|
נינט. יורה לכל הכיוונים [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
|
נתחיל דווקא מהסוף: נינט טייב היא זמרת מעולה עם יכולות מוזיקליות מרשימות, ובשנים שחלפו מאז זכייתה בעונה הראשונה של "כוכב נולד" היא פיתחה נוכחות בימתית שיש בה עוצמה וייחודיות. אבל - ובמקרה הזה מדובר באבל גדול במיוחד - זכייתה של נינט, שהפכה לרגע מכונן בתרבות הפופולרית הישראלית, היא גם הטרגדיה שלה. המעבר החד בין אנונימיות לחשיפת יתר הפך את נינט למפלצת יח"צנות משומנת ולא אפשר לה להתפתח כמוזיקאית. שלשום, שש שנים בדיוק אחרי הגמר, נינט השיקה את אלבומה השני בהופעה סגורה למוזמנים בלבד במועדון התל אביבי "החתול והכלב" והוכיחה שיש לה עוד דרך ארוכה במסעה ליצירת זהות מוזיקלית ייחודית ומגובשת.
הבחירה להשיק את האלבום במועדון שמזוהה בעיקר עם תאורה עמומה וסקס בשירותים (רגע לפני ההשקה הרשמית ב"בארבי" ב-8 בספטמבר) היא לא מקרית. נדמה שנינט שיננה את "המדריך לרוקר האלטרנטיבי המתחיל" והיא מנסה ליישם כל קלישאה שנכתבה בו. ההופעה, שאורגנה על-ידי מיכל סילברמן ורונן מניפז, הייתה אמורה להתחיל בעשר, אבל נינט עלתה לבמה רק כמה דקות לפני חצות, כאשר המועדון כבר היה מלא ודחוס במאות אנשים, ובהם צביקה הדר ו-וולדי ביילברג, שעומד להשתתף בגמר "כוכב נולד 7" ביום ראשון הקרוב, וגם סולן הג'ירפות גלעד כהנא.
המועדון המעושן והתאורה העמומה בישרו את רוחה של ההופעה. "המאמי הלאומית" רוצה להיות ג'ניס ג'ופלין, או לכל הפחות אסף אמדורסקי. לכן היא עלתה לבמה בליווי חמשת הנגנים של רוקפור וניגנה בכל שיר בכלי נגינה אחר, החל מגיטרה חשמלית וכלה בסמפלר שאפשר לה להקליט את עצמה ולהשמיע את ההקלטה שוב ושוב (טריק שמרינה מקסמיליאן בלומין, עוד פליטת "כוכב נולד", ביססה עליו את המופע החדש והניסיוני שלה). ההופעה נפתחה עם "כשאתה כאן", הסינגל הראשון שאביב גפן כתב למענה באלבומה מ-2006, "יחפה". בניגוד לביצוע בדיסק, הביצוע החי היה מהיר יותר ורועש בהרבה, ולווה בנגנית צ'לו שניגנה קטע מתוך "רקוויאם לחלום" של דארן ארונופסקי. הפתיחה הזו הבהירה היטב שנינט לא כאן כדי להגיש למאזיניה להיטי גלגל"צ, אלא כדי לאתגר את עצמה ואת הנוכחים בביצועים רוקיסטים במיוחד, שהזכירו בשיאם את ההופעות של "היהודים". ואכן, רוב שירי ההופעה נלקחו מהדיסק החדש, שמציג פרסונה מוזיקלית שונה לחלוטין מזו שכבשה את הקהל עם ביצוע קיטשי ל"ים של דמעות".
אחרי שנינט הוכיחה לקהל שהיא מכירה ומעריכה את סרטו העצמאי והאלים של ארונופסקי, היא המשיכה בניסיונות למצב את עצמה כנערת אינדי פרועה עם ביצוע ל-"No One Must Find You Here", אחד משיריו המוכרים פחות של ג'ף באקלי. משם היא המשיכה עם ביצועים לשירים מתוך האלבום החדש, שכללו דיסטורשנים, צרחות ושלל מניירות מוזיקליות אחרות שכולן זעקו "נינט הישנה מתה, תחי נינט החדשה".
הסאונד הבעייתי, בלשון המעטה, עשה עוול לקולה הייחודי של נינט, שנבלע בין הגיטרות והתופים. גם הקהל התקשה להשלים עם שינוי התדמית הדרמטי. נדמה היה שמרבית הנוכחים הגיעו בעיקר כדי לראות ולהראות, ולא כדי להקשיב למה שיש לנינט להגיד. ודווקא היה לה מה להגיד. באמצע ההופעה היא נשאה את "נאום אייל גולן", שכלל תגובה אגרסיבית למדי לריאיון שנתן הזמר המזרחי ל"7 לילות" בסוף השבוע האחרון ובו הוא תקף את "כוכב נולד" ואת סגנונה המוזיקלי של נינט. "אתמול בסלון ישבתי עם חברה ושאלתי את עצמי אם יש מקום בארץ למוזיקה ישראלית אמיתית", אמרה נינט. "לא מוזיקה כמו אייל גולן, שמכוון לישבן ומטה, אלא מוזיקה אמיתית שמכוונת לישבן ומעלה. מוזיקה שבאה מהבטן ומצליחה באמת לרגש ולהזיז משהו". מיד לאחר מכן פנתה נינט לקהל ושאלה "מישהו כאן היה קודם בהופעה של רוקפור? מישהו היה בהופעה של גבע אלון?". בשלב הזה נראה היה שרוב הקהל פשוט לא הקשיב לה, והיא הפטירה, ספק לעצמה, ספק לנוכחים "לא נורא, אני דווקא אופטימית".
הנאום הקטן הזה ביטא את חולשתה העיקרית של נינט: היא כל כך רוצה להיות משהו שהיא לא. היא רוצה להיות זמרת ברים אנונימית ואמיצה עם גיטרה שמנסרת את הלילה, אבל באותה נשימה היא מחליטה להשיק אלבום במקום הכי ברנז'אי בארץ. היא רוצה להיות אמנית, אבל מסכימה לשמש כפרזנטורית ולגלח את ראשה עבור חברה מסחרית. היא רוצה להצטלם לקליפ מגורען ומינימליסטי ולשיר בהתרסה למצלמה, אבל שמחה גם להתראיין לחדשות ערוץ 2.
הרצון הנואש הזו מותיר טעם מר של החמצה. אחד הביצועים האחרונים בערב, שנסון של אדית פיאף שנינט שרה בצרפתית, הוכיח כמה כשרון וקסם יש לנערה מקריית גת. היא פירקה את השנסון לגורמיו, שרה חלק בעברית וחלק בצרפתית והצליחה לתת לו חיים חדשים, בביצוע היחיד שבו הדיסטורשנים נשכחו לרגע. מי שקיווה שהשנסון מסמן שינוי כיוון בהופעה התבדה, כשנינט חזרה לביצועים אגרסיביים במיוחד של שיר מתוך האלבום החדש ו"אם אני אלך", שסגר את ההופעה. מאות הצופים שזרמו החוצה לתוך הלילה התל אביבי הסתכלו זה על זה בהפתעה ובלבול ושאלו את עצמם האם זו הייתה הופעה של נינט, או של זמרת מעולה אך מבולבלת שהלכה לאיבוד בין כל הגורמים שמבקשים להמציא אותה מחדש.