה שתמיד קיבלתי ביקורות נהדרות על השירה שלי ועל הכתיבה. "חומות חימר" קיבל ביקורות מדהימות, ככה שזה לא נכון מה שאתה אומר. מה שכן קיבלתי זה ביקורת ש"פה יכולתי יותר" ו"למה אני פונה לרחבת הריקודים" אבל תמיד השירה שלי קיבלה ביקורות טובות.
מה את חושבת על הפריחה האדירה של הזמר הים-תיכוני שמתרחשת עכשיו?
אני הרי בין מניחי אבני הפינה לזמר הים תיכוני והמזרחי שאני אוהבת ואהבתי ואוהב לעד. אני שמחה מאד על הפריחה שבעצם הייתה כל הזמן אבל היה נוח לכתוב שהוא שוקע, "שמוקע", הכל חארטות. כל השנים, כל הזמן הזמר הזה תמיד שגשג, תמיד בלט ותמיד היה באוויר בצורה מוחצת עם זמרים נהדרים, ווקאליסטים עצומים. אני לא רואה כאן שגשוג ונדהמת כי זה תמיד שגשג בעיניי.
אז למה עכשיו זה נראה כאילו יש פריחה?
לכם זה נראה, רק לכם. לי לא, אני בתוך זה כל הזמן, אני מופיעה בכל מיני במות, כולל אירועים ומה ששומעים שם בקול רם וחזק זה מוזיקה ים תיכונית שכובשת מאד. היא תמיד הייתה הכוכבת ועל הבמות כשאתה עולה ושר שיר ים תיכוני אתה מנצח.
מה לגבי הטענה שמה שמצליח זה רק פופ ים תיכוני והזרמים היותר מורכבים נדחקים לשוליים?
זה נכון גם לגבי רוקנרול ונכון לגבי כל מוזיקה שתדבר עליה. מיינסטרים הוא סוג של אמנות, הוא מייצר פופ, שגם לעשות אותו טוב זה סוג של תרבות ואמנות. נכון, הפופ מנצח, גם בקרב המשוררים, אנשי המילים מה שמנצח בסוף זה אלו שיודעים לכתוב קופירייטינג: שורות מוחצות, דברים שקולעים בשורה אחת להלך רוח שכל אחד מכיר.
את חושבת שלתפקיד של ב"כוכב נולד" יש קשר להצלחה שלך עכשיו?
יכול מאד להיות שכן, יש לינקג'. אבל אני חייבת להגיד שתמיד הופעתי חזק והרבה כי אני עובדת בזה, אני עושה את זה מאד ומעולם. אני זמרת שלוקחים כי אני תמיד טובה בבמות הגדולות, בבלאגן ובווקאליות. עכשיו גם הבאתי דברים טובים וגם "כוכב" אז יש לינקג' אבל זה ממש לא רק. אבל בכל זאת, אי-אפשר להימנע מלקשור את זה.
מה היית אומרת לזמרת צעירה שמתחילה עכשיו ואולי רואה בך מודל לחיקוי?
אין לי מה להגיד לאף זמר או זמרת צעירים אם הם לא עומדים מולי באודישן, מלבד תזרמו עם החיים שלכם, תעשו מה שבראש שלכם, תלכו עם הלב שלכם, תלכו עם הכישרון שלכם עד הסוף. זה יכול להיות אמנות נשגבת ויכול להיות הפופ הכי דלוח, אם עושים את זה טוב ויפה אז אני בעד.