היום לפני 64 שנה, ב-5 במאי, שנת 1945, שוחרר מחנה הריכוז מאטהאוזן.
מחנה מאטהאוזן הוקם כמחנה ריכוז ענק באוסטריה בסמוך לעיירה בעלת אותו שם (בשנת 1938), ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי במחנות מאוטהאוזן-גוזן.
האסירים הראשונים שהובאו למחנה, בחודש אוגוסט 1938, הועסקו בהקמת המחנה ובהפעלת מחצבת גרניט שהייתה בסמוך אליו. עד לשנת 1944 הגיעו למחנה אסירים בני לאומים שונים וחלק מהם הוצאו להורג כבר עם הגיעם למחנה.
מחודש מאי 1944, הגיעו אל המחנה משלוחים גדולים של יהודים מאושוויץ ותוך פרק זמן קצר גדל מספר האסירים, והמחנה הפך למקום ריכוז, דיכוי והכחדה של מתנגדים מארצות הכיבוש.
תנאי התברואה במחנה היו נוראים ובמקום פשטו מגיפות של טיפוס הבהרות ודיזנטריה, ושיעור התמותה היה גבוה ביותר.
האסירים היהודים סבלו התעללויות ואכזריות יותר משאר האסירים שבמקום, והם הועסקו בכריית מנהרות למפעלי תעשיית הנשק.
ב-4 במאי 1945 החלו אנשי ה-ס.ס. לעזוב את המחנה ולמחרת נכנסו למחנה שתי שריוניות של צבא ארצות הברית והמחנה שוחרר. מחנות מאוטהאוזן-גוזן שוחררו אחרונים במלחמת העולם השנייה.
למרות שחלק מהמסמכים הושמדו על-ידי הנאצים, גנזכי המחנה ששרדו כוללים מסמכים אישיים של 37,411 אסירים שנרצחו, בהם 22,092 פולנים, 5,024 ספרדים, 2,843 שבויי מלחמה סובייטים ו-7,452 מ-24 לאומים אחרים.
מספר הנרצחים במחנות מאוטהאוזן-גוזן מוערך במאות אלפים, מתוכם כ-38,000 יהודים.
